נושא 1: טכנולוגיות חינוכיות

מדוע קשה ליישם הערכה מעצבת וכיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע?

חשיבותה של הערכה מעצבת, המתקיימת במהלך הלמידה ולא רק בסופה (בשונה מהערכה מסכמת), תוך התכווננות לאתגרי הלומד ובשיח הבנייתי עמו, הפכה למוסכמה מחקרית ופדגוגית בשנים האחרונות, ואף הוזכרה במספר סקירות יומיות קודמות. יחד עם זאת, יישומה של הערכה מעצבת בפועל, מחייבת מהמורים לא רק שליטה גבוהה בידע המקצועי אלא גם מיומנויות שהערכה מסורתית אינה מחייבת, ובבסיסן היכולת לפעול ולשנות את מוקד ההוראה מהמורה – ללומד. קידומה של הערכה מעצבת בכיתה, מחייבת לפיכך התייחסות לאתגרים הייחודיים העומדים בפני המורים בבואם ליישמה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים באתגרי היישום של הערכה מעצבת: המאמר הראשון דן ביתרונות הטמונים בהסתייעות בכלים טכנולוגיים כדי ליישם הערכה מעצבת בשני הקשרים שונים (א.פיתוח מקצועי של מורים ב.למידת תלמידים). המאמר הוא פרי עבודה של קבוצת חשיבה שדנה בצורך להטמיע מערכת הערכה לשם הלמידה (assessment for learning) ובכלל זה בתמיכה שמורים זקוקים לה כדי ליישם הערכה כזאת בכיתותיהם.
המאמר השני מציג מחקר שסקר מהם התנאים הנחוצים להצלחה וכן את הקשיים שבהם נתקלו מורים מהונג-קונג בעת יישום תוכנית הוראה חדשה, המבוססת על גישת הערכה כלמידה (assessment as learning).

קראו עוד >>

האם וכיצד משוב ממוחשב מסייע למורים ולתלמידים?

המשוב מוכר כיום כמרכיב חיוני והכרחי להצלחה של תהליכי למידה בבית הספר. מחקריו המקיפים והיסודיים של פרופ' ג'ון האטי הראו את החיוניות של משוב ממורה (או מגורם משמעותי אחר) לתלמיד בהיבטים עיוניים ורגשיים. כיצד מתקיימת מוסכמה זו בדבר חשיבות המשוב בתנאי הלמידה שמזמנת לנו טכנולוגיה חדשנית? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שאלה זו.
המאמר הראשון ערך מטא-אנליזה של מחקרים על משוב בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. נמצא כי למשוב השפעה גדולה על הישגי לומדים גם בסביבות חדשניות. משוב נרחב הכולל הסברים נמצא יעיל ממשוב בינארי (נכון/לא נכון), וכן כי תזמון המשוב לשלבים שונים של הפעילות משפיע על פיתוח כישורים שונים.
המאמר השני בוחן את השימוש במשוב אוטומטי – בעיקר במשחקי למידה כגון חידונים מקוונים – ומגלה כי הוא עשוי להגביר מעורבות לומדים בלמידה, אך לא בהכרח להפחית את עומס העבודה המוטל על מורות.

קראו עוד >>

אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים האתיים והרגולטיביים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה?

בינה מלאכותית (AI – Artificial Intelligence), אשר החלה להתפתח באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, נוכחת בתחומים רבים של חיינו. בחודשים האחרונים, נכנסו לחיינו מגוון רחב של כלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative), אשר עוררו שיח ועניין רב באופן השימוש והיישום של בינה מלאכותית בתחומים שונים. נשאלת השאלה, אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המאמר הראשון סוקר את ההיסטוריה של בינה מלאכותית בחינוך, ואת השחקנים השונים שעוסקים בתחום – החל במחקר חינוכי, דרך תעשיית ההייטק וכלה במִנהל החינוכי. המאמר השני בוחן את ההשפעה של בינה מלאכותית בחינוך על זכויות היסוד של המשתמשים בה, ובודק אם הרגולציה העדכנית של האיחוד האירופי (GDPR) מספקת הגנה מספקת על זכויות אלו.

קראו עוד >>

כיצד ילדים מדברים על טלוויזיה ומה ההשפעות שלה עליהם?

הצפייה של ילדים במסכים – בטלפון, במחשב ובטלוויזיה – מהווה לעיתים קרובות מקור לדאגה בקרב מבוגרים. אולם אילו השפעות חינוכיות יש למדיה הנצפית על התלמידים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המחקר הראשון בחן את המניעים המוסריים המניעים דמויות בתכניות טלוויזיה חינוכית בארה"ב. נמצא שישנה נוכחות משמעותית לתכנים מוסריים, וכי התכנים העיקריים שתכניות אלו מעודדות הם "מסוגלות אישית" ו-"חמלה לאחר". המחקר השני עקב אחר מפגשים ושיחות של ילדים בגילי גן ויסודי, וגילה כי לטלוויזיה ומדיה מקום חשוב בחיים החברתיים של הילדים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים משך החשיפה ואופן השימוש במסכים על היבטים קוגניטיביים בקרב ילדים?

