יו"ר קבוצת העבודה | פרופ' לילי אורלנד-ברק
יו"ר קבוצת העבודה | פרופ' לילי אורלנד-ברק
המציאות החדשה הציבה בפני מערכת החינוך אתגרים לא פשוטים של מעבר ללמידה מקוונת בפרק זמן קצר וללא הכנה מוקדמת. משרד החינוך ובתוכו לשכת המדען הראשי, נענו לאתגר זה במטרה לנסח באמצעות וועדות אקדמיות מסמכים שיתמכו במערכת בהתמודדות עם סוגיות עקרוניות, העומדות בבסיס למידה והוראה מקוונת. קבוצת החשיבה שעסקה בסוגיות הקשורות להכשרה ללמידה מקוונת ניסחה חמישה עקרונות:
כל אחד מחמשת העקרונות מוסבר בהקשר הפרקטי של הכשרת מורים ובהתייחס לרצפים, למיקוד שאלות מנחות למכשירי המורים ולהצעות לסוגי התנסויות שניתן לשלב במהלך ההכשרה.
בבסיס הוראה מרחוק, כמו הוראה מקרוב, תהיה קודם כל הוראה איכותית, המבוססת על גישות מתקדמות ללמידה ולהוראה. במסמך הנוכחי מטרתנו היא למקד את תשומת הלב בלמידה מקצועית של מורים לשם קיום תהליכי הוראה ולמידה מרחוק.
תהליכי למידה והוראה מרחוק צריכים להתחולל מתוך מודעות ומכוונות לטיפוח בוגרות ובוגרים בעולם משתנה. טיפוח בוגרות ובוגרים ברוח דמות הבוגר/ת המשורטטת במסמכי ה-OECD 2030 ומבוססת על מעורבות, מיומנויות תקשורת ושיתוף, ניהול עצמי בלמידה והכוונה עצמית המקדמים סקרנות ולמידה לאורך החיים, קבלה והתייחסות לשונות, שייכות ומחויבות לקהילה, ערנות ומודעות, מעורבות וקידום קיימות.
שינוי עמוק ומשמעותי של תהליכי למידה מקצועית של מורים צריך להתקיים בהתייחסות לממדי המורה. לפיכך, צריכה להיות מודעות והתייחסות אקולוגית בו-זמנית לממדי החינוך השונים, בהם מתקיימים תהליכים של למידה מקצועית של צוות ההוראה, וקשרי הגומלין ביניהם.
ממדי החינוך השונים כוללים את מוביל/ת הלמידה המקצועית של מורים, האינטראקציה בצוות ההוראה כלומדים/ות, הקשר עם הנהלת המוסד החינוכי, הקשר וההיכרות עם הקהילה, מדיניות המשרד והקשר עם גורמי המשרד השונים. בהלימה לעקרונות העל הללו נוסחו חמישה עקרונות אופרטיביים.
הוראה בסביבות טכנולוגיות מצריכה, מעבר ללמידת הכלים הטכנולוגים (ידע טכנולוגי המכונה TK), שילוב של ידע טכנו-פדגוגי המאפשר לטכנולוגיה לקיים ולטייב את ההוראה. ידע טכנו-פדגוגי הוא הכרה והבנה של השימוש בכלים וסביבות טכנולוגיות על מנת לקדם תהליכי למידה-הוראה.
תהליך לימוד ההוראה מרחוק, מצריך לימוד של כלים טכנולוגיים תוך התייחסות ספציפית להוראת תחומי התוכן. לימוד ההוראה באופן זה, דורש עיצוב של משימות ומטלות המעודדות את הלומד (המורה המשתלם) לשלב וליישם את הכלים הטכנולוגיים בתוך הוראת תחום הדעת המסוים אותו הוא מלמד.
ישנם שלושה מרכיבים לידע מורים שהשילוב שלהם יכול להוביל לשימוש מיטבי בטכנולוגיה בפדגוגיה וגם בהוראת תחום תוכן מסוים (מודל ה-TPACK של הכשרת מורים [38], איור 1). מרכיבי הידע של ה-TPACK כוללים את השילוב של הידע הטכנולוגי עם ידע פדגוגי וידע תוכן-פדגוגי. לפיכך, במערך תכנון של יחידת הוראה מקוונת חשוב לשלב שיקולים פדגוגיים נתמכים בטכנולוגיה וכן שיקולים של הוראת תחום הדעת נתמכים בטכנולוגיה.
איור 1: ידע אודות תוכן פדגוגי [38]
מורים מגיעים ללימוד ההוראה המקוונת מנקודות מוצא שונות. מתוך נקודת מוצא זו, מטרת ההכשרה ותוכנית ההתפתחות המקצועית היא לקדם את המורים הלומדים דרך אסטרטגיות פיגום על מנת לפתח מומחיות בהוראה מקוונת כפי שמשתקף באיור 2.
נקודת המוצא של אסטרטגיות פיגום להוראה מרחוק, הינה הישענות על הידע הקיים של המורים הן מבחינת דרכי הוראה והן בשימוש בכלים טכנולוגיים. זאת במטרה לקדם את המורים לעבר תחושת מסוגלות טכנולוגית ורכישת ידע על השימוש בכלים טכנולוגיים חדשים ושונים תוך חיפוש מתמיד אחר טכנולוגיות המשרתות את ההוראה המקוונת על בסיס שיקולים פדגוגיים.
בהתאם לכך, בעת שמורים לומדים פיתוח משימות להוראה מקוונת, נקודת המוצא תהיה שימוש מושכל בכלים הטכנולוגיים שהמורה מכיר והתאמתם לסביבת ההוראה מרחוק. הלמידה המקצועית של מורים תתנהל באופן הדרגתי, כאשר המורה רוכש ביטחון מקצועי על ידי חשיפה לכלים טכנו-פדגוגיים חדשים אותם הוא מאמץ לסביבת ההוראה המקוונת. כפי שמוצע במודל ה'סאמר' לעיצוב משימות להוראה מקוונת.
התפתחות מומחיות בלימוד ההוראה המקוונת אינה בהכרח מקבילה לתהליך לינארי מסורתי של הפיכה מטירון למומחה, המאופיין במעבר מחשיבה קונקרטית לאבסטרקטית ומורכבת, מצורך בוודאות לגבי תהליכים ותוצרים ליכולת עמידה בחוסר וודאות ועמימות, ממיקוד אישי למיקוד בתלמידים ובלמידתם, מצורך בהצלחה מול הממונים ללקיחת סיכונים תוך ניסוי ותהייה, מחשיבה מתכנסת לחשיבה מסתעפת. מצד אחד, לימוד ההוראה המקוונת עשוי להעמיד, מורים 'מנוסים' ו'מומחים' בסיטואציית למידה חדשה 'כטירונים'. מן הצד השני, מורים חדשים יכולים למצוא את עצמם בסיטואציה של מומחים במובנים מסוימים, בהיותם 'מיומנים יותר' בשימוש בדרכי הוראה נתמכות טכנולוגיה ובחשיבה חינוכית מכוונת ללמידה מקוונת. התפתחות מומחיות אם כך, הינה תלוית מצב, הקשר וסוג הפער בין חשיבה לביצוע. הדבר מצריך לתכנן את תהליך ההתפתחות המקצועית ואת דרכי התמיכה בכל שלב בהתייחסות למורכבות שתוארה לעיל.
לפיכך, תהליך התפתחות המומחיות בהוראה מקוונת המתואר לעיל, מכשירה מורה לומד המאופיין במידת יכולת אימוץ החדשנות הטכנולוגית שלו. יכולת זו נשענת במידה רבה על מידת נכונות המורה לקחת סיכונים.
באימוץ חדשנות טכנולוגית יש משמעות למיקום של המורה על העקומה של רוג'רס [45]. קרוב לוודאי שמורים שנמצאים בצד שמאל של העקומה כבר בדקו בתקופת הקורונה כלים וסביבות טכנולוגיות מתאימות להוראה מרחוק, ואילו המורים שנמצאים בצד ימין של העקומה עדיין מהססים, ונגררים מאחור. מיון זה, מרחיב את ההגדרה של ההתפתחות הלא לינארית של טירון-מומחה בהקשר של הוראה מרחוק.
יש לעצב את הכשרת המורים להוראה מקוונת, המתקיימת בסביבת למידה השונה מזו המסורתית, תוך הבנת הצורך להכיר בשונות בין התלמידים בסביבה המקוונת ולתת מענה לשונות זו לשם הבטחת שוויון הזדמנויות בלמידה ובהערכה.
ההוראה, אליה יוכשרו המורים, צריכה להיות מלווה בניטור ביצועי התלמידים באופן רציף ומקוון. באופן זה, המורה יתאים את ההוראה-למידה-הערכה המקוונת לאזור ההתפתחות המשוער של כל לומד [21,60].
שונות בין תלמידים יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון ממדים:
הנושא של מתן מענה לשונות בכיתה נידון בספרות המחקרית. שתי תיאוריות מובילות מהוות פריזמה למתן מענה פדגוגי לשונות: פרסונליזציה ועיצוב אוניברסלי ללמידה והן ניתנות ליישום בהוראה מקוונת.
תהליך ההכשרה אמור לייצר מפגש שיבסס את אמון המורים בסביבת עבודה מקוונת וביכולתם ללמד בה באופן מיטבי. על פי המודל המעודכן של PCK שהוצע בשנת 2015 על ידי Gess-Newsome [25] אמונות המורים מהוות פילטרים או מגברים להטמעה של שינוי פדגוגי.
בתוך אמונות המורים, האמונה במסוגלות העצמית של מורים להשתמש בטכנולוגיה [4] משפיעה על מידת ההשקעה שלהם בהטמעת הטכנולוגיה בהוראה והעקביות שלהם בדרך להתגבר על קשיים ובעיות הנובעות מן השימוש בטכנולוגיה בהוראה מקוונת. לפיכך, חיוני לכלול התייחסות מפורשת לאמונות המורים בתהליך ההכשרה.
היחס בין האמונות הפדגוגיות של המורים לבין השימוש בטכנולוגיה הוא דו-כיווני: אמונות יסוד לגבי תהליכי הוראה-למידה עשויות לכלול התנגדות מובנית לשינויים כתוצאה משנים רבות של התנסויות בהוראה מסורתית.
התנסויות חיוביות בפדגוגיות חדשניות, צפייה ממוקדת בעמיתים המשלבים בהצלחה טכנולוגיה בהוראה ועידוד מצד מובילי תכנית ההכשרה עשויים להוביל להכרה בפוטנציאל של הוראה מקוונת ולשנות תפיסות ואמונות לגבי שילובה של טכנולוגיה בהוראה.המורים שיטמיעו את השינוי יוכלו להוביל את מערכת החינוך בעידן של תמורות (דורפברגר וכרמי, 2017).
על לימוד הוראה/למידה מקוונת להיות כוללני ולשלב בין גישות שונות להכשרה בהיבטים של ידע, חשיבה, אמונות, תפיסות, הקשר, התנסות ותהליכי שינוי, תוך התייחסות לשלבי ההתפתחות של המורה.
בהתאם לגישה מתכללת להכשרת מורים יש להדגיש הדרכה ותיווך הכוללים את המרכיבים הבאים:
יש צורך להבנות דרכי הוראה נגישות ומותאמות לכלל אוכלוסיית הלומדים בהתאם לצרכיהם המגוונים, על פי תפיסת העיצוב האוניברסלי. (עלון הכלה למעשה, איגרת מס' 3: עיצוב אוניברסלי ללמידה).
הגישה מתבססת על שלושה עקרונות שניתן להתאים להוראה מקוונת:
העקרונות של עיצוב אוניברסלי הינם חלק בלתי נפרד מההוראה המקוונת. לדוגמה: כאשר המורה מציגה ללומדים טקסט, היא יכולה לעשות זאת במגוון אופנויות (ייצוגים שונים): טקסט כתוב, טקסט המוקרא ללומד באופן אלקטרוני, טקסט עם גודל פונטים שונה ועוד. דוגמה נוספת לגישת הוראה המביאה לידי ביטוי את העקרונות של העיצוב האוניברסלי היא למידה מבוססת פרויקטים או למידת חקר.
השילוב בין גישת העיצוב האוניברסלי והפרסונליזציה המקוונת יכול לטפח את הכישורים הייחודיים של התלמיד ובכך להביא את הפוטנציאל שלו לידי ביטוי. דרך זו מסייעת לכלל התלמידים ואף הופכת את השונות למשאב המעשיר את הלמידה הכיתתית.
תהליך לימוד ההוראה המקוונת מקודם באמצעות סביבות למידה-עבודה בעלות מאפיינים 'מרחיבים', המאפשרים התנסויות חדשות, ביטוי אישי של יוזמות חדשניות של המורה הלומד, ומרחבים לניסוי וטעייה כדי ללמוד ולהתפתח.
סוגי תמיכה בלימוד ההוראה המקוונת יכולים להתקיים דרך יחסי גומלין מסוגים שונים: מורה/עמית מיומן למורה/עמית לא מיומן , מדריך-מודרך, צוותי מורים/קהילות בתחום מסוים. תמיכה זו מתקיימת תוך הפיכת מקום העבודה לסביבת למידה/הכשרה מקוונת.
יות בהוראה מקוונת המתואר לעיל, מכשיר מורה לומד המאופיין במידת יכולת אימוץ החדשנות הטכנולוגית שלו. יכולת זו נשענת במידה רבה על מידת נכונות המורה לקחת סיכונים.
לימוד ההוראה בקהילה מתוקשבת מזמנת התייחסות להיבטים קוגניטיביים, חברתיים, רגשיים וזהותיים מתוך הבנה שחסרונם עשוי לעכב את הלמידה המקוונת. לפיכך, על תהליך ההכשרה לכלול פיתוח מודעות וכלים להתמודדות עם היבטים אלו, אשר יסייעו לבנות הוראה שמשלבת את הניסיון האישי של הלומד, יחסי גומלין בין אישיים, דרכי התייחסות של הסביבה אליו ועליו, הזדמנויות ללקיחת אחריות ובעלות על תכנים.
ללמידה חברתית-רגשית מספר מרכיבים, שהם רלוונטיים במיוחד ללמידה מקוונת, בה נוכחות המורה והיחסים החברתיים שונים במהותם מאלה המתרחשים בהוראה ולמידה פנים אל פנים. הבדל זה מצריך מן המורים ומן הלומדים גיוס משאבים רגשיים וחברתיים כדי ליצור לעצמם סביבת למידה מקוונת מיטבית [1].
