קטגוריית מונח: מדיניות חינוך

פער המבטא אי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. פער דיגיטלי מסדר ראשון נוגע לגישה לתשתית תקשוב ונמדד על פי הבעלות או הנגישות של אוכלוסיות מסוימות למכשירים ואמצעי קצה כגון מחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים פער דיגיטלי מסדר שני נוגע למיומנויות שימוש בטכנולוגיות תקשוב ומתייחס לאופן השימוש ומידת האוריינות הדיגיטלית של המשתמשים באמצעי קצה שונים פער דיגיטלי מסדר שלישי נוגע לשימוש בטכנולוגיות תקשוב כדי להשיג יתרון, להרוויח ולגדול. כל הפערים האלו קיימים בישראל ורלוונטים יום יום לעבודה החינוכית.

המושג פערים דיגיטליים (digital divide) בראשיתו בעיקר התייחס לפערים בנגישות למשאבים טכנולוגיים, קרי נגישות למכשירי קצה וחיבור לאינטרנט. המחקרים הראשונים שעסקו בפערים דיגיטליים התמקדו בעיקר בקורלציה בין מאפיינים סוציו-אקונומים ומידת הנגישות ל) ICT Mesch & Talmud, 2011). אולם, בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה כי פערים דיגיטליים אינם באים לידי ביטוי רק בנגישות לטכנולוגיה, אלא גם באופן בו נעשה בה שימוש ולכן, פערים אלו לא יכולים להצטמצם רק באמצעות פתרונות טכנולוגיים (OECD, 2000). ישנה כיום הסכמה רחבה, כי מעבר לשאלה של נגישות למשאבי קצה וחיבור לאינטרנט יש לבחון גם פערים בשימוש ב ICT, באוריינות ובכישורים דיגיטליים, בנגישות לתמיכה טכנית וחברתית בזמן השימוש, לפערים ביכולת לצרוך מידע מקוון באופן ביקורתי ובפערים בסוגי השימוש

הפער החינוכי מתייחס לאי השיוויון בביצוע אקדמי בין קבוצות תלמידים.

המחיר שמשלמים תלמידים מקבוצות מוחלשות על למידה מקוונת

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית. במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידיאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם, כגון: שוויון בזכויות, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות. במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם; לדוגמה, ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר.

״נשירה״ מוגדרת ע״י משרד החינוך כמצב בו תלמיד שהיה רשום למוסד לימוד כלשהו אינו מופיע במרשם של אף מוסד לימוד אחר בשנה העוקבת.

סגר בו רוב המשק סגור. מוסדות וחנויות נפתחים על פי מצב ההדבקה. בסגר חלקי רק בתי הספר לחינוך מיוחד פתוחים. וריאציה של סגר חלקי יכולה לכלול פתיחה חלקית, לרוב לסרוגין, של כיתות על פי שיטת הקפסולות והרמזור, לפי מצב ההדבקה.

סגר בו המשק סגור, מלבד גופים חיוניים, כגון חנויות לממכר מוצרי מזון ותרופות. סגר מוחלט כולל את סגירת בתי הספר וקיום לימודים מרחוק.