היבטים פדגוגיים
בלמידה מקוונת

יו"ר קבוצת העבודה | ד"ר ענת כהן

מבוא

שלושה ממדים של עקרונות הלמידה המקוונת​

מבוא

פרק
ראשון

שינויים פדגוגיים בתהליכי הוראה, למידה והערכה מקוונים

פרק
ראשון

פרק
שני

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה,למידה והערכה

פרק
שני

פרק שלישי

עקרונות מנחים לבעלי העניין בהוראה ולמידה מקוונות​

פרק
שלישי

פרק
רביעי

עקרונות מנחים לתכנון וליישום היבטים טכנולוגיים

פרק
רביעי

מונחון

מבוא

שלושה ממדים של עקרונות הלמידה המקוונת​

פרק ראשון

שינויים פדגוגיים בתהליכי הוראה, למידה והערכה מקוונים

פרק שני

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה,למידה והערכה

פרק שלישי

עקרונות מנחים לבעלי העניין בהוראה ולמידה מקוונות​

פרק רביעי

עקרונות מנחים לתכנון וליישום היבטים טכנולוגיים

מבוא

נייר זה נכתב על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות וממכללות שונות בארץ. הקבוצה נדרשה לתת את הדעת לשני מצבים: הבחנה בין למידה מרחוק לשעת חירום לעומת למידה משולבת בזמן בידוד חלקי או בשגרה. על כן, נעשתה הבחנה טרמינולוגית בין למידה מרחוק מהבית (Home-based, distance learning) למתווה של מצב בידוד בשעת חירום; לבין למידה מקוונת (Online learning) למתווה של מצב משולב / מעורב בכיתות ובבתים (מתאים גם לשגרה אך במינונים שונים). למידה מקוונת באמצעות האינטרנט יכולה להתקיים גם בכיתות ולא רק מרחוק.    

נייר זה מהווה גרסה ראשונית של העקרונות ללמידה מרחוק/למידה מקוונת אפקטיבית שיעזרו למשרד החינוך להתוות את החזרה ללמידה (במצבי שגרה, ביניים, סגר). העקרונות המוצעים אורגנו סביב שלושה ממדים בעלי חפיפה מסוימת:

  1. תהליכי הוראה (כולל גם הדרכה/הכשרה), למידה והערכה 
  2. בעלי העניין (תלמידים, מורים והורים)
  3. היבטים טכנולוגיים, הכוללים מרכיבי עיצוב טכנולוגיה והטמעה

שלושה ממדים של עקרונות הלמידה המקוונת

פרק ראשון

שינויים פדגוגיים בתהליכי הוראה, למידה והערכה מקוונים

אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכת החינוך במעבר להוראה מקוונת, הינו הצורך להתמודד עם השינוי בתהליכי הוראה ולמידה. תהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בסביבה מקוונת, אינם שכפול של התהליכים המתרחשים בכיתה, וזאת מפאת המאפיינים הייחודיים של סביבות למידה אלו. 

מאפיין מרכזי שונה אחד, הוא אופן התקשורת בין מורה לתלמידים ובין עמיתים. התקשורת באמצעי המדיה הדיגיטליים מצמצמת מבעים בלתי-ורבליים כגון הבעת פנים, קשר עין, תנוחות גוף וטון דיבור, המווסתים את תהליכי האינטראקציה. לפיכך, על המורה והתלמידים להתמודד ולהתרגל למציאות שונה, שבה הגדרת האינטראקציה שונה מההגדרה המוכרת בתהליכי ההוראה והלימוד פנים אל פנים. 

מאפיינים ייחודיים נוספים של הסביבה המקוונת, הם שינויים בתחושת הזמן, יכולת לקיים פעילויות א-סינכרוניות ולא לינאריות, היעדר מיקום מוגדר להשתתפות בלמידה כאשר התלמידים נמצאים בסביבות למידה מגוונות, יכולת ניהול כיתה שונה ואפשרות למתן מידה רבה יותר של עצמאות ללומדים. מאפיינים ייחודיים אלו מהווים הזדמנות להוראה המאפשרת למידה בקצב אישי, יכולת העמקה, קישור הנלמד לחיי היום יום, אוטונומיה בלמידה והרחבת נקודת המבט בעקבות החשיפה לריבוי דעות בקהילה מקוונת.

האתגר הכרוך במעבר להוראה מקוונת מהווה בד בבד הזדמנות לחשיבה רפלקטיבית על תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה הקיימים, ובחינתם מחדש הן לצורך התאמתם לסביבה מקוונת, והן לאימוץ תהליכים אלו להמשך ההוראה גם כאשר היא מתבצעת פנים אל פנים. 

ארבע רמות של שינויים פדגוגיים

על פי מודל SAMR קיימות ארבע רמות של שינויים פדגוגיים כתוצאה משילוב טכנולוגיה דיגיטלית בהוראה:

הרמה הבסיסית ביותר, בה לטכנולוגיה אין ערך מוסף והיא משמשת לביצוע מטלה שניתן היה לקיימה גם ללא הטכנולוגיה.

פרק שני

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת

שינויים
בתפקיד המורה

שינויים
בתפקיד המורה

תהליכי למידה המועצמים על ידי סביבות הלמידה המקוונות

תהליכי למידה המועצמים על ידי סביבות הלמידה המקוונות

תהליכי ההערכה בסביבות למידה מקוונות

תהליכי ההערכה בסביבות למידה מקוונות

פרק שלישי

עקרונות מנחים לבעלי העניין בהוראה ולמידה מקוונות

'בעלי עניין' הם האנשים הנוטלים חלק בקהילת הלומדים או קשורים לקהילה זו: צוותי הוראה, תלמידים, והורי התלמידים ומורי מורים.

ממד 'בעלי עניין' הוא הממד הבסיסי, שכן הפיתוח של תהליכי הוראה-למידה-הערכה (דהיינו, 'תהליכים') ובחירת הכלים הטכנולוגיים מושפעים מן התפיסות, הכישורים והמאפיינים האישיים של בעלי העניין. ממד זה עוסק בתפיסות של בעלי העניין בהתייחס להוראה ולמידה מקוונים, במאפייני הפרט המשפיעים על תהליכים אלו, וכן במיומנויות הטכנו-פדגוגיות הנדרשות לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיה למטרת ביצוע של תהליכי הוראה, למידה והערכה.

תלמידים

תלמידים

מורים

מורים

הורים

הורים

פרק רביעי

עקרונות מנחים להיבטים טכנולוגיים

לטכנולוגיה תפקיד מרכזי בלמידה מרחוק, בכך שהיא מאפשרת שימוש בסביבות למידה מקוונות עבור תלמידים ומורים ומנגישה משאבי למידה רבים. אולם, על מנת להפיק מהטכנולוגיה את הפוטנציאל הטמון בה ועל מנת להשתמש בה ביעילות ללמידה ולהוראה מרחוק, נדרשת הבנה מעמיקה שלה, כמו גם של הקשר בין המורה, הלומד והטכנולוגיה.

לבחירות הנעשות בהקשר הטכנולוגי עשויות להיות השלכות על אופני ההוראה והלמידה מרחוק. מכאן נובעת החשיבות של תכנון השימוש בטכנולוגיה בלמידה מרחוק, ביצוע הלמידה מרחוק בסיוע הטכנולוגיה, וההערכה של הלמידה מרחוק באמצעות הטכנולוגיה.

לכאורה, הטכנולוגיה אינה מרחב טבעי כמו זה לו רגילים מורים ותלמידים במפגשי פנים אל פנים בבית הספר. עם זאת, ניתן לקדם באמצעותה למידה משמעותית לא פחות - ואולי לעתים יותר - מאשר בכיתת הלימוד. כדי לבחון אם תקשורת מתווכת-טכנולוגיה מתקיימת באופן טבעי במהלך הלמידה וההוראה, ניתן להשתמש בחמשת הקריטריונים הבאים: 

  • מעורבות בסביבה אחת, בה ניתן לראות ולשמוע את המשתתפים
  • תקשורת סינכרונית, כזו המאפשרת תגובות בזמן אמת ובחינתן של תגובות כאלו
  • יכולת לראות את הבעות הפנים של המשתתפים
  • יכולת לראות את שפת הגוף של המשתתפים
  • האזנה לדיבור

כך, למשל, על פי קריטריונים אלו, שיעור המתקיים בתוכנת זוּם, תוך שכל המשתתפים מפעילים את מצלמות הרשת שלהם, ייחשב טבעי יותר מאשר עבודה א-סינכרונית (שלא בזמן משותף) על מסמך משותף. אין בכך לומר ששיעור זום הינו יעיל יותר מבחינה פדגוגית, אקדמית או רגשית-חברתית מאשר פעילות סביב מסמך משותף, אלא כדי לומר שככל שהטכנולוגיה פחות טבעית, יש צורך להשתמש באמצעים נוספים על מנת להתגבר על פער הטבעיות.

התמורות והרווחים שיש לטכנולוגיה להציע נובעים מהמטרות שהמורים מגדירים לגביה, אשר מתורגמות לפדגוגיה; זאת מאחר ואותה טכנולוגיה יכולה להיות בעלת פוטנציאל שונה בהקשרי למידה שונים, וטכנולוגיות שונות יכולות לשמש חלופות זו לזו במצבי למידה דומים. לפיכך, הטכנולוגיה הנרכשת בהתאם לשיקולים פדגוגיים הינה בעלת השלכות על הפדגוגיה. יתר על כן, יש לבחון התאמות פדגוגיות שנדרשות כתוצאה משימוש בטכנולוגיות שונות. אלה עשויות לקדם החלפה של דרכי הוראה ולמידה בדרכים חדשות, להעצים את הפדגוגיה הקיימת, לשנותה, ובשלב הגבוה ביותר - להגדיר פדגוגיה חדשה, ובכך להוביל לשינוי מהותי של תהליכי הוראה ולמידה.

