לבחירות הנעשות בהקשר הטכנולוגי עשויות להיות השלכות על אופני ההוראה והלמידה מרחוק. מכאן נובעת החשיבות של תכנון השימוש בטכנולוגיה בלמידה מרחוק, ביצוע הלמידה מרחוק בסיוע הטכנולוגיה, וההערכה של הלמידה מרחוק באמצעות הטכנולוגיה.
לכאורה, הטכנולוגיה אינה מרחב טבעי כמו זה לו רגילים מורים ותלמידים במפגשי פנים אל פנים בבית הספר. עם זאת, ניתן לקדם באמצעותה למידה משמעותית לא פחות - ואולי לעתים יותר - מאשר בכיתת הלימוד. כדי לבחון אם תקשורת מתווכת-טכנולוגיה מתקיימת באופן טבעי במהלך הלמידה וההוראה, ניתן להשתמש בחמשת הקריטריונים הבאים:
- מעורבות בסביבה אחת, בה ניתן לראות ולשמוע את המשתתפים
- תקשורת סינכרונית, כזו המאפשרת תגובות בזמן אמת ובחינתן של תגובות כאלו
- יכולת לראות את הבעות הפנים של המשתתפים
- יכולת לראות את שפת הגוף של המשתתפים
- האזנה לדיבור
כך, למשל, על פי קריטריונים אלו, שיעור המתקיים בתוכנת זוּם, תוך שכל המשתתפים מפעילים את מצלמות הרשת שלהם, ייחשב טבעי יותר מאשר עבודה א-סינכרונית (שלא בזמן משותף) על מסמך משותף. אין בכך לומר ששיעור זום הינו יעיל יותר מבחינה פדגוגית, אקדמית או רגשית-חברתית מאשר פעילות סביב מסמך משותף, אלא כדי לומר שככל שהטכנולוגיה פחות טבעית, יש צורך להשתמש באמצעים נוספים על מנת להתגבר על פער הטבעיות.
התמורות והרווחים שיש לטכנולוגיה להציע נובעים מהמטרות שהמורים מגדירים לגביה, אשר מתורגמות לפדגוגיה; זאת מאחר ואותה טכנולוגיה יכולה להיות בעלת פוטנציאל שונה בהקשרי למידה שונים, וטכנולוגיות שונות יכולות לשמש חלופות זו לזו במצבי למידה דומים. לפיכך, הטכנולוגיה הנרכשת בהתאם לשיקולים פדגוגיים הינה בעלת השלכות על הפדגוגיה. יתר על כן, יש לבחון התאמות פדגוגיות שנדרשות כתוצאה משימוש בטכנולוגיות שונות. אלה עשויות לקדם החלפה של דרכי הוראה ולמידה בדרכים חדשות, להעצים את הפדגוגיה הקיימת, לשנותה, ובשלב הגבוה ביותר - להגדיר פדגוגיה חדשה, ובכך להוביל לשינוי מהותי של תהליכי הוראה ולמידה.
לאור כל זאת, כאשר מתכננים ומטמיעים תשתית טכנולוגית להוראה ולמידה מרחוק, כדאי להביא בחשבון את העקרונות הבאים: