קטגוריית מונח: מדיניות חינוך

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019. הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם. הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, הרפובליקה העממית של סין. ובפברואר 2020 החל להתפשט במהירות לכל רחבי העולם.

אומד את אי השוויון בחינוך.

התייחסות הלוקחת החשבון את יחסי הגומלין בין בעלי העניין (תלמידים, הורים, מורים, חוקרים, קובעי מדיניות, מנהלים) השונים ואת יחסי הגומלין בין בעלי העניין לסביבתם (בית, שכונה, בית ספר, עיר, מדינה, מצב עולמי).

חובת הלימוד מכוח החוק חלה הן על הפרט והן על המדינה זכות-חובה זו הוכרה בישראל כחלה על כל ילד/ה ונער/ה בגילאי הלימוד (3-17), השוהים cישראל מעל ל-3 חודשים, ללא קשר לאזרחותם, מדינת מוצאם או מעמדם המשפטי (עת״מ (ב״ש) 29883-07-11 אטוש מאג׳ד מאנג׳אן נ׳ עיריית אילת).

זוהי הקצאת משאבים לקבוצות שונות באוכלוסייה, שאינה תורמת להגשמת שיוויון הזדמנויות.

חוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה-2005 קובע הסדר של מתן ארוחה חמה יומית לתלמידי גן חובה ובתי ספר יסודיים במוסדות חינוך בהם הונהג יום לימודים ארוך.

חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד: 1- תוך שמירה על ייחודם של מוסדות החינוך לסוגיהם השונים כמוגדר בחוק לימוד חובה, התש"ט – 1949, 2 – בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג – 1953, 3 – בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח – 1988, 4 – ובכל דין אחר. כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין.

זכותו של כל תלמיד לחינוך הולם, איכותי, נגיש, זמין ותואם, ואוסרת על סוגים שונים של אפליית תלמידים. המדינה תפעל למימוש הזכות לחינוך באמצעות פיקוח על בתי הספר, קביעת תוכנית לימודים ומימון "סל חינוך לתלמיד", המורכב מכלל שירותי החינוך להם זכאי כל תלמיד.

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 הוא חוק שקובע כי כל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר). חוק לימוד חובה תקף החל מגיל 3 בגן חובה ועד סיום כיתה י"ב או הגעת הנער לגיל 18 בתחילת שנת הלימודים. החוק מטיל חובה על הורי הילד לרשמו למוסד החינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה של הילד ללימודים. החוק אוסר על התיכון של התלמיד לסלקו מהמוסד מבלי לדאוג לו למסגרת לימודית חלופית. החוק אף קובע כי הלימוד במוסדות חינוך חובה יהיה חינם עד לסיום כיתה י"ב.