הטיות מגדריות של מורים, כלומר העדפה של מגדר אחד על משנהו, נותרות לעתים מחוץ לטווח הראייה. צוותי הוראה פועלים לעיתים באופן בלתי מודע מתוך הטיות מגדריות שמפעילות אותם ומובילות תהליכי קבלת החלטות. מחקרים מראים שהטיות שכאלו אכן קיימות, ועל כן מחייבות התייחסות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בהטיות מגדריות. המחקר הראשון נערך בישראל ומצא תופעה של העדפה מתמשכת של תלמידים על פני תלמידות במתמטיקה בבתי ספר בתל-אביב. המחקר השני נערך בצרפת ואיתר העדפה מתמשכת של תלמידות על פני תלמידים, גם כן במתמטיקה.
איזו השפעה יש להטיות מגדריות של מורים על הציונים של התלמידים? והאם הטיות מגדריות בבית הספר היסודי או בחטיבת הביניים, משפיעות לטווח ארוך?
ויקטור לביא, מאוניברסיטת וורוויק באנגליה, ואדית זנד, ממחלקת המחקר של בנק ישראל בחנו שאלות אלו בבתי ספר בתל-אביב. המחקר התפרסם בכתב עת לכלכלה ב-2018.
לביא וזנד אספו ציונים של קרוב ל-3,000 תלמידים, בשלוש נקודות ציון: ציוני חשבון והבנת הנקרא בסוף כיתה ו' (ציון שניתן על ידי המורה), מתמטיקה והבנת הנקרא במהלך כיתה ח' (ציון במבחן מיצ"ב, שניתן על ידי בוחן אקראי שאינו יודע את זהותו של הנבחן), ובבחינת הבגרות במתמטיקה בי"ב.
לצורך הגדרת סוגית ההטיה המגדרית זוהו התלמידים על פי הכיתות ומוריהם (כ-112 מורים, סה"כ). ההשוואה בין הציונים במבחן המיצ"ב, שניתנו על ידי בוחן שלא הכיר את זהותו של הנבחן, לבין הציונים בסוף כיתה ו', ובחינת הפער בין התוצאות בהקשר הכיתתי, שימשה את החוקרים לקבוע האם, ובאיזו מידה, באותה כיתה הייתה הטייה מגדרית.
לביא וזנד מצאו כי ביחס לתלמידים והמורים שנבדקו, קיימת הטייה מגדרית משמעותית לטובת התלמידים הבנים בלימודי מתמטיקה. המורים נתנו לבנים ציונים טובים יותר, בממוצע, מלבנות. הדבר הוביל לתוצאות טובות יותר גם במבחני המיצ"ב, לטובת הבנים.
נמצא גם שלהטיה זו בבית הספר היסודי יש השפעה ארוכת טווח, אשר משפיעה על מספר היחידות לבגרות במתמטיקה שהתלמידים והתלמידות בוחרים. בנים בוחרים מספר רב יותר של יחידות לימוד, והחוקרים קושרים זאת כאמור, להטיה המגדרית שניתנת לאיבחון כבר בבית הספר היסודי.
החוקרים מציינים את החשיבות הגדולה של התמודדות עם הטיות מסוג זה, בשל השפעתן ארוכת הטווח כפי שאותרה במחקר. ההשפעה היא בעלת משקל גבוה הם קובעים, גם בגלל השפעה האפשרית על יכולת ההשתכרות העתידית של בוגרים ובוגרות בשוק העבודה הנוכחי והעתידי.
המבחנים המשווים בעשור האחרון מגלים כי במדינות מערביות רבות תלמידים מגיעים לתוצאות טובות פחות מאשר תלמידות, במיוחד במתמטיקה.[1] בעוד שסגירת הפער שהיה קיים בעבר ל"טובת" הבנים היא התפתחות חיובית, חשוב לבחון את הסיבות לפער המגדרי, על מנת לא לייצר חוסר הוגנות בכיוון ההפוך. במאמר שלפנינו בוחנת קמיל טרייר את התפקיד של הטיות ודעות קדומות של מורים ביצירת הפער הזה.
על מנת לבחון את ההשפעה של הטיות המורים, מסתמכת טרייר על נתונים ממחקר שעקב אחר 4,490 תלמידים מ-191 כיתות ב-35 בתי-ספר על יסודיים בצרפת, לאורך 6 שנים. היכולות והכישורים של התלמידים בכתיבה, קריאה ומתמטיקה הוערכו פעמיים: פעם אחת על ידי המורים (בהתאם למבחנים שהם העבירו) ופעם אחת על ידי בוחן חיצוני שלא ידע את מגדר התלמידים. עובדה זו אפשרה לטרייר לבודד את השפעתה של תפיסת המורים את התלמידים.
נמצאו הטיות של מורים לטובת תלמידות-בנות ולרעת תלמידים במתמטיקה (אך לא בתחומי הקריאה והכתיבה). הטייה זו תרמה, מניחה החוקרת, לעובדה שבכיתה ו' היה קיים פער קטן לטובת התלמידים בציוני המתמטיקה, אך בכיתה י"א הפער התהפך לטובת התלמידות. השפעה זו משליכה גם על עתידם של התלמידים והתלמידות. היא מביאה לכך שתלמידות יבחרו יותר במקצועות "ריאליים" (STEM) ובבתי ספר המסלילים ללימודים אקדמיים (בניגוד לבתי ספר מקצועיים).
טרייר ניתחה את ההשפעה של ההטיות על בנים לעומת השפעתן על בנות. היא עושה זאת בדרך מתוחכמת: היא מחשבת את רמת ההטיה של כל אחד מהמורים על ידי חישוב הפער בין ציוני התלמידים שהוא מדווח עליהם לציוני התלמידים במבחנים האנונימיים. לאחר מכן היא בודקת את המתאם בין רמת ההטיה של המורה להתקדמותם של התלמידים והתלמידות בלימודי המתמטיקה בין תחילת כיתה ז' לסופה של כיתה ט'. התוצאות מצביעות על כך שבנות מושפעות יותר מבנים מההטיות. כלומר הציונים של הבנות שופרו בצורה משמעותית, והציונים של הבנים הורעו במידה מועטה.
[1] יצוין כי בישראל התמונה מעט מורכבת יותר: קיימים פערים בתחום המתמטיקה ל"טובת" הבנים בבתי הספר היסודיים במגזר היהודי, שמתאזנים ונעלמים בגילים מאוחרים יותר, ולעומת זאת פערים ל"טובת" הבנות במגזר הערבי. בנוסף, בתחום השפה קיימים פערים ל"טובת" הבנות בכל הגילים ובכל המגזרים. ראה: רפ, י. (2014), "פערי הישגים בין בנים לבנות במתמטיקה ובשפה – מה אפשר ללמוד מניתוח פערים אלו בקרב תלמידי ישראל?", ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
