אחד התפקידים המרכזיים הנדרשים מהמורים בסביבה מקוונת הוא הערכת הלמידה של התלמידים בסביבה זו. טכנולוגיות מידע יכולות לתת מענה יעיל ברוח הערכה מסורתית, על בסיס מדידה וניתוח נתונים כמותיים כגון זמני תגובה, מספר כניסות, ואפילו תנועות עיניים. אולם, אוריינות ההערכה הנדרשת מהמורים כיום מורכבת הרבה יותר ועליה להיות מותאמת להערכה לשם למידה בסביבה הדיגיטלית ולגישות פדגוגיות עדכניות של המאה ה-21. לכן יש לשאוף להתאים גם את הסביבה המקוונת ואת כלי ההערכה והניתוח הטכנולוגיים להערכה של מאפיינים רבים ומגוונים של הלמידה ולמגוון תוצריה כגון: מדידת כישורי עבודה שיתופית, פתרון בעיות, כבוד ואמפתיה, פתרון קונפליקטים ויישוב מתחים בכיתה הטרוגנית. ניתן לטעון כי בכל הקשור לקידום הלמידה, החשיבה ושיפור ההוראה, קיימת הסכמה בקרב החוקרים לגבי מרכזיות ההערכה בכלל וההערכה המעצבת בפרט (Black & Wiliam, 1998; Shepard, 2000).
הערכה לשם למידה היא חלק אינטגרלי מתכנון ההוראה ומוגדרת כתהליך של חיפוש ופרשנות של ראיות לשימוש הלומדים ומוריהם, לצורך החלטה לאן עליהם להתקדם ומהי הדרך הטובה ביותר כדי לקדמם במטרה להגיע ליעד שנקבע (ARG – Assessment Reform Group, 2006). הערכה כזו שונה מהערכה מסכמת המתבצעת בסיום הלמידה ומכוונת למדידת הישגים. העקרונות הכלליים החלים על תכנון הוראה משולבת בהערכה פנים אל פנים חלים באופן טבעי גם על תהליכי הוראה ולמידה מקוונים. תהליכי למידה, הוראה והערכה מרחוק, כמו מקרוב, צריכים להתחולל מתוך מודעות ומכוונות לטיפוח בוגרות ובוגרים בעלי נוכחות מיטיבה בעולם משתנה. טיפוח בוגרות ובוגרים ברוח דמות הבוגר/ת המשורטט/ת במסמכי OECD 12030 ובמסמכי משרד החינוך2 שנכתבו בעקבותיהם, דורשים תהליכי למידה, הוראה והערכה המבוססים על: מעורבות המורה והתלמיד כאחד בלמידה ובהערכה, מיומנויות תקשורת ושיתוף, ניהול עצמי והכוונה עצמית בלמידה, קבלה והתייחסות לשונות, מעורבות בקהילה וקידום קהילות קיימות. במסמך זה נדון בדרכי הערכה שונות המותאמות להוראה ולמידה בסביבה מקוונת. יש מגוון מושגים שאנשי חינוך במחקר בשדה נוהגים להשתמש בהם: סביבה דיגיטלית הינה סביבת למידה המשלבת טכנולוגיות למידה גם בלמידה פנים אל פנים בכיתה וגם בלמידה מרחוק. שימוש במושג סביבה מקוונת מתייחס ללמידה מרחוק באמצעים טכנולוגיים (תקשורת, מחשב או טלפון נייד ועוד) כאשר הם נמצאים במקומות שונים בשני אופנים: א. בלמידה סינכרונית – התלמידים והמורים לומדים, מתדיינים ומבצעים משימות באותו זמן. ב. בלמידה א-סינכרונית – הלמידה יכולה להיעשות בזמן ובמקום המתאימים לכל אחד מהתלמידים; המורה נותן משימות וניתן לבצען לאורך זמן מסוים שנקבע על ידו. מושגים אילו יופיעו לסירוגין בעבודה בתלות בהקשר.
מגמות השינוי ביעדי ההוראה והלמידה, גישות ההוראה והטכנולוגיות המסייעות בהשבחת תהליכים אלו, מציבות אתגר לפני מערכת החינוך להגדרה וליישום תפיסת הערכה התומכת ביעדי הלמידה המתחדשים. גישות ושיטות ההערכה המסורתיות ובראשן המבחנים האחידים הבודקים בעיקר ידע, אינן מספקות מענה הולם לסביבת הלמידה הנוכחית ואינן מאפשרות הערכה אפקטיבית של יעדי הלמידה. הלמידה וההערכה בבתי הספר חייבות להיות בהלימה ומותאמות להכנת הלומדים להשתלבות בת קיימא בחיים בעולם דיגיטלי מורכב ומשתנה. לכן על מכלול תהליכי ההוראה-למידה-הערכה להתמקד לא רק בהקניית ידע אלא גם ובעיקר במיומנויות המאפשרות השתלבות טובה ומיטיבה בחברה בה חי הלומד כיום ובתוכה יעבוד ויפעל בעתיד. עתיד שבו הוודאי היחיד הוא השינוי. כיום, אי ההתאמה בין התפיסות הפדגוגיות העדכניות לבין השימוש בשיטות הערכה מסורתיות פוגמת ביכולתם של אנשי חינוך ליישם את התפיסות הללו. קושי זה בולט במיוחד בסביבות למידה מתקדמות, ובלמידה מרחוק, משמע בסביבה לימודית מקוונת. האתגר הניצב לפני מערכת החינוך הוא אפוא הגדרה והטמעה בקנה מידה נרחב של תפיסת הערכה התומכת בתהליכי הוראה ולמידה עדכניים בסביבות מקוונות, לצד פיתוח כלים ומיומנויות רלוונטיים בקרב אנשי חינוך וברמת המטה.