קטגוריית מונח: מיומנויות הוראה

המורה לומד יחד עם התלמידים.

העברת ידע מתחום אחד לתחום אחר ושימוש בידע ובמיומנויות בהקשרים נוספים.

עקומה המראה את אחוזי המורים הנמצאים על שלבים שונים של רצף ההתפתחות באימוץ טכנולוגית חדשנית

תהליך שיטתי של איסוף מידע על נושא ההערכה אחריו מתבצע ניתוח המידע ושימוש בממצאים המתקבלים מסייע במערכת החינוך לשם שינוי ושיפור תהליך הלמידה וההוראה. הערכה כוללת את המגוון המלא של שיטות ודרכים לקבלת מידע אודות הלמידה של התלמיד, ואת השיפוט הערכי לגבי התקדמותו בלימודים. הערכה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט (בירנבוים 1997).

שימוש בכלים ומתודות השונות מההערכה המסכמת באמצעות מבחן המקובלת בדרך כלל במוסדות חינוך. בחינה של תהליך ולא רק של תוצר, הערכה כחלק מתהליך הלמידה ולא רק בסיומו. הערכה עצמית והערכת עמיתים הן גישות אלטרנטיביות להערכה כמו גם ביצועי הבנה, הערכה מעצבת – המאפשרת תהליך דיוק של התוצר באמצעות למידה ומפחיתה את ה"סיכון" הכרוך בהערכה מסכמת. הערכה המהווה חלק אינטגרלי מההוראה והיא מעוצבת לשם השגת ביצוע.

שפת המורה היא מה שהמורה אומר/ת לתלמיד/ה והדרך בה הוא/היא אומר/ת זאת.

הכנסת דבר מה (למשל, תכנית, מושג, שיח וטכנולוגיה) למערכת או ארגון עד להפכיתו לדבר שגרתי באותה מערכת או ארגון.

המורה כאוריין דיגיטלי – המורה כמפתח מיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב הלומדים במקביל להשגת המטרות בתחום הדעת. למשל: ידע, פיתוח מיומנויות.

המורה הטוב הוא מקצוען בעל ידע מומחה (professional) בלמידה, היודע כיצד להשתמש בידע זה לקידום יכולות הלמידה של התלמיד בתחום הדעת אותו הוא מלמד.

גישה על פיה הלמידה מתרחשת באמצעות הוראה הכוללת בעיקר מסירת תוכן בדרך אחידה לכלל התלמידים, בדרך כלל באמצעות הוראה פרונטלית.