משפחת מונחים: מיומנויות הוראה

תהליך שיטתי של איסוף מידע על נושא ההערכה אחריו מתבצע ניתוח המידע ושימוש בממצאים המתקבלים מסייע במערכת החינוך לשם שינוי ושיפור תהליך הלמידה וההוראה. הערכה כוללת את המגוון המלא של שיטות ודרכים לקבלת מידע אודות הלמידה של התלמיד, ואת השיפוט הערכי לגבי התקדמותו בלימודים. הערכה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט (בירנבוים 1997).

שימוש בכלים ומתודות השונות מההערכה המסכמת באמצעות מבחן המקובלת בדרך כלל במוסדות חינוך. בחינה של תהליך ולא רק של תוצר, הערכה כחלק מתהליך הלמידה ולא רק בסיומו. הערכה עצמית והערכת עמיתים הן גישות אלטרנטיביות להערכה כמו גם ביצועי הבנה, הערכה מעצבת – המאפשרת תהליך דיוק של התוצר באמצעות למידה ומפחיתה את ה"סיכון" הכרוך בהערכה מסכמת. הערכה המהווה חלק אינטגרלי מההוראה והיא מעוצבת לשם השגת ביצוע.

שפת המורה היא מה שהמורה אומר/ת לתלמיד/ה והדרך בה הוא/היא אומר/ת זאת.

שימוש בחומרים דיגיטליים בהתאם לצרכים הספציפיים של תלמידיו ומטרות הלמידה שלהם

תפקיד המורה מתמקד גם בעיצוב מחדש של חומרי
הלמידה למדיה דיגיטליים במקטעים קוהרנטיים קטנים

המורה לומד יחד עם התלמידים.

גישה על פיה הלמידה מתרחשת באמצעות הוראה הכוללת בעיקר מסירת תוכן בדרך אחידה לכלל התלמידים, בדרך כלל באמצעות הוראה פרונטלית.

למידה גמישה היא שיטת הוראה בה לתלמיד יש חופש ביחס לאופן הלמידה, משכה ועיתויה. סביבת למידה גמישה מתייחסות לדרכים בהן משומש מרחב הלמידה הפיזי, התלמידים מקובצים לקבוצות לשם למידה ובה מושקע הזמן בלמידה.

הצבת תפיסה בקרב התלמידים בדבר חשיבות הלימודים וההשקעה בהם, וכן אמונה שאם התלמידים יעבדו קשה הם אכן יצליחו