משפחת מונחים: מיומנויות הוראה

למידה או הוראה בהן המורה והלומדים נמצאים באותו המרחב (הווירטואלי) באותו הזמן. למשל, שיעור המועבר באמצעות תוכנות דוגמת תוכנת "זוּם" בזמן מסוים.

למידה עצמאית מוגדרת כלמידה בה הלומד, בשיתוף עם אחרים משמעותיים, מקבל החלטות הדרושות לשם מילוי הצרכים הלימודיים הייחודים שלו (Kesten, 1987).

ידע אודות תהליכים, אסטרטגיות, דרכי הוראה ולמידה

ידע אודות תחום התוכן הנלמד

מתן המלצות לגבי השימוש בטכנולוגיה (סוגי טכנולוגיה, התאמה לאוכלוסיות מסוימות, תשתיות וכיו"ב) על בסיס הדברות עם צרכן השרות , ידע ונתונים

הכרה של השימוש בכלים וסביבות טכנולוגיים והבנתם על מנת לקדם תהליכי למידה-הוראה.

מונח המאגד את כל שיטות הלימוד בהן למידה ראשונית של נושא מסוים נעשית על ידי הלומדים באופן עצמאי בהכוונת המורה מחוץ למסגרת השיעור. זמן השיעור מוקדש למפגש בין הלומדים, לתרגול, לפתרון בעיות וללמידה פעילה, המבוססת על הידע התובנות שגיבשו הלומדים במסגרת הלימוד העצמאי. ההתייחסות לגישה זו כאל 'כיתה הפוכה' נועדה ליצור ניגוד לשיטות הוראה מסורתיות בהן לימוד הנושא מבצע בכיתה על ידי המורה והתרגול מבוצע לאחר מכן על ידי הלומדים.

שילוב של מסוגלות עצמית טכנולוגית ובטחון עצמי טכנולוגי. ביטחון עצמי טכנולוגי הינו תחושה של נוחות (של מורים ותלמידים) בשמוש מרכיבים טכנולוגיים ודיגיטליים מתקדמים במסגרת ההוראה והלמידה