פערים חינוכיים ניכרים בציונים , מבחנים סטנדרטים, בחירה בקורסים, שעורי נשירה ושעורי נשירה מהשכלה גבוהה. המושג פערים חינוכיים מתאר, בדרך כלל, אי שיוויון בין תלמידים אפרו-אמריקנים והיספניים בארצות הברית, הנמצאים בתחתית סולם ההשגים, לבין תלמידים לא-היספניים, וכן את אי השיוויון בין תלמידים ממשפחות בעלת הכנסה נמוכה לבין תלמידים ממשפחות עם הכנסה גבוהה יותר. בעשור האחרון אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות מתמקדים גם בפערים חינוכיים בין קבוצות שונות, כגון קבוצות על פי מגדר.
מדינת ישראל מאופיינת בפערים חינוכיים רבים ועמוקים. בהישגיה הנמוכים במבחני ההשוואה השונים, ביחס לשאר מדינות ה-OECD ובאים לידי ביטוי הן במבחני השוואה בינלאומיים (כגון: PISA) והן במבחנים פנימיים (כגון: מבחני הבגרות). מקורם של הפערים החינוכיים בפערים חברתיים כלכליים.
הפערים החינוכיים מובילים, בתורם, להחרפת אי השוויון הכלכלי, פגיעה במוביליות חברתית ובשוויון הזדמנויות. ההשפעה של אי השוויוניות על הפסד הפיתוח של ההון האנושי הינה משמעותית ומשליכה על הפסד במונחים של תוואי הצמיחה של המשק, פריון העבודה וקצב העלייה בתמ"ג בטווח הארוך, ופוגעת בערכים של צדק ושוויון הזדמנויות; כמו כן, היא עלולה להחליש גם את מידת הלכידות החברתית של מדינה ולפגוע ביכולת התחרותיות העתידית שלה. ההוראה והלמידה צריכות להתקיים כך שתהיינה נגישוֹת מרחוק לכל תלמידי בית הספר והמורים.
Achievement Gap. Education Week. Retrieved on February 2021.