לאור כל זאת, כאשר מתכננים ומטמיעים תשתית טכנולוגית להוראה ולמידה מרחוק, כדאי להביא בחשבון את העקרונות הבאים:

  • מיפוי אמצעי הקצה (מחשב שולחני, מחשב נייד, טאבלט, סמארטפון) של תלמידי בית הספר והמורים הזמינים להם לשימוש מרחוק - בדיקה של הטכנולוגיה הקיימת כדי להתאים את התוכנית הלימודית לאפשרויות הטכנולוגיות אשר בידי התלמידים והמורים (לדוגמה, בית עם 3 ילדים שיש בו מחשב אחד בלבד).
  • מיפוי מיומנויות תקשוב ואוריינויות המידע בקרב תלמידי בית הספר והמורים - בדיקה של מיומנויות שימוש באמצעי קצה (לדוגמה, שימוש במעבד תמלילים, גיליון נתונים, תוכנה לעריכת מצגות, היכרות עם סוגי מדיה שונים, צילום, התקנת תוכנות, וכדומה) ושל אוריינות מידע (איתור של מידע, הערכתו ושימוש בו), על מנת להתאים את ההוראה והלמידה בהתאמה. 
  • התאמת הלמידה וההוראה לאמצעי הקצה הזמינים לתלמידי בית הספר ומוריו ולמיומנויות תקשוב של קהילת בית הספר (בהתאם לסעיפים הקודמים).
  • שימוש בטכנולוגיות מסייעות עבור תלמידים ומורים עם צרכים מיוחדים (לדוגמה, תוכנה להקראת טקסטים כתובים, שימוש באתרים שעומדים בתקני הנגישות, ציוד ייחודי מסייע).
  • הזדמנויות שוות לתלמידים ולמורים בעלי סגנונות למידה שונים (הנגשת החומרים במלל, בכתב ובתמונה/וידאו).
  • שיפור של טכנולוגיות קיימות בהתאם לצרכים הפדגוגיים (לדוגמה, שיעור מקוון קולי - יש להתקין מיקרופון, רמקולים ומצלמה).
  • שיפור טכנולוגיות קיימות כדי לקדם פדגוגיה חדשנית (לדוגמה, משחקים לימודיים וסביבות וירטואליות מחייבים כרטיס גרפי ברמה גבוהה).
  • הרחבה ושכלול של מיומנויות תקשוב ואוריינות מידע בקרב המורים והתלמידים (לדוגמה, שימוש במסמכים שיתופיים לעבודה קבוצתית, חיפוש מידע באינטרנט והערכתו).
  • הערכה מתמדת של מיומנויות התקשוב של התלמידים והמורים הקשורים ללמידה מקוונת על מנת לקדם את ההוראה והלמידה (לדוגמה יכולת שימוש בתוכנות ללמידה שיתופית).
  • פיתוח תשתית טכנולוגית-פדגוגית להוראת חשיבה חישובית-אלגוריתמית של התלמיד על מנת לקדם יכולת ניתוח, וחשיבה אנליטית (לדוגמה, שימוש בתכנות scratch, python בהתאם לגיל התלמידים).
  • הכשרה ופיתוח מקצועי של סגלי הוראה לשימוש בסביבות הוראה ולמידה מקוונות.
  • הכנת התלמידים ללמידה בסביבות מקוונות (לדוגמה, קיום ימים מקוונים בשגרה).
  • הקמת מערך תחזוקה ותמיכה שוטפת בהיבטים טכנולוגים וטכנו-פדגוגיים (לדוגמה, מערך תמיכה טלפונית או מקוונת בית ספרית, עירונית ו/או מחוזית).
  • תמיכה בקבלת החלטות באמצעות מערך נתונים מגוון (על היבטים אקדמיים ואפקטיביים) באמצעות העברה אוטומטית שוטפת של נתונים למורים וברמת בית הספר (לדוגמה, שיתוף והעברת נתונים בין מערכות מידע - כגון בין זום (Zoom) למודל (Moodle) - לשם קבלת נתונים על השתתפות תלמידים-מספר שעות וכדומה).
  • גיוס הטכנולוגיה למגוון דרכי התקשרות בין תלמידים, מורים ובעלי עניין בקהילה (לדוגמה, מערכות של מסרים מיידיים כגון ווטסאפ, מערכות של ווידאו בזמן אמת כגון סקייפ וכדומה).
  • התנסות שוטפת בלמידה מקוונת בשגרה: יש לקיים באופן שוטף הוראה ולמידה עתירות-טכנולוגיה.
  • צבירת ניסיון של מורים ותלמידים בלמידה מקוונת (לדוגמה, שיעורים בלמידה מרחוק, ימי למידה מרחוק, ייעוץ והשתלמויות מרחוק וכדומה).
  • התנסות במגוון טכנולוגיות למידה (סינכרוניות כגון גוגל מיטינג וא-סינכרוניות כגון מודל או גוגל קלס), הן בלמידה מרחוק והן לצורך תמיכה בלמידה פנים אל פנים (לדוגמה, שימוש באתר מלווה בכל שיעור).
  • יכולת מעשית לתפעול מערכות טכנולוגיות ללמידה מרחוק (לדוגמה, moodle, zoom כדו'). 
  • פתיחה אוטומטית של אתר מלווה לכל שיעור המשולב במערכת השעות הבית ספרית.
  • הנגשה של מגוון סביבות להוראה לשם היכרות עם האפשרויות הטכנולוגיות שהן מזמנות (לדוגמה, רשת חברתית ללמידה שיתופית).
  • ייעוץ במציאת הטכנולוגיה המתאימה לפדגוגיה על ידי מומחה לעיצוב הוראה (לדוגמה, שימוש בכלים לאיסוף נתונים במסגרת למידת חקר).
  • התאמה אישית של הלמידה לפי צורכי הלומדים באמצעות ממשקים טכנולוגיים חכמים (לדוגמה, זיהוי קצב למידה איטי של לומד, זיהוי למידה מיטבית של לומד באמצעות תמונות לעומת טקסט).
  • שימוש מושכל בטכנולוגיה לצורכי הערכה (לדוגמה, שימוש במערכות אוטומטיות לזיהוי רמת ידע ומיומנויות בתחומי דעת שונים).
  • מוגנות - אבטחת מידע, אתיקה, פרטיות והתנהלות מושכלת בלמידה מקוונת.
  • מודעות לצורך בהגנה על מידע שנאסף בלמידה המקוונת (לדוגמה, פרסום כללים אודות ההתנהלות ברשת כולל סכנות - וירוסים).
  • שמירה על פרטיותם של התלמידים והמורים במרחבי למידה מקוונים (לדוגמה, שמירה על פרטי מורים ותלמידים מפני חשיפה לגורמים חיצוניים, כגון חברות מסחריות).
  • שמירה על כללי האתיקה ברשת על ידי מורים, תלמידים ובית הספר (לדוגמה, הפצה של הקלטות שיעורים, העתקה של תכנים).
  • שמירה על זכויות יוצרים בהתייחס למשאבים מקוונים (לדוגמה, מניעת שימוש בתמונות עם זכויות יוצרים).