תלמידות ותלמידים נחשפים למסכים באופן תדיר ועושים בהם שימוש מגוון, הן בשל השימוש בטכנולוגיות לשם למידה, והן בשל שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות בשעות הפנאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את ההשפעות של זמן החשיפה וסוג השימוש שעושים ילדים במסכים על היבטים קוגניטיביים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין דפוסי שימוש במסכים לבין פעילות מוחית ותפקודים קוגניטיביים שונים. המאמר השני בחן את ההשפעה של משך החשיפה וסוג השימוש במסכים על יכולות החשיבה של תלמידים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם מוכוונות עצמית בלמידה באמצעות למידה מקוונת ומשולבת?

מוכוונות עצמית בלמידה (Self Regulated Learning – SRL) נחשבת מיומנות חיונית לתלמידים ולבוגרים במאה ה-21. אחת הדרכים לקידום ופיתוח מוכוונות עצמית בלמידה הינה שימוש בלמידה משולבת או מקוונת. הסקירה היומית של לשכת המדעניתה ראשית מציגה היום שני מאמרים שהתמקדו בקשר שבין פלטפורמות למידה מקוונות לבין פיתוח מוכוונות עצמית בלמידה.
המאמר הראשון בחן קורס מקוון בכימיה שתוכנן ומועבר בקרב תלמידי תיכון בישראל, שאחת ממטרותיו הינה קידום מוכוונות עצמית ללמידה בקרב משתתפי הקורס. המאמר מתאר מספר עקרונות יסוד לקידום מוכוונות עצמית ללמידה עליהם מבוסס הקורס.
המאמר השני מציג סקירה שיטתית של מחקרים שעסקו בלמידה עצמאית מקוונת, ובחנו מה הן הדרכים שנמצאו כיעילות במחקר לקידום למידה עצמאית מקוונת מוצלחת.

קראו עוד >>

מה הם המרכיבים של פיתוח מקצועי איכותי להוראה מקוונת ומשולבת?

השימוש ההולך וגובר בהוראה מקוונת ומשולבת מביא עימו צורך ביצירת תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי איכותיים לצוותי החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את תפקידה של הכשרה מסוג זה, ואת התנאים הדרושים להצלחה. המחקר הראשון שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי בחן את הקשרים בין פיתוח מקצועי להוראה מקוונת, לבין אימוץ של טכנולוגיה חינוכית על ידי מורות ומורים. המאמר השני ערך סקירה של הספרות המחקרית על מנת לאפיין את המרכיבים היעילים של תהליפי פיתוח מקצועי העוסקים בהוראה מקוונת או משולבת.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים חשיפה למסכים, וסוגי השימוש השונים בהם על שלומותם של תלמידות ותלמידים?

ילדים וילדות עושים שימוש קבוע ותדיר בצפייה, משחק ותקשורת דרך מסכים. משבר הקורונה והמעבר ללמידה מקוונת הגביר מגמה זו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעת הגישה למסכים, וצריכת התוכן המוגברת באמצעותם, על יכולותיהם הרגשיות והחברתיות של ילדים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין זמן המסך וסוג השימוש בו בגילים מוקדמים, ובין יכולת זיהוי הרגשות של הילדים בגילים מאוחרים יותר. המאמר השני בחן את ההשפעה של סוגים שונים של פעילויות מול מסך על בריאותם הנפשית של מתבגרות ומתבגרים.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה נתפסות כיעילות בכיתה הטרוגנית?

שונות בלמידה של מגוון התלמידים הלומדים יחד בכיתה אחת נתפסת כאתגר במקצוע ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם תוכנות למידה מותאמות אישית עשויות לתרום להתמודדות עם אתגר זה, וכיצד?
המאמר הראשון בחן כיצד שימוש בלומדה (Educational Software) המתאימה את עצמה ללומד וחוזרת איתו על חומר משיעורים קודמים משפיע על הישגי תלמידים. נמצא שהשיפור בהישגי התלמידים לא היה משמעותי וכי הלומדה בפני עצמה אינה מספקת ככלי לצמצום הפערים.
המאמר השני בחן מספר מקרי בוחן של בתי ספר שביקשו ליישם למידה מותאמת אישית בכל היבטי בית הספר, בין היתר באמצעות טכנולוגיות ללמידה מותאמת אישית (Personalized Learning). המחקר מצא כי יישום של לומדות אינו מספק וכי יש להטמיע את השינוי גם בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה, מבנה הלימודים ומערכות היחסים בבית הספר.

קראו עוד >>

מהם היתרונות והחסרונות של שילוב טכנולוגיה בחינוך?

שילוב של טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech, Educational Technology), הפך בשנים האחרונות לרווח במערכות חינוך רבות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שימוש בטכנולוגיות חינוכיות בשדה החינוך.
המאמר הראשון בוחן את השימוש בטכנולוגיה בחינוך אשר הולך וגובר בזמן משבר האקלים העולמי. כותב המאמר מבקש לבחון כיצד ניתן ליישם עקרונות של קיימות (Sustainability) גם בשימוש ויישום של טכנולוגיות חינוכיות.
המאמר השני בדק כיצד משפיע שילוב של תלמידות ותלמידים בתהליכי עיצוב ופיתוח של מוצרי טכנולוגיה חינוכית על התלמידים ועל התוצרים, ומצא כי שילוב זה היה משמעותי עבור התלמידות שהשתתפו בתהליך וגם עבור טיוב תהליך הפיתוח.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר