דוח: הערכה

פרדיגמה פסיכומטרית בהערכה הטוענת למשמעות האוניברסלית של ההישגים הלימודיים, דהיינו ציון מסוים במבחן הוא בעל אותה משמעות לכל תלמיד באשר הוא. קיימת הפרדה בין מטרות ההוראה ובין האמצעים להשגתן וכן בין היבטים קוגניטיביים להיבטים אפקטיביים. להערכה מסורתית יש זיקה לתרבות המבחן. המבחנים הסטנדרטים מהווים מכשיר למיון תלמידים. המטלות אינן קשורות לחיי התלמיד, הן בודקות ידע , מעודדות שינון וזכירה , תשובה אחת נכונה, הביצוע בעזרת נייר ועיפרון בזמן קצוב, מוערך התוצר ולא התהליך, המשוב מבוטא בעזרת ציון מספרי אחד.

מתבצעת בסיום הלמידה ומכוונת למדידת הישגים.

פעולות הערכה הנעשות במהלך הלמידה או במהלך פיתוח של תכנית או של תוצר כלשהו, והיא נועדה לספק מידע לצורכי שינוי או שיפור הלמידה. הערכה מעצבת מתייחסת לביצוע מסוים של הלומד, כך שיבין מה עליו לעשות כדי לשפר את איכות ביצועיו.

שיפוט שהאדם עושה על עבדתו, באופן מתמשך.

כוללת קריטריונים ברורים, המנחים את הלומד בתהליך בניית התוצר, (Scaffolding) מאפשרים לו לבצע הערכה עצמית, ולקבל משוב מעצב מתאים בשלבים שונים של הלמידה. זאת כאשר המשוב יכול להינתן על ידי המורה או על ידי עמיתים.

רמה גבוהה יותר, עם זאת עדיין אין השפעה על הפדגוגיה. הטכנולוגיה משמשת כהרחבת הקיים, בדגש על שיפור פונקציונלי של המשימה הפדגוגית.

רמה זו הינה הבסיסית ביותר, בה הטכנולוגיה משמשת לביצוע מטלה שניתן היה לקיימה גם ללא הטכנולוגיה. אין בשימוש בטכנולוגיה ברמה זו ערך מוסף.