מונחים הקשורים להיבטים פדגוגיים בלמידה מקוונת

קבוצת עבודה

היבטים פדגוגיים בלמידה מקוונת

חברות וחברי הקבוצה

לפי סדר הא'-ב'

יו״ר הקבוצה: ד"ר ענת כהן

גב' אורנה הייזמן | אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר אינה בלאו | האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר אלונה פוקוש-ברוך | מכללת לווינסקי

ד"ר ארנון הרשקוביץ | אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר גל בן יהודה | האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר טל סופר | אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' יורם עשת | האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' יעקב כ״ץ | המכללה ירושלים ואוניברסיטת בר אילן

ד"ר מירי שונפלד | סמינר הקיבוצים

גב' מרצ'י אדרי | הטכניון

ד"ר סיגל בן עמרם | סמינר הקיבוצים

ד"ר עידית ליאורה אדלר |  אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר תמי זייפרט | סמינר הקיבוצים

רכזת: גב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי אוניברסיטת תל אביב

כהן, ע'. ועמיתים. (2021). "היבטים פדגוגיים בלמידה מקוונת". מסמך מסכם לקבוצת חשיבה שהוגש ללשכת המדען הראשי, משרד החינוך, ירושלים.

https://madan.education/reports/pedagogy/

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת

יישום של שינויים בתפקיד המורה

המורה כמנחה

היכרות עם משאבים דיגיטליים קיימים היא תנאי הכרחי המאפשר למורה לעשות בהם שימוש מקצועי מושכל בהתאם לצרכים הספציפיים של תלמידיו ומטרות הלמידה שלהם. במקרים מסוימים המורה מתפקד כשותף – כזה שלומד יחד עם התלמידים ומהם. 

המורה כמעצב

המורה כמפתח מיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב הלומדים במקביל להשגת המטרות בתחום הדעת (למשל: ידע, פיתוח מיומנויות).

כך לדוגמה, לגבי האסטרטגיה הראשונה ברשימה שלהלן: הבטחת יציבות תקציבית וארגונית למערכת החינוך. אסטרטגיה זו ננקטה בצורה מובהקת בקליפורניה, שם המושל הוציא צו אשר הבטיח את המשך תקצובה של מערכת החינוך. אולם הצעד שנקט המושל הקליפורני מתאים לאופן שבו פועלת מדינת קליפורניה, והאופן שבו ממומנת ומאורגנת מערכת החינוך המקומית. במדינות אחרות, ובישראל, עשוי הרצון להבטיח יציבות תקציבית וארגונית ללבוש צורה אחרת ולהתבטא באופן מעשי באמצעים אחרים. 

כדי לאפשר התאמה של חומרי הלמידה להקשר שונה וללומדים שונים בעלי העדפות למידה שונות ומאפיינים אישיותיים שונים, תפקיד המורה מתמקד גם בעיצוב מחדש של חומרי הלמידה למדיה דיגיטלית במקטעים קוהרנטיים קטנים. 

המורה כאוריין דיגיטלי

המורה כמפתח מיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב הלומדים במקביל להשגת המטרות בתחום הדעת (למשל: ידע, פיתוח מיומנויות).

