תקציר
קיימות מסגרות מושגיות רבות המתייחסות ללמידה רגשית-חברתית (Social-Emotional Learning- SEL) למידה מקוונת הולכת ומתהווה כפלטפורמת הוראה ולמידה משמעותית במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה. למאפייניה הייחודיים של הלמידה המקוונת (ובכללם, חסך באינטראקציות חברתיות, מיעוט רמזים חברתיים, למידה והוראה מול מצלמה, אתגרים טכנולוגיים) ישנן השלכות במגוון תחומים. מסמך זה מתמקד בהיבטים הרגשיים-חברתיים בתהליכי הלמידה המקוונת במטרה לסייע למשרד החינוך בהתוויית עקרונות מנחים להתמודדות יעילה עם האתגרים בתחום זה [22], וקיימת שונות בבסיס התיאורטי עליו הם מושתתים [8]. יש הרואים בלמידה רגשית-חברתית תהליך בו מתפתחים הכלים ללמידה בעוד שאחרים רואים בהתפתחות זו תהליך בו מתפתח חוסן הנדרש הן בימי שגרה והן במצבי לחץ וטראומה. המשגה אחרת מדגישה את חשיבותם של כישורים נוירוקוגניטיביים וזרם אחר מדבר במונחים של התפתחות מוסרית וערכית.
העיסוק במסגרות המושגיות הינו מעבר למטרות המסמך הנוכחי ולכן להרחבה בנושא הקורא מופנה לאתר Explorer SEL.
ההגדרה עליה התבסס מסמך זה הינה של הארגון האמריקאי Collaboration for Academic Social Emotional Learning (CASEL), המוביל את התחום בארה"ב ב 25 השנים האחרונות, ולפיה למידה רגשית- חברתית (SEL) היא התהליך באמצעותו מתפתחת אינטגרציה בין תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המקדמים התפתחות מיטבית, חוסן, השגת מטרות ושגשוג במגוון הקשרים וסביבות תרבותיות. בנוסף התבססנו במסמך זה, על הגדרת מיומנויות רגשיות-חברתיות כפי שגובשו על ידי משרד החינוך במסמך "דמות הבוגר 2030".
אתגרים אלה, באים לידי ביטוי במגוון של תופעות במרחב החינוכי ובכללן: תחושות של בדידות וזרות במרחב הלימודי המקוון שעלולות להוביל להתנתקות מהכיתה ומהלמידה המקוונת, בריונות ברשת שעלולה לפגע בתחושת השייכות של תלמידים במרחב הלמידה המקוון, פגיעה באיכות האינטראקציות החברתיות ועלייה ברמות חרדה, מתח ודיכאון.
הבחירה ב – SEL כמסגרת רלוונטית להתמודדות עם האתגרים הרגשיים-חברתיים של הלמידה המקוונת התבססה על תשתית מחקרית רחבה המצביעה על כך כי מיומנויות SEL בעלות השפעה חיובית על מגוון משתנים:
ברמת התלמידים (הצלחה בלימודים, חיזוק תחושת השייכות, צמצום בעיות רגשיות והתנהגותיות ועלייה ברמת המעורבות וההנאה מלמידה)
ברמת צוותי ההוראה (עלייה ברווחה נפשית, תחושת מסוגלות, צמצום שחיקה ונשירה מהמקצוע)
וברמה המערכתית (אקלים בית-ספרי מיטבי).
הטמעה יעילה וברת קיימא של SEL מבוססת על תפיסה מערכתית שמשמעותה היא שנוסף על הוראה ישירה של מיומנויות SEL, נדרשת גם סביבה רחבה המטפחת, מקדמת ומחזקת למידה רגשית-חברתית הן בקרב התלמידות והתלמידים והן בקרב הצוות החינוכי. למידה זו צריכה להתקיים במכלול הפעילויות בבית הספר ומחוצה לו, על פני רצף היום כולו כולל בחינוך הלא פורמלי, בקהילה ובמשפחה ולהיעשות מתוך התאמה תרבותית והתפתחותית.
