משפחת מונחים: למידה והוראה

טכניקת הוראה שבה המורה בוחן עצמו במהלך השיעור ולאחריו ובודק האם תלמידיו הבינו אותו, עד כמה השיעור קידם אותו ואת תלמידיו מבחינה מקצועית.

היחס בין המשאבים הקוגניטיביים הזמינים לביצוע משימה לבין התביעות המוצבות על ידי משימה מסוימת. הלמידה הינה מיטבית כאשר המשאבים הקוגניטיביים ברשות הפרט תואמים את תביעות המשימה.

הבניית דרכי הוראה ולמידה באופן שבו הן תהיינה נגישות ומותאמות לכלל אוכלוסיית הלומדים – לרבות תלמידים עם מוגבלויות, ואף מוגבלויות מורכבות מבחינה קוגניטיבית.

ביצוע או תכנון ביצוע פעולה לזמן מסוים, תכנון הזמן המתאים.

המשוב מבהיר לתלמידים ולתלמידות היכן הם נמצאים ביחס ליעדי הלמידה ומה עליהם לעשות כדי להשיגם.

פדגוגיה המונחית על ידי עקרונות כלליים שמתאימים להוראה, ללא קשר לתחום היחודי הנלמד.

משוב משפר כולל קבלת משוב פורמאלי או בלתי פומאלי על ידי הלומד מצד מורה או עמית. על מנת שהמשוב יהיה יעיל המשוב צריך להיות בלתי הערכתי, תומך, ייחודי למשימה ולהינתן בעיתוי הולם.

משמעת בה התלמידים מקבלים על עצמם בהסכמה את חובותיהם כלפי קבוצת ההתייחסות שלהם, קיימים תהליכי הנהגה מוגדרים היטב, המכוונים התנהגות ההולמת את טובת כלל בית הספר על פי אמות מידה גבוהות. משמעת עצמית מערבת יושרה בלמידה ומוטמעת בכל פן של חיי המוסד החינוכי.