מבוא
נייר זה נכתב על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות וממכללות שונות בארץ. הקבוצה נדרשה לתת את הדעת לשני מצבים: הבחנה בין למידה מרחוק לשעת חירום לעומת למידה משולבת בזמן בידוד חלקי או בשגרה. על כן, נעשתה הבחנה טרמינולוגית בין למידה מרחוק מהבית (Home-based, distance learning) למתווה של מצב בידוד בשעת חירום; לבין למידה מקוונת (Online learning) למתווה של מצב משולב / מעורב בכיתות ובבתים (מתאים גם לשגרה אך במינונים שונים). למידה מקוונת באמצעות האינטרנט יכולה להתקיים גם בכיתות ולא רק מרחוק.
נייר זה מהווה גרסה ראשונית של העקרונות ללמידה מרחוק/למידה מקוונת אפקטיבית שיעזרו למשרד החינוך להתוות את החזרה ללמידה (במצבי שגרה, ביניים, סגר). העקרונות המוצעים אורגנו סביב שלושה ממדים בעלי חפיפה מסוימת:
פרק ראשון
אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכת החינוך במעבר להוראה מקוונת, הינו הצורך להתמודד עם השינוי בתהליכי הוראה ולמידה. תהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בסביבה מקוונת, אינם שכפול של התהליכים המתרחשים בכיתה, וזאת מפאת המאפיינים הייחודיים של סביבות למידה אלו.
מאפיין מרכזי שונה אחד, הוא אופן התקשורת בין מורה לתלמידים ובין עמיתים. התקשורת באמצעי המדיה הדיגיטליים מצמצמת מבעים בלתי-ורבליים כגון הבעת פנים, קשר עין, תנוחות גוף וטון דיבור, המווסתים את תהליכי האינטראקציה. לפיכך, על המורה והתלמידים להתמודד ולהתרגל למציאות שונה, שבה הגדרת האינטראקציה שונה מההגדרה המוכרת בתהליכי ההוראה והלימוד פנים אל פנים.
מאפיינים ייחודיים נוספים של הסביבה המקוונת, הם שינויים בתחושת הזמן, יכולת לקיים פעילויות א-סינכרוניות ולא לינאריות, היעדר מיקום מוגדר להשתתפות בלמידה כאשר התלמידים נמצאים בסביבות למידה מגוונות, יכולת ניהול כיתה שונה ואפשרות למתן מידה רבה יותר של עצמאות ללומדים. מאפיינים ייחודיים אלו מהווים הזדמנות להוראה המאפשרת למידה בקצב אישי, יכולת העמקה, קישור הנלמד לחיי היום יום, אוטונומיה בלמידה והרחבת נקודת המבט בעקבות החשיפה לריבוי דעות בקהילה מקוונת.
האתגר הכרוך במעבר להוראה מקוונת מהווה בד בבד הזדמנות לחשיבה רפלקטיבית על תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה הקיימים, ובחינתם מחדש הן לצורך התאמתם לסביבה מקוונת, והן לאימוץ תהליכים אלו להמשך ההוראה גם כאשר היא מתבצעת פנים אל פנים.
על פי מודל SAMR קיימות ארבע רמות של שינויים פדגוגיים כתוצאה משילוב טכנולוגיה דיגיטלית בהוראה:
הרמה הבסיסית ביותר, בה לטכנולוגיה אין ערך מוסף והיא משמשת לביצוע מטלה שניתן היה לקיימה גם ללא הטכנולוגיה.
רמה גבוהה יותר, אך עם זאת עדיין אין השפעה לשילוב הטכנולוגיה על הפדגוגיה. הטכנולוגיה משמשת כהרחבת הקיים, בדגש על שיפור פונקציונלי של משימה פדגוגית.
רמה המדגישה את השינוי הפדגוגי. הטכנולוגיה אינה משמשת רק ככלי המייעל את פונקציונליות המשימות, אלא מאפשרת שינוי ועיצוב מחדש של משימות ודרך הלמידה.
הטכנולוגיה מאפשרת יצירה של מטלות חדשות, שבעבר לא ניתן היה לבצע במסגרת תהליכי למידה. פיתוח משימות בהן הפדגוגיה מוגדרת מחדש, מאפשרת גם לתלמיד וגם למורה לחוות תהליך של חקר, שכן גם המורה המפתח את המשימה מפעיל שיקולי דעת רבים בעיצוב תהליך הלמידה בנוגע לרמת השינוי בהוראה מקוונת, וזאת על מנת להתאימה למטרות ההוראה.
פרק שלישי
'בעלי עניין' הם האנשים הנוטלים חלק בקהילת הלומדים או קשורים לקהילה זו: צוותי הוראה, תלמידים, והורי התלמידים ומורי מורים.
ממד 'בעלי עניין' הוא הממד הבסיסי, שכן הפיתוח של תהליכי הוראה-למידה-הערכה (דהיינו, 'תהליכים') ובחירת הכלים הטכנולוגיים מושפעים מן התפיסות, הכישורים והמאפיינים האישיים של בעלי העניין. ממד זה עוסק בתפיסות של בעלי העניין בהתייחס להוראה ולמידה מקוונים, במאפייני הפרט המשפיעים על תהליכים אלו, וכן במיומנויות הטכנו-פדגוגיות הנדרשות לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיה למטרת ביצוע של תהליכי הוראה, למידה והערכה.
פרק רביעי
לטכנולוגיה תפקיד מרכזי בלמידה מרחוק, בכך שהיא מאפשרת שימוש בסביבות למידה מקוונות עבור תלמידים ומורים ומנגישה משאבי למידה רבים. אולם, על מנת להפיק מהטכנולוגיה את הפוטנציאל הטמון בה ועל מנת להשתמש בה ביעילות ללמידה ולהוראה מרחוק, נדרשת הבנה מעמיקה שלה, כמו גם של הקשר בין המורה, הלומד והטכנולוגיה.
לבחירות הנעשות בהקשר הטכנולוגי עשויות להיות השלכות על אופני ההוראה והלמידה מרחוק. מכאן נובעת החשיבות של תכנון השימוש בטכנולוגיה בלמידה מרחוק, ביצוע הלמידה מרחוק בסיוע הטכנולוגיה, וההערכה של הלמידה מרחוק באמצעות הטכנולוגיה.
לכאורה, הטכנולוגיה אינה מרחב טבעי כמו זה לו רגילים מורים ותלמידים במפגשי פנים אל פנים בבית הספר. עם זאת, ניתן לקדם באמצעותה למידה משמעותית לא פחות - ואולי לעתים יותר - מאשר בכיתת הלימוד. כדי לבחון אם תקשורת מתווכת-טכנולוגיה מתקיימת באופן טבעי במהלך הלמידה וההוראה, ניתן להשתמש בחמשת הקריטריונים הבאים:
כך, למשל, על פי קריטריונים אלו, שיעור המתקיים בתוכנת זוּם, תוך שכל המשתתפים מפעילים את מצלמות הרשת שלהם, ייחשב טבעי יותר מאשר עבודה א-סינכרונית (שלא בזמן משותף) על מסמך משותף. אין בכך לומר ששיעור זום הינו יעיל יותר מבחינה פדגוגית, אקדמית או רגשית-חברתית מאשר פעילות סביב מסמך משותף, אלא כדי לומר שככל שהטכנולוגיה פחות טבעית, יש צורך להשתמש באמצעים נוספים על מנת להתגבר על פער הטבעיות.
התמורות והרווחים שיש לטכנולוגיה להציע נובעים מהמטרות שהמורים מגדירים לגביה, אשר מתורגמות לפדגוגיה; זאת מאחר ואותה טכנולוגיה יכולה להיות בעלת פוטנציאל שונה בהקשרי למידה שונים, וטכנולוגיות שונות יכולות לשמש חלופות זו לזו במצבי למידה דומים. לפיכך, הטכנולוגיה הנרכשת בהתאם לשיקולים פדגוגיים הינה בעלת השלכות על הפדגוגיה. יתר על כן, יש לבחון התאמות פדגוגיות שנדרשות כתוצאה משימוש בטכנולוגיות שונות. אלה עשויות לקדם החלפה של דרכי הוראה ולמידה בדרכים חדשות, להעצים את הפדגוגיה הקיימת, לשנותה, ובשלב הגבוה ביותר - להגדיר פדגוגיה חדשה, ובכך להוביל לשינוי מהותי של תהליכי הוראה ולמידה.