כך לדוגמה, לגבי האסטרטגיה הראשונה ברשימה שלהלן: הבטחת יציבות תקציבית וארגונית למערכת החינוך. אסטרטגיה זו ננקטה בצורה מובהקת בקליפורניה, שם המושל הוציא צו אשר הבטיח את המשך תקצובה של מערכת החינוך. אולם הצעד שנקט המושל הקליפורני מתאים לאופן שבו פועלת מדינת קליפורניה, והאופן שבו ממומנת ומאורגנת מערכת החינוך המקומית. במדינות אחרות, ובישראל, עשוי הרצון להבטיח יציבות תקציבית וארגונית ללבוש צורה אחרת ולהתבטא באופן מעשי באמצעים אחרים. 

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת

קיום תהליכי למידה המועצמים על ידי סביבות הלמידה המקוונות

קיום תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטיים המדגישים את חלקו של הלומד בהבניית הידע, ומעודדים תהליכי למידה פעילה בהם הלומד במרכז, כגון למידה בדרך החקר (inquiry) או למידה מבוססת פרויקטים (Project-based learning - PBL). מאפייני הסביבות המקוונות, כגון חופש פעולה רב מבחינת זמן ההשתתפות, מיקום הלמידה, זמינות מקורות המידע ואפשרויות תקשורת מאפשרים למנף את תהליכי הלמידה הקונסטרוקטיביסטית באמצעות ביצוע פרויקטים ומחקרים בסביבת המגורים של הלומדים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים.

תהליכי למידה המזמנים התנסות בבניית תוצרי למידה מוחשיים: במרחב הפיסי (למשל, רובוט) או הדיגיטלי (למשל, אנימציה). הסביבה המקוונת מספקת לתלמידים חומרי גלם מהם ניתן לבנות ולעצב תוצרי למידה דיגיטליים, החל מתוצרים פשוטים כגון מצגות וכרזות ועד לסרטונים ותוצרי תכנות חזותיים (למשל בתוכנת סקראץ') המאפשרים פיתוח חשיבה מחשובית. 

התייחסות לפעולות שהלומד עושה באופן עצמאי תוך גיוס משאבים קוגניטיביים, מטה-קוגניטיביים ומוטיבציונים על מנת להשיג את מטרות הלמידה שלו, בתהליכי תכנון, ניטור והערכה של פעולותיו. מיומנויות אלו חיוניות לתפקודו הנוכחי, לתפקודים עתידיים, וללמידה לאורך החיים. מאפייני סביבת הלמידה המקוונת מאפשרים ללומד מידה רבה של אוטונומיה, הדורשת ממנו להפעיל מיומנויות של הכוונה עצמית בלמידה (כגון ניהול זמן, הצבת מטרות ללמידה ועירור מוטיבציה). יש לפעול להעברת האחריות ללמידה מהמורה לתלמיד באופן הדרגתי, תוך הצבת פיגומים מתאימים ותמיכה ללומד באופן עקבי לכל אורך התהליך.

זוהי למידה המתרחשת בזוגות, קבוצות קטנות או קהילות למידה. קיימות שלוש רמות של שיתופיות: שיתוף (sharing), יצירת תוצר משותף תוך חלוקת תפקידים (cooperation) ושיתוף פעולה (collaboration).

שיתופיות יכולה לתמוך בהשגת מגוון רחב של יעדי הוראה, כגון: השגת שליטה בתוכן הנלמד; פיתוח מיומנויות 'רכות', כמו למשל, עבודת צוות ושיתוף פעולה; שיפור יכולות מטה-קוגניטיביות על ידי שיתוף ברעיונות או העברה וקבלה של ביקורת ועוד. למידה מרחוק יוצרת הזדמנויות לפתח מיומנויות של שיתופיות מקוונת, יחד עם זאת, על מנת למנף הזדמנויות אלה (כגון בשיחות ועידה בוידאו, מסמכים שיתופיים וחלוקה לחדרים ב-zoom), דרושה הכוונה פדגוגית כדי שתתבצע שיתופיות ברמה הגבוהה ביותר של שיתוף פעולה. למשל, בעבודה על מסמך שיתופי חשוב להדגיש את הצורך בקבלת החלטות ובביצועים משותפים ולתת הנחיות שיובילו לכך, כדי שהתלמידים לא יסתפקו ברמות הנמוכות יותר של שיתופיות כגון חלוקת תפקידים, בה כל תלמיד כותב פסקה או יוצר שקופית בנפרד, אלא יעבדו באופן דינמי ובמשותף, תוך התייעצות ועזרה הדדית.

בתקופות של למידה מרחוק בשעת חירום, כאשר על המשתתפים נגזר בידוד חברתי ופיסי, שיתופיות מקוונת יכולה לתת מענה לצורך בחברה. לפיכך יש לאפשר ללומדים בתקופות אלה הזדמנויות רבות לניצול המדיה באופן שיתופי, כדי לתמוך לא רק במטרות לימודיות אלא גם במטרות חברתיות ורגשיות, המקבלות משמעות יתר בזמנים אלה.  

 למידה מקוונת מטשטשת את הגבולות בין סביבת למידה פורמלית וסביבת למידה בלתי פורמאלית ויוצרת מרחב למידה משותף המאפשר למידה אותנטית ולמידה בהקשר. בזמן הוראה מקוונת התלמידים נמצאים בסביבות מגוונות. סביבות אלו, כמו גם מגוון האנשים הנוכחים בעת הלמידה, יכולים לספק הזדמנויות ייחודיות ללמידה אותנטית, המעוגנת בחיי הלומד, ושואבת מחיי היום-יום שלו לצרכי למידה משמעותית. הוראה מקוונת יכולה, באופן טבעי, לשלב אלמנטים מחיי הלומד במהלך הלמידה (כגון שילוב חוויות מחיי המשפחה, חוויות מחיי התלמיד בביתו, תרבות ועוד).

כמו כן, הלומד יכול להיכנס לסיטואציות הלמידה עצמן (כגון בסיורים וירטואליים במוזיאון, פעילות בעולמות וירטואליים 3D והתנסות במשחקי למידה מקוונים שבהם הלומד משתתף כשחקן) ולמתן אפשרויות בחירה לפי תחומי עניין.

בלמידה סינכרונית מידת הקשב של תלמידים לאורך זמן נמוכה מרמת הקשב של תלמידים בכיתה הרגילה, לאור מאפייני המדיום וכן בגלל העומס הקוגניטיבי המועצם על ידי הסחות דעת זמינות. לכן, בסביבות מקוונות עולה החשיבות של גיוון בלמידה, על ידי פעילויות שונות, עיתוי ואורך הלמידה, אופן הלמידה, כמו גם בטכנולוגיה בה משתמשים.

למשל, ניתן לגוון את הלמידה על ידי שימוש בשיטה חלוקת השיעור למנות קטנות (chunks). בשיטה זו מתבצעת חלוקה של זמן השיעור לסדרה של פעילויות קצרות. לדוגמה, רצף אפשרי: הסבר במליאה, עבודה שיתופית מקוונת (למשל בחדרים מפוצלים בזום), עבודה עצמאית וסיכום במליאה. רצף אפשרי נוסף: מפגש במליאה, משחק דיגיטלי שיתופי במליאה, הקניית מיומנויות, צפייה בסרטון ודיון במליאה. עקרון המנות הקטנות חשוב גם בהכנת חומרי למידה דיגיטליים על ידי המורים ללמידה א-סינכרונית. למשל, במקום להכין סרטון אחד ארוך רצוי להכין סדרה של סרטונים קצרים, או לשתול במהלך הסרטון הארוך שאלות אינטראקטיביות השוברות את רצף הצפייה. שיטה זו מתאימה גם לשימוש בטכנולוגיה ניידת וגם ליכולת קשב קצרה.

העיקרון המנחה בשיטה זו הוא עיקרון הבחירה: עיצוב של מיקרו-למידה מנגיש ללומד יחידות לימוד קטנות (מיני-קורסים או שיעורים בודדים) המעוצבות ככוורת. הכוורת מאפשרת בחירה של יחידות הלימוד ומתאימה גם לארגון שיעורים ומטלות לתלמידים בזמן חירום וגם לארגון קורסים להכשרת עובדי הוראה בנושאים של למידה מקוונת.

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת

קיום תהליכי ההערכה המבוצעים תוך שימוש במגוון אמצעי הערכה בסביבות למידה מקוונות

עקרונות מנחים לבעלי העניין

תלמידים

  • תפיסת הלמידה - פיתוח ההבנה שהלמידה נמשכת לאורך החיים באופן פורמלי ובלתי פורמלי.
  • תפיסת תפקיד הלומד - התלמיד כשותף פעיל בתהליך הלמידה ולעיתים גם בהוראה ובהערכה. ההבנה שהלומד הינו חלק מקהילה לומדת של מורים ותלמידים המבוססת על למידה רשתית.
  • תפיסת הטכנולוגיה - קידום תפיסות חיוביות של התלמידים כלפי שילוב טכנולוגיה בתהליכי הלמידה והבנת תרומתה להתפתחותם האישית והמקצועית.
  • שליטה בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) - פיתוח השליטה של תלמידים ביכולות תקשוב בסיסיות, כגון שימוש במחשב וגלישה באינטרנט.
  • אוריינות דיגיטלית - הכרה ושליטה במיומנויות של אוריינות דיגיטלית, כגון אוריינות מידע, אתיקה וסכנות ברשת.  
  • כישורי לומד - פיתוח חמש מיומנויות יסוד של למידה יעילה: תקשורת (Communication), שיתופיות (Collaboration), חשיבה ביקורתית (Critical Thinking), יצירתיות (Creativity) ופתרון בעיות מורכבות (Complex problem-solving). 
  • מיומנויות חברתיות - פיתוח וקידום של עבודת צוות, למידת עמיתים ושיתופיות.
  • גמישות מחשבתית - נכונות לשינוי ודינמיות בחשיבה. בסביבה מקוונת נדרשת גמישות מחשבתית, הנכונות להתאים את הלמידה לשינויים בסביבת הלימודים, כגון ניווט בסביבה לא-לינארית (מסתעפת) המשתנה בתדירות גבוהה.
  • אמפתיה - הגברת המודעות של תלמידים לאתגרים עימם הם מתמודדים בלמידה מקוונת. לצד המודעות, אמפתיה לקשיים של עמיתים ומורים תסייע לתלמידים להתמודד עם קשיים שעולים בעקבות הריחוק והניכור שהטכנולוגיה עלולה לייצר, והתסכול שנובע ממחסור בזמינות של אמצעי קצה ו/או בתמיכה טכנית בבית. 
  • מוטיבציה ותחושת מסוגלות - הגברת המוטיבציה של תלמידים ללמוד בסביבה דיגיטלית וקידום תחושת המסוגלות העצמית שלהם בסביבה זו.
  • קשב וריכוז - הכרה והתחשבות ביכולתם של תלמידים להיות מרוכזים לפרק זמן מוגבל כאשר הלמידה המקוונת היא סנכרונית והתלמידים הם לומדים פסיביים.
  • הכוונה עצמית של הלמידה  self-regulation learning- הכרה בחשיבותה של הכוונה עצמית של הלמידה בסביבות דיגיטליות, אשר נסמכת על מוטיבציה של הלומד ויכולותיו המטה-קוגניטיביות. קידום היכולת לבצע משוב עצמי (היזון חוזר) על הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים.

עקרונות מנחים לבעלי העניין

מורים

  • תפיסה של למידה לאורך החיים - פיתוח ההבנה שהלמידה מתקיימת ונמשכת בכל עת באופן פורמלי ובלתי פורמלי (כגון השתלמויות מקצועיות, פורומים מקצועיים וקבוצות ברשתות חברתיות, MOOC).
  • תפיסת תפקיד המורה כשותף - ביסוס תפקיד המורה כשותף בכל המהלכים הקשורים בהוראה למידה והערכה יחד עם תלמידיו ועמיתיו כחלק מקהילה לומדת, תוך שמירת תפקידו בניהול התהליכים. 
  • תפיסת הטכנולוגיה המתחדשת בתהליכי הל"ה - פיתוח תפיסת פדגוגיה דיגיטלית שבמרכזה הטכנולוגיה המתחדשת. קידום עמדות חיוביות של המורים כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה ובלמידה, והבנת הערכים המוספים של הפדגוגיה הדיגיטלית.

אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) - פיתוח השליטה של תלמידים ביכולות תקשוב בסיסיות, כגון שימוש במחשב וגלישה באינטרנט.

  • אוריינות דיגיטלית - הכרה ושליטה במיומנויות של אוריינות דיגיטלית, כדי שהמורה יוכל לפתח מיומנויות אלו בקרב תלמידיו. מיומנויות אלה עוסקות בתהליכים קוגניטיביים וחברתיים-רגשיים הנחוצים לפעילויות בסביבה דיגיטלית, כגון היכולת לאתר מידע, לבקר אותו ולהשתמש בו בצורה מושכלת.
  • דרכי הוראה מקוונת - הכרה והתנסות בסביבות דיגיטליות מגוונות, כדי שהמורה יבחר בטכנולוגיה המתאימה לפדגוגיה שתכנן. 
  • הוראה מבוססת נתונים - הכרות עם תהליכי איסוף נתונים וניתוחם כחלק מתהליך ההוראה והלמידה, וכמפתח תהליכי הערכה פנימיים של המורה והתלמיד.  
  • 'העברת הידע' (Transfer of Knowledge) - פיתוח היכולת להעביר ידע מתחום אחד לתחום אחר, ושימוש בידע ובמיומנויות בהקשרים נוספים. 
  • עבודת צוות ושיתופיות - קידום עבודת עמיתים, עבודה על פי מומחיות ופיתוח שיתופי של תכנים ואסטרטגיות הוראה המתאימים ללמידה המקוונת. כמו כן, עידוד יצירת מאגרי מידע שיתופיים, שבהם ניתן לשתף בפרקטיקות ובתכנים המתאימים ללמידה המקוונת.
  • גמישות מחשבתית - נכונות לשינוי ודינמיות בהוראה. בסביבה מקוונת נדרשת גמישות מחשבתית, הנכונות להתאים את ההוראה לשינויים בסביבת הלימודים.
  • יכולת לבצע רפלקציה (משוב עצמי) - קידום היכולת לבצע היזון חוזר, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים (כגון צפיה בהקלטות, כלי רפלקציה).
  • אמפתיה - הגברת המודעות של מורים לאתגרים עימם מתמודדים התלמידים. תחושת אמפתיה תסייע למורה להתמודד עם קשיים שעולים בעקבות הריחוק והניכור שהטכנולוגיה עלולה לייצר, ולהתמודד עם תסכול שנובע ממחסור בזמינות של אמצעי קצה ו/או בתמיכה טכנית בבית. 
  • מוטיבציה ותחושת מסוגלות - העלאת המוטיבציה ללמד בסביבה דיגיטלית, והגברת תחושת המסוגלות העצמית של מורים בסביבה זו.

עקרונות מנחים לבעלי העניין

הורים

יצירת שינוי תפיסתי אצל הורים בקשר ללמידה מרחוק:

הגדרת תפקיד ההורה בלמידה המקוונת היא תיווך של צרכי התלמיד כתלות ברמת התפתחותו.​

זאת באמצעות בניית ערוץ תקשורת בין ההורה למורה שבו ניתן להעלות את צרכי התלמיד וקשייו בזמן הלמידה המקוונת; יצירת שותפות בין בית הספר להורים כך שההורים מודעים לתהליכים המתרחשים בבית הספר ומבינים אותם; ויצירת קהילה של הורים שבה יוכלו לתרום ללמידה מרחוק. 

עידוד אמפתיה כלפי המורים וכלפי הקשיים שהילדים שלהם חווים בלמידה.​

שותפות – שיתוף ההורים בשלושה היבטים לפחות: ​

  1. שיתוף הדדי בצרכים (רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים) ובקשיים של התלמידים, אותם חווים ההורים והמורים. 
  2. שיתוף ההורים בתהליכים שמתרחשים בבית הספר על מנת להגביר את המודעות שלהם ולהעמיק את הבנת התהליכים על ידם. 
  3. גיוס הורים לקהילה לומדת וכשותפים ללמידה מרחוק.

עידוד הפתיחות לפוטנציאל של הטכנולוגיה בקידום הלמידה. ​

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר

הנגשת הלמידה מרחוק

גם בהינתן שמערכת החינוך תידרש לצמצום הפערים הדיגיטליים ע"י אספקת מכשירי קצה ונגישות לאינטרנט, יש להניח כי זהו תהליך שלא יושלם בזמן הקרוב. לאור זאת, מערכת החינוך צריכה להידרש להכין חלופות ללמידה מרחוק שאינה מתבססת רק על למידה מקוונת. זאת ע"י פיתוח אמצעי למידה לא מקוונים אם בצורה של חומרים מודפסים, מרחבים קוליים, או שימוש בשידורי הטלוויזיה.

באופן ספציפי מומלצים הצעדים הבאים: 

  • עבור תלמידים דוברי ערבית ובמיוחד תלמידים בישובים בדואים:  
    • יש להדפיס ולהפיץ חוברות למידה בתוך הקהילה באמצעות הוועד המקומי/הורים מתנדבים/מתנ"סים/צוות ביה"ס/מורים מהיישוב עצמו.
    • יש להקפיד על הערכה חלופית באמצעות משימות שבועיות שאינן דורשות הכנה רבה אך שומרות על קשר רציף עם המחנך/ת ו/או המורה.
    •   חשיבה על מתכונת ללמידה חלופית עבור אוכלוסיות חסרות נגישות: קיימות בשוק תוכניות חלופיות  (על בסיס מסחרי), יש לחשוב כיצד ניתן להנגישן ללא עלות (לדוגמה: לימודי אנגלית אצל תומר ברץ – אוף ליין, חווייתי, משפחתי. שימוש בתכנים של מיכל זק – 20/40/40 ועוד)
    •  יש להקים צוות מומחים מהאוכלוסייה הערבית שיעמול על בניית מאגר של תכנים ומערכי שיעור בשפה הערבית ללא עלות ואשר אינם דורשים שימוש באינטרנט.
    • יש לתרגם מיידית לשפה הערבית את כל שידורי המט"ח בכל המקצועות תוך הקמת ועדת ביקורת שתבדוק את רמת התרגום.
  • עבור האוכלוסייה החרדית במוסדות שימשיכו ללמד באמצעות המרחבים הקוליים:
    •  ברמה הטכנית, יש למצוא פתרון של קווי טלפון בעלי יכולת תפוסה גדולה יותר של משתמשים. 
    • יש לפתח מתודות הוראה ומתכונות הוראה מותאמות ללמידה במרחבים קוליים. 
  • אוכלוסייה נוספת שמהווה אתגר מבחינת הנגשת הלמידה המקוונת במקרה של סגר  היא אוכלוסיית הגיל הרך. ישנה חשיבות רבה להשקעה בפיתוח מיומנויות למידה בגיל הרך, מתוך הבנה כי השקעה בגילאים אלו הינה קריטית לצמצום פערים ( Elango, et al, 2015). לכן על מנת לא לייצר פערים שלא ניתנים לגישור, יש להשקיע חשיבה גם באוכלוסייה זו. לאור זאת יש להקים צוות מומחים לעניין הגיל הרך שיתאים את אופני הלמידה בזמן סגר לגילאים אלו. בצוות שכתב דו"ח זה לא היו מומחיות לענייני הגיל הרך. 
  • גם אם מתקיימת מתכונת של למידה מרחוק חלקית או מלאה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, הזקוקות לתמיכה בלמידה כמו גם לתמיכה רגשית, יש לקיים את הלמידה בקבוצות קטנות, הדומות ללימוד פרטני.