מודל זה המתואר בדוח כולל ארבעה מוקדים:
-בניית היסודות/תשתיות;
-טיפוח וקידום ה SEL של המבוגרים בבית הספר;
-טיפוח מיומנויותSEL בקרב התלמידות והתלמידים;
-שיפור מתמיד וקבלת החלטות על סמך איסוף נתונים, הערכה ורפלקציה.
יש לציין כי טרם הצטברה תשתית ידע מחקרית ויישומית מספקת אודות הטמעת SEL בלמידה מקוונת ולכן אנו רואים חשיבות גדולה בצורך לקדם בישראל מחקר בנושא חשוב זה. מתוך רצון לספק במסמך גם פרקטיקות שניתנות ליישום מהיר, מוצגים במסמך עקרונות מנחים להתמודדות עם אתגרי הלמידה המקוונת המבוססים על הידע הקיים לגבי תוכניות להוראה ישירה של מיומנויות SEL ואודות פרקטיקות לטיפוח מיומנויות אלו במסגרת תהליכי ההוראה.
מבוא
מסמך זה נכתב בהתבסס על תוצרי קבוצת חוקרים וחוקרות מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ. הקבוצה נדרשה לעסוק במתן מענה לצרכים הרגשיים-חברתיים הייחודיים ללמידה מקוונת. בלמידה מקוונת המורה והתלמיד.ה נמצאים פיזית במקומות שונים, כשהנוכחות בזמן יכולה להיות סינכרונית או א-סינכרונית. קבוצת החשיבה גיבשה עקרונות והמלצות לדרכים בהן ההוראה המקוונת תוכל להמשיך לתת מענה לצרכים רגשיים-חברתיים של התלמידות והתלמידים, כפי שנעשה עד כה בהוראה בכיתה, על אף הריחוק הפיזי במרחב ובזמן.
פרק ראשון
למידה רגשית-חברתית כבסיס ידע מחקרי-יישומי להתמודדות עם אתגרי למידה מקוונת
קיימות מסגרות מושגיות רבות המתייחסות ללמידה רגשית-חברתית (Social-Emotional Learning- SEL)[22], וקיימת שונות בבסיס התיאורטי עליו הן מושתתות [8]. יש הרואים בלמידה רגשית-חברתית תהליך בו מתפתחים הכלים ללמידה בעוד שאחרים רואים בהתפתחות זו תהליך בו מתפתח חוסן הנדרש הן בימי שגרה והן במצבי לחץ וטראומה. המשגה אחרת מדגישה את חשיבותם של כישורים נוירוקוגניטיביים וזרם אחר מדבר במונחים של התפתחות מוסרית וערכית.
העיסוק במסגרות המושגיות הינו מעבר למטרות המסמך הנוכחי ולכן להרחבה בנושא הקורא מופנה לאתר Explorer SEL.
הגדרה מרכזית אשר במידה רבה מרבית המסגרות המושגיות נמצאות בחפיפה עמה, היא ההגדרה של הארגון האמריקאי Collaboration for Academic Social Emotional Learning CASEL.
בהתאם להגדרה זו, למידה רגשית- חברתית (SEL) היא היכולת לתאם בין תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המקדמים התפתחות מיטבית, השגת מטרות ושגשוג במגוון הקשרים וסביבות תרבותיות. מדובר בתהליך באמצעותו ילדים ומבוגרים מפתחים ומיישמים באופן יעיל את הידע, המיומנויות והאמונות הנחוצים כדי להבין ולנהל טוב את הרגשות של עצמם ושל אחרים, להציב ולהשיג מטרות חיוביות, ליזום ולשמר מערכות יחסים חיוביות לאורך זמן, לקבל החלטות מושכלות ואתיות, ולהבין ולהרגיש אמפתיה לאחרים גם כאשר הם שונים ממך.
ההגדרה מתייחסת ל 5 תחומים מרכזיים הכוללים:
מיומנויות, עמדות וכישורים תוך-אישיים: מודעות עצמית וניהול עצמי;
בינאישיים: מודעות חברתית ובניית מערכות יחסים;
וקבלת החלטות אחראית ואתית במצבים אישיים וחברתיים: קבלת החלטות באופן מושכל.