לאור כל זאת, כאשר מתכננים ומטמיעים תשתית טכנולוגית להוראה ולמידה מרחוק, כדאי להביא בחשבון את העקרונות הבאים:
לפי סדר הא'-ב'
יו״ר הקבוצה: ד"ר ענת כהן
גב' אורנה הייזמן | אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר אינה בלאו | האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר אלונה פוקוש-ברוך | מכללת לווינסקי
ד"ר ארנון הרשקוביץ | אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר גל בן יהודה | האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר טל סופר | אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' יורם עשת | האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' יעקב כ״ץ | המכללה ירושלים ואוניברסיטת בר אילן
ד"ר מירי שונפלד | סמינר הקיבוצים
גב' מרצ'י אדרי | הטכניון
ד"ר סיגל בן עמרם | סמינר הקיבוצים
ד"ר עידית ליאורה אדלר | אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר תמי זייפרט | סמינר הקיבוצים
רכזת: גב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי | אוניברסיטת תל אביב
כהן, ע'. ועמיתים. (2021). "היבטים פדגוגיים בלמידה מקוונת". מסמך מסכם לקבוצת חשיבה שהוגש ללשכת המדען הראשי, משרד החינוך, ירושלים.
היכרות עם משאבים דיגיטליים קיימים היא תנאי הכרחי המאפשר למורה לעשות בהם שימוש מקצועי מושכל בהתאם לצרכים הספציפיים של תלמידיו ומטרות הלמידה שלהם. במקרים מסוימים המורה מתפקד כשותף – כזה שלומד יחד עם התלמידים ומהם.
המורה כמפתח מיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב הלומדים במקביל להשגת המטרות בתחום הדעת (למשל: ידע, פיתוח מיומנויות).
כך לדוגמה, לגבי האסטרטגיה הראשונה ברשימה שלהלן: הבטחת יציבות תקציבית וארגונית למערכת החינוך. אסטרטגיה זו ננקטה בצורה מובהקת בקליפורניה, שם המושל הוציא צו אשר הבטיח את המשך תקצובה של מערכת החינוך. אולם הצעד שנקט המושל הקליפורני מתאים לאופן שבו פועלת מדינת קליפורניה, והאופן שבו ממומנת ומאורגנת מערכת החינוך המקומית. במדינות אחרות, ובישראל, עשוי הרצון להבטיח יציבות תקציבית וארגונית ללבוש צורה אחרת ולהתבטא באופן מעשי באמצעים אחרים.
כדי לאפשר התאמה של חומרי הלמידה להקשר שונה וללומדים שונים בעלי העדפות למידה שונות ומאפיינים אישיותיים שונים, תפקיד המורה מתמקד גם בעיצוב מחדש של חומרי הלמידה למדיה דיגיטלית במקטעים קוהרנטיים קטנים.
המורה כמפתח מיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב הלומדים במקביל להשגת המטרות בתחום הדעת (למשל: ידע, פיתוח מיומנויות).
כך לדוגמה, לגבי האסטרטגיה הראשונה ברשימה שלהלן: הבטחת יציבות תקציבית וארגונית למערכת החינוך. אסטרטגיה זו ננקטה בצורה מובהקת בקליפורניה, שם המושל הוציא צו אשר הבטיח את המשך תקצובה של מערכת החינוך. אולם הצעד שנקט המושל הקליפורני מתאים לאופן שבו פועלת מדינת קליפורניה, והאופן שבו ממומנת ומאורגנת מערכת החינוך המקומית. במדינות אחרות, ובישראל, עשוי הרצון להבטיח יציבות תקציבית וארגונית ללבוש צורה אחרת ולהתבטא באופן מעשי באמצעים אחרים.
