ניהול הכיתה במהלך יום הלימודים הוא משימה מאתגרת ומורכבת, עוד בטרם ימי הזום, הלמידה ההיברידית וכיו"ב. מורה ניצבת בפני כיתה עם משימה של הקניית ידע ולימוד, ובתוך כך עליה לראות את תלמידיה, את המתרחש ביניהם, להתמודד עם התנהגותם, ולא להשאיר תלמידים מאחור. בשנים האחרונות ישנה הערכה מחודשת למיומנות זו, המכונה מיומנות ניהול כיתה.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים במיומנות ניהול הכיתה בידי מורים. המחקר הראשון, בוחן את השאלה במה נבדלים מורים ותיקים, הנחשבים כמומחים בתחומם, ממורים צעירים, בכל הנוגע לניהול כיתה? המחקר השני עוסק בקשר בין ידע פדגוגי, הנרכש בהכשרה העיונית, ובין מיומנות ניהול הכיתה.
היותם של מורים בעלי ידע רב בתחום אותו הם מלמדים חיונית, כמובן, להוראה אפקטיבית. אולם, זה מכבר מקובלת התפיסה שמלבד ידע, על מורים להיות בעלי שורה של מיומנויות.[1] ניהול כיתה (Class Management) נחשב לאחד מהכישורים החשובים ביותר בהקשר זה. הוגים הציעו את מודל ה-PID, לניהול כיתה. מודל זה מדגיש שלוש מיומנויות נפרדות של מורים: 1) Perception – תפיסה או הבחנה באירועים המתרחשים בכיתה בזמן ההוראה, 2) Interpetation – פרשנות של אותם אירועים, ו-3) Decision Making – קבלת החלטות ביחס לאותם אירועים.
במחקר שנערך בגרמניה, ביקשו החוקרים לבחון את ההבדלים במיומנויות ה-PID בין מורים ותיקים, מומחים בתחומם, לבין מורים מתחילים. במחקר השתתפו 21 מורים "מומחים" בתחומי המתמטיקה והביולוגיה. המורים המומחים היו בעלי כ-18 שנות ניסיון בהוראה בממוצע, ולכולם היה תפקיד מקצועי משמעותי בבית ספרם – ראשי מגמה וכיו"ב, כאינדיקציה למומחיותם. 19 המורים המתחילים שהשתתפו במחקר היו צעירים בממוצע בכ-20 שנים, ביחס למורים המומחים, והיו כולם בתהליכי ההכשרה שלהם להוראת מתמטיקה ו/או ביולוגיה.
40 המשתתפים במחקר התבקשו לצפות ב-4 קטעי וידאו אשר הציגו התרחשויות כיתתיות בלימודי מתמטיקה וביולוגיה. קטעי הוידאו צולמו בבתי ספר תיכוניים בגרמניה, בשיעורים שהועברו על ידי מורים מתחילים או בעלי ניסיון מועט. החוקרים ביקשו מהמורים לתאר את שראו, לפרש את ההתנהגות של התלמידים והמורה, ולהציע הצעות לפעולה.
האמירות של המורים המומחים בעקבות הצפייה היו ארוכות יותר. המומחים הציעו פרשנויות למה שנראה בסרטונים וניתחו את המתרחש בצורה מקיפה יותר מהמתחילים. המומחים התייחסו לתלמידים בשיעור, ולהקשר שבו מתקיים השיעור, באופן משמעותי יותר מהמתחילים. למומחים היו הצעות רבות יותר לגבי אסטרטגיות הפעולה שעל המורים לנקוט בשיעורים.
לעומת המומחים, המורים המתחילים התמקדו בהערותיהם בהתנהגותו של המורה. אולם, בשלב ההצעות לפעולה, המדמה את שלב קבלת ההחלטות, מתחילים התמקדו בתלמידים בעוד מורים מומחים התמקדו בהחלטות שעל המורה לקבל.
החוקרים מסיקים כי מורים מומחים מתאפיינים ביכולת אבחנה דקה יותר של ההתרחשויות בכיתה ממורים מתחילים. הפרשנות של המומחים מקיפה ומורכבת יותר. קבלת ההחלטות שלהם יעילה יותר וממוקדת בפעולות של המורה.
[1] גישה זו מכונה במאמר Situation Specific Skills – SSS, כישורים המותאמים לסיטואציות מוגדרות.
החלק העיוני של הכשרת המורים מעניק לפרחי ההוראה ידע פדגוגי (במאמר זה מתייחסים בעיקר לידע פדגוגי כללי, General Pedagogical Knowledge – GPK). הדרך המקובלת להעריך את הידע שצוברים פרחי ההוראה במהלך הכשרתם היא מבחנים בכתב. לצד זאת, התפתח בשנים האחרונות מבחן השואף לבחון מיומנות של פרחי הוראה ומורים בניהול כיתה. מבחן זה מבוסס על צפייה בשיעורים מצולמים, בהם מוצגות דילמות הוראה, ומילוי שאלון במהלך הצפייה. הנבחנים מוערכים על פי יכולתם לזהות התרחשויות ולבחון דרכי פעולה אפשריות למורה.
מחקר שהתפרסם בשנת 2016 בחן את השאלה מה הקשר בין שני מרכיבים חשובים אלו בהכשרת מורים: האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב, ובין פיתוח המיומנות לניהול כיתה?
במחקר שנערך בגרמניה השתתפו שלוש קבוצות ניסוי: 114 פרחי הוראה מתחילים, 40 פרחי הוראה בשלבים מתקדמים (שכבר מלמדים) ו-34 מורים ותיקים, שהוגדרו כמומחים. המשתתפים מילאו שאלונים להערכת הידע הפדגוגי שלהם, וביצעו את המבחן מבוסס השיעורים המצולמים להערכת מיומנותם בניהול כיתה. תלמידיהם של קבוצת המורים הותיקים התבקשו למלא שאלון אודות המורים, דבר שאיפשר לחוקרים להעריך את יכולות ההוראה שלהם.
הממצאים הראו שיש מתאם מסוים בין ידע פדגוגי לניהול כיתה, אך הוא אינו מובהק. נראה, כך מסיקים החוקרים, שניהול כיתה הוא כישור מרכזי וחשוב. כאשר הידע הפדגוגי של המורים אודות ניהול כיתה, באופן ספציפי, היה רב באופן יחסי, כך עלתה גם מיומנותם בניהול כיתה. אולם ידע פדגוגי בתחומים אחרים (הערכה, התאמה לגיוון תרבותי ועוד) לא תרם למיומנות ניהול כיתה. פרחי ההוראה, מתחילים כמתקדמים, היו בעלי מיומנות פחותה בניהול כיתה לעומת המומחים.
בהתבסס על שאלוניהם של התלמידים, אשר העריכו את המורים המומחים, הסיקו החוקרים כי מיומנות ניהול כיתה היא הכישור המרכזי ליכולות הוראה גבוהות (כפי שהן מוערכות על ידי תלמידים). על פי החוקרים, מיומנות בניהול כיתה נמצאה ככישור חשוב יותר מידע פדגוגי בחווית הלימודים של התלמידים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