מיומנויות אלו משפיעות ומושפעות זו מזו ולעיתים קרובות באות לידי ביטוי יחד. המודל כולל גם ציר של התפתחות, קרי תפיסה לפיה מיומנויות וכישורי SEL מתפתחים לאורך מעגל החיים ולמיומנויות ספציפיות יש חשיבות גבוהה יותר בשלבי התפתחות מסוימים [10,11,41].
הערות לתרשים 1. ההפרדה בין חמשת המיומנויות היא לצורך המחשה ולעיתים קרובות מס' מיומנויות באות לידי ביטוי יחד. 2. תתי המיומנויות המופיעים בתרשים הינם לצורך הדגמה וישנן מיומנויות נוספות.
בארץ, גובשה על ידי משרד החינוך דמות הבוגר 2030 הכוללת סט של מיומנויות, ידע וערכים הנדרשים לפרט על מנת לשגשג ולהגשים את ייעודו כבוגר. מיומנויות אלה הינן בהלימה עם מסמך ה Education OECD 2030 - אשר מציע חזון חינוכי יישומי לאתגר המוכנות לעולם משתנה של התלמידים היום, שהם הבוגרים של המחר. בהקשרים הרגשיים-חברתיים כוללת דמות הבוגר אף היא, בדומה להגדרה של CASEL, מיומנויות תוך-אישיות ומיומנויות בין-אישיות.
בנוסף, מושם דגש על חשיבותה של האוריינות הגלובאלית. קרי, יכולת של הפרט להבין את האחר, לזהות מצבים חברתיים ולהתנהג באופן המאפשר אינטראקציות מיטביות עם פרטים אחרים וקבוצות בהקשרים שונים. לשם כך, יש לוודא כי היחסים החברתיים חוצים גבולות של קבוצות הומוגניות, ושתלמידים ואנשים בוגרים נכונים לקיים ומקיימים בפועל, קשרים חברתיים ומקצועיים עם אנשים מרקעים שונים ותרבויות אחרות.
להרחבה הקורא מופנה אל מסמך דמות הבוגר 2030 [3].
פרק שני
אתגרים רגשיים-חברתיים בלמידה מקוונת
בלמידה מקוונת ניתן להצביע על ארבעה אתגרים רגשיים – חברתיים מרכזיים:
תחושת שייכות בהקשר חינוכי כוללת רגשות של קבלה, הערכה, תמיכה ועידוד מאחרים (מורים.ות ותלמידים.ות); מתן כבוד לאוטונומיה האישית והכרה בתלמיד.ה כאינדיבידואל; יחסי חברות חיוביים הכוללים תחושה משמעותית של להיות חלק מהכיתה ומהפעילות המתרחשת בה; הכרה ויחסים תומכים מצד הצוות החינוכי [19,28].
הצורך בשייכות הינו אחד מהצרכים המשמעותיים ביותר בכל סוגי סביבות הלמידה [20] וממצאי מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין תחושת שייכות, מעורבות והישגים אקדמיים [37]. בנוסף, תחושת השייכות מאפשרת ניהול כיתה אפקטיבי והשתתפות במגוון פעילויות שהן מעבר לתכנית הלימודים [19]. כך, שתלמידים בין אם פנים מול פנים ובין אם בלמידה מקוונת, רוצים לחוש נח ובטוח בסביבת הלמידה ולזכות ביחס מכבד הן על ידי תלמידים אחרים והן על ידי הצוות החינוכי, בטרם יוכלו להתפנות למשימות הלימודיות [32].
במרחב הלימודי המקוון תלמידים מדווחים לעיתים קרובות על בדידות, חרדה ותחושה של זרות ועל כך כי הם חשים חוסר ביטחון במיומנויותיהם וביכולתם להתמודד עם הלמידה המקוונת [5]. כך למשל, עבור לומדים רבים פרסום הודעה בקבוצת דיון מקוונת או עבודה קבוצתית מקוונת נתפסות כמאיימות [5, 42]. תופעה נוספת העלולה לפגע בתחושת השייכות של תלמידים במרחב הלמידה המקוון הינה בריונות ברשת כאשר הלמידה בפלטפורמה מקוונת מייצרת אפשרויות חדשות לפגיעה באחר, כגון: בריונות מילולית דרך צ'אט פרטי ואפשרויות לצלם ילדים בכיתה [30].
בנוסף, העובדה כי למידה מרחוק מתקיימת ללא קרבה פיזית לחברים ובני כיתה לצד העדר שגרה קבועה, עלולה לייצר בדידות, תחושת תלישות וחוסר שייכות [40,4]. תחושות אלה עלולות להוביל להתנתקות מהכיתה ומהלמידה מרחוק [38], לתחושות דכדוך, עייפות וחוסר עניין [20]. מהנאמר עד כה עולה כי היבטים מסוימים בלמידה מקוונת עלולים לפגוע בתחושת השייכות של התלמידים ולהשפיע על יכולתם להצליח, ולכן חשוב לקדם דרכים לחיזוק תחושת השייכות במסגרת הלמידה המקוונת.
יש לציין כי ארבעת האתגרים שצוינו מוכרים גם בלמידה לא מקוונת, אך נראה שבלמידה מסוג זה עוצמתם עולה ולכן חשוב לתת עליהם את הדעת במיוחד בהקשר של הוראה מקוונת. חשוב לציין כי מחקרים רבים בחנו היבטים שונים של למידה רגשית-חברתית (SEL) ביחס לאתגרים שצוינו ומעידים על התרומה החיובית של מיומנויות רגשית-חברתיות בהקשר זה.
פרק שלישי
התרומה של מיומנויות חברתיות-רגשיות להתפתחות מיטבית ולהתמודדות עם אתגרי הלמידה המקוונת
פרק רביעי
המלצות יישומיות להטמעה מערכתית של SEL כמענה להתמודדות עם אתגרים רגשיים-חברתיים בלמידה מקוונת
הטמעה יעילה וברת קיימא של SEL מבוססת על תפיסה מערכתית לפיה יש צורך להתייחס אל המערכת כולה ואל מכלול האינטראקציות שלה עם ה"תלמיד כולו". המשמעות של תפיסה זו היא שטיפוח והטמעה יעילים של למידה רגשית-חברתית מחייבים נוסף על הוראה ישירה של מיומנויות SEL, גם סביבה רחבה המטפחת, מקדמת ומחזקת למידה רגשית-חברתית הן בקרב התלמידים והן בקרב הצוות החינוכי. למידה זו צריכה להתקיים במכלול הפעילויות בבית הספר ומחוצה לו, על פני רצף היום כולו כולל בחינוך הלא פורמלי, בקהילה ובמשפחה [1,23,29].
פרק חמישי
להלן עשרה עקרונות מנחים ניתנים ליישום מידי בלמידה מקוונת. עקרונות אלו מופו על ידי יודר ועמיתיו [43] על בסיס ההנחה כי התנהגויות מורים עשויות לתרום להקניה ולטפוח של למידה רגשית -חברתית.
יישומם של עקרונות אלו לא נבחן בהוראה מקוונת ולכן חשוב לקדם מחקר שיבחן את יעילותם בהתמודדות עם האתגרים הרגשיים-חברתיים הייחודיים ללמידה מקוונת.
"…..אז מה כדאי ללמד את הילדים? מומחי חינוך רבים טוענים שבתי הספר צריכים להתמקד בפיתוח יכולות של חשיבה ביקורתית, תקשורת, שיתוף פעולה ויצירתיות. באופן כללי יותר, בתי ספר צריכים להשקיע פחות מאמץ בכישורים טכניים נקודתיים ובמקם זאת לשים דגש על כישורי חיים רחבים. והיכולת החשובה מכולן היא היכולת להתמודד עם שינויים, ללמוד דברים חדשים ולשמור על האיזון הנפשי במצבים לא מוכרים.
כדי להצליח בעולם של שנת 2050 אנשים ידרשו לא רק להמציא ללא הרף רעיונות ומוצרים חדשים – הם ידרשו בראש ובראשונה להמציא את עצמם שוב ושוב מחדש…."
יובל נח הררי, 21 מחשבות על המאה ה – 21 [2]