קיום תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטיים המדגישים את חלקו של הלומד בהבניית הידע, ומעודדים תהליכי למידה פעילה בהם הלומד במרכז, כגון למידה בדרך החקר (inquiry) או למידה מבוססת פרויקטים (Project-based learning - PBL). מאפייני הסביבות המקוונות, כגון חופש פעולה רב מבחינת זמן ההשתתפות, מיקום הלמידה, זמינות מקורות המידע ואפשרויות תקשורת מאפשרים למנף את תהליכי הלמידה הקונסטרוקטיביסטית באמצעות ביצוע פרויקטים ומחקרים בסביבת המגורים של הלומדים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים.
תהליכי למידה המזמנים התנסות בבניית תוצרי למידה מוחשיים: במרחב הפיסי (למשל, רובוט) או הדיגיטלי (למשל, אנימציה). הסביבה המקוונת מספקת לתלמידים חומרי גלם מהם ניתן לבנות ולעצב תוצרי למידה דיגיטליים, החל מתוצרים פשוטים כגון מצגות וכרזות ועד לסרטונים ותוצרי תכנות חזותיים (למשל בתוכנת סקראץ') המאפשרים פיתוח חשיבה מחשובית.
התייחסות לפעולות שהלומד עושה באופן עצמאי תוך גיוס משאבים קוגניטיביים, מטה-קוגניטיביים ומוטיבציונים על מנת להשיג את מטרות הלמידה שלו, בתהליכי תכנון, ניטור והערכה של פעולותיו. מיומנויות אלו חיוניות לתפקודו הנוכחי, לתפקודים עתידיים, וללמידה לאורך החיים. מאפייני סביבת הלמידה המקוונת מאפשרים ללומד מידה רבה של אוטונומיה, הדורשת ממנו להפעיל מיומנויות של הכוונה עצמית בלמידה (כגון ניהול זמן, הצבת מטרות ללמידה ועירור מוטיבציה). יש לפעול להעברת האחריות ללמידה מהמורה לתלמיד באופן הדרגתי, תוך הצבת פיגומים מתאימים ותמיכה ללומד באופן עקבי לכל אורך התהליך.
זוהי למידה המתרחשת בזוגות, קבוצות קטנות או קהילות למידה. קיימות שלוש רמות של שיתופיות: שיתוף (sharing), יצירת תוצר משותף תוך חלוקת תפקידים (cooperation) ושיתוף פעולה (collaboration).
שיתופיות יכולה לתמוך בהשגת מגוון רחב של יעדי הוראה, כגון: השגת שליטה בתוכן הנלמד; פיתוח מיומנויות 'רכות', כמו למשל, עבודת צוות ושיתוף פעולה; שיפור יכולות מטה-קוגניטיביות על ידי שיתוף ברעיונות או העברה וקבלה של ביקורת ועוד. למידה מרחוק יוצרת הזדמנויות לפתח מיומנויות של שיתופיות מקוונת, יחד עם זאת, על מנת למנף הזדמנויות אלה (כגון בשיחות ועידה בוידאו, מסמכים שיתופיים וחלוקה לחדרים ב-zoom), דרושה הכוונה פדגוגית כדי שתתבצע שיתופיות ברמה הגבוהה ביותר של שיתוף פעולה. למשל, בעבודה על מסמך שיתופי חשוב להדגיש את הצורך בקבלת החלטות ובביצועים משותפים ולתת הנחיות שיובילו לכך, כדי שהתלמידים לא יסתפקו ברמות הנמוכות יותר של שיתופיות כגון חלוקת תפקידים, בה כל תלמיד כותב פסקה או יוצר שקופית בנפרד, אלא יעבדו באופן דינמי ובמשותף, תוך התייעצות ועזרה הדדית.
בתקופות של למידה מרחוק בשעת חירום, כאשר על המשתתפים נגזר בידוד חברתי ופיסי, שיתופיות מקוונת יכולה לתת מענה לצורך בחברה. לפיכך יש לאפשר ללומדים בתקופות אלה הזדמנויות רבות לניצול המדיה באופן שיתופי, כדי לתמוך לא רק במטרות לימודיות אלא גם במטרות חברתיות ורגשיות, המקבלות משמעות יתר בזמנים אלה.
למידה מקוונת מטשטשת את הגבולות בין סביבת למידה פורמלית וסביבת למידה בלתי פורמאלית ויוצרת מרחב למידה משותף המאפשר למידה אותנטית ולמידה בהקשר. בזמן הוראה מקוונת התלמידים נמצאים בסביבות מגוונות. סביבות אלו, כמו גם מגוון האנשים הנוכחים בעת הלמידה, יכולים לספק הזדמנויות ייחודיות ללמידה אותנטית, המעוגנת בחיי הלומד, ושואבת מחיי היום-יום שלו לצרכי למידה משמעותית. הוראה מקוונת יכולה, באופן טבעי, לשלב אלמנטים מחיי הלומד במהלך הלמידה (כגון שילוב חוויות מחיי המשפחה, חוויות מחיי התלמיד בביתו, תרבות ועוד).
כמו כן, הלומד יכול להיכנס לסיטואציות הלמידה עצמן (כגון בסיורים וירטואליים במוזיאון, פעילות בעולמות וירטואליים 3D והתנסות במשחקי למידה מקוונים שבהם הלומד משתתף כשחקן) ולמתן אפשרויות בחירה לפי תחומי עניין.
בלמידה סינכרונית מידת הקשב של תלמידים לאורך זמן נמוכה מרמת הקשב של תלמידים בכיתה הרגילה, לאור מאפייני המדיום וכן בגלל העומס הקוגניטיבי המועצם על ידי הסחות דעת זמינות. לכן, בסביבות מקוונות עולה החשיבות של גיוון בלמידה, על ידי פעילויות שונות, עיתוי ואורך הלמידה, אופן הלמידה, כמו גם בטכנולוגיה בה משתמשים.
למשל, ניתן לגוון את הלמידה על ידי שימוש בשיטה חלוקת השיעור למנות קטנות (chunks). בשיטה זו מתבצעת חלוקה של זמן השיעור לסדרה של פעילויות קצרות. לדוגמה, רצף אפשרי: הסבר במליאה, עבודה שיתופית מקוונת (למשל בחדרים מפוצלים בזום), עבודה עצמאית וסיכום במליאה. רצף אפשרי נוסף: מפגש במליאה, משחק דיגיטלי שיתופי במליאה, הקניית מיומנויות, צפייה בסרטון ודיון במליאה. עקרון המנות הקטנות חשוב גם בהכנת חומרי למידה דיגיטליים על ידי המורים ללמידה א-סינכרונית. למשל, במקום להכין סרטון אחד ארוך רצוי להכין סדרה של סרטונים קצרים, או לשתול במהלך הסרטון הארוך שאלות אינטראקטיביות השוברות את רצף הצפייה. שיטה זו מתאימה גם לשימוש בטכנולוגיה ניידת וגם ליכולת קשב קצרה.
העיקרון המנחה בשיטה זו הוא עיקרון הבחירה: עיצוב של מיקרו-למידה מנגיש ללומד יחידות לימוד קטנות (מיני-קורסים או שיעורים בודדים) המעוצבות ככוורת. הכוורת מאפשרת בחירה של יחידות הלימוד ומתאימה גם לארגון שיעורים ומטלות לתלמידים בזמן חירום וגם לארגון קורסים להכשרת עובדי הוראה בנושאים של למידה מקוונת.
אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) - פיתוח השליטה של תלמידים ביכולות תקשוב בסיסיות, כגון שימוש במחשב וגלישה באינטרנט.
יצירת שינוי תפיסתי אצל הורים בקשר ללמידה מרחוק:
זאת באמצעות בניית ערוץ תקשורת בין ההורה למורה שבו ניתן להעלות את צרכי התלמיד וקשייו בזמן הלמידה המקוונת; יצירת שותפות בין בית הספר להורים כך שההורים מודעים לתהליכים המתרחשים בבית הספר ומבינים אותם; ויצירת קהילה של הורים שבה יוכלו לתרום ללמידה מרחוק.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
באופן ספציפי מומלצים הצעדים הבאים: