נושא 1: מקצועות מדעיים

כיצד ניתן לקדם ולטייב יישום של הערכה מעצבת בכיתה?

בהערכה מעצבת מודדים ומעריכים את ביצועי התלמידים לאורך תהליך הלמידה, כדי להבין, לפרש ולנקוט פעולות בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. הערכה מעצבת מיועדת להיות חלק משמעותי מתהליך הלמידה, ולתרום לו. על אף שהמושג נדמה בהיר ופשוט, שילוב אפקטיבי של הערכה מעצבת בכיתות הלימוד אינו קל להשגה, ובוודאי אינו נפוץ דיו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים ביישום הלכה למעשה של הערכה מעצבת בכיתה. המאמר הראשון הינו תקציר פרק מספר בו מתוארות תובנות וכלים שפותחו בעקבות שלושים שנים של מחקר ועשייה בהערכה מעצבת בחינוך המתמטי. המאמר השני מציג מחקר שבחן את האפקטיביות של שימוש ביישומון המבקש לתמוך במורות ומורים בשימוש בהערכה מעצבת בתחום האיות.

קראו עוד >>

אילו תהליכים עשויים לקדם למידת מורים במקצועות ה-STEM, וכיצד למידה זו משפיעה על הישגי תלמידים?

קידום תלמידים ותלמידים בתחומי STEM (מדעים, מתמטיקה, הנדסה וטכנולוגיה) נתפס על ידי מדינות רבות, ועל ידי ארגון ה-OECD בתור מטרה חשובה של מערכת החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את ההשפעה של תכניות לקידום לימודי ה-STEM על מורות ומורים המשתתפים בהן, באמצעות שני מחקרי מטא-אנליזה: המאמר הראשון עסק בהשפעה של תכניות התערבות בתחום המדעים על מורות ומורים, ובדרך בה ההשפעה על צוות ההוראה מביאה לטיוב של הישגי התלמידים. המאמר השני בחן תכניות פיתוח מקצועי של מורות ומורים בנושאי המדעים וכן את השפעתן של תכניות פיתוח מקצועי אלו על המורות והמורים שהשתלמו בהן.  

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם מוכוונות עצמית בלמידה באמצעות למידה מקוונת ומשולבת?

מוכוונות עצמית בלמידה (Self Regulated Learning – SRL) נחשבת מיומנות חיונית לתלמידים ולבוגרים במאה ה-21. אחת הדרכים לקידום ופיתוח מוכוונות עצמית בלמידה הינה שימוש בלמידה משולבת או מקוונת. הסקירה היומית של לשכת המדעניתה ראשית מציגה היום שני מאמרים שהתמקדו בקשר שבין פלטפורמות למידה מקוונות לבין פיתוח מוכוונות עצמית בלמידה.
המאמר הראשון בחן קורס מקוון בכימיה שתוכנן ומועבר בקרב תלמידי תיכון בישראל, שאחת ממטרותיו הינה קידום מוכוונות עצמית ללמידה בקרב משתתפי הקורס. המאמר מתאר מספר עקרונות יסוד לקידום מוכוונות עצמית ללמידה עליהם מבוסס הקורס.
המאמר השני מציג סקירה שיטתית של מחקרים שעסקו בלמידה עצמאית מקוונת, ובחנו מה הן הדרכים שנמצאו כיעילות במחקר לקידום למידה עצמאית מקוונת מוצלחת.

קראו עוד >>

כיצד תורם שימוש בנתונים אמיתיים לפיתוח אוריינות מידע ואוריינות מדעית?

ככל שהחברה המודרנית מסתמכת על מידע ונתונים, כך חיוני יותר ללמוד כיצד להבין אותם. בפיתוח אוריינות מידע, קיימים יתרונות להסתמכות על נתונים ועל מידע אותנטיים – כאלו שנאספים אודות תופעות בעולם האמיתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים הבוחנים את היתרונות הללו. המאמר הראשון דן, באופן תיאורטי, ביתרונות שבשימוש במידע מדעי אמיתי לצורכי הוראה של מקצועות המדעים בבית הספר. המאמר השני מישראל, מתאר גישה להקניית אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית המתבססת על שימוש בנתונים אמיתיים ללימודי ביולוגיה, ואת המקורות התיאורטיים עליהם התבססו מפתחי הגישה.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לעורר עניין של תלמידים בלמידה של מקצועות מדעיים?

למידה מהווה חוויה אישית אשר מושפעת מעניין של תלמידות ותלמידים בנושא הנלמד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבוחנים כיצד ניתן להתאים את הלמידה לתלמידים כך שהיא תעורר בהם עניין ותתרום להישגיהם? המחקר הראשון בחן דגם למידה באירלנד, שבו תלמידי חטיבות ביניים לומדים מדעים בקהילות למידה קטנות, על בסיס בחירה אישית של סוגיות חקר הנוגעות לנושא הנלמד. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן האם התאמה של שאלות מילוליות למתמטיקה לתחומי העניין האישיים של תלמידים ותלמידות עשויה לשפר את העניין של התלמידים ואת הישגיהם בתחום הנלמד.

קראו עוד >>

מהם הטעמים לייצוג חסר של נערות ונשים במקצועות STEM?

בשנים האחרונות מערכות חינוך ברחבי העולם עוסקות בשאלה כיצד לקדם שוויון הזדמנויות מגדרי לתלמידות ותלמידים במיוחד מכיוון שעדיין קיימים פערים בייצוג של תלמידות ותלמידים במגמות לימודים שונות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתופעת האי-שוויון המגדרי במגמות ה-STEM ובוחנים צורות התמודדות שונות איתה.
המאמר הראשון בחן כיצד סטראוטיפים ותחושת שייכות משפיעים על בחירת מגמת לימוד בקרב תלמידות, ומציע אסטרטגיות התמודדות להרחבת התפיסה הסטראוטיפית של מקצועות ה-STEM ולקידום תחושת השייכות לתחומי הדעת הללו בקרב תלמידות.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה ההכנה בתיכון על הבחירה של תלמידות ותלמידים ללמוד מקצועות STEM בשלב ההשכלה הגבוהה, ומצא כי הפער בבחירת תחומי הלימוד בשלב ההשכלה הגבוהה נובע בעיקר מכך שגברים קיבלו יותר הכנה למקצועות ה-STEM בשלב התיכון ולכן עומדים בדרישות הסף לכניסה ללימודי מקצועות אלו.

קראו עוד >>

האם חינוך בלתי פורמאלי יכול לתמוך במטרות של חינוך פורמאלי?

גיוון באופני הלמידה ובמרחבים בהם היא מתקיימת הוא מרכיב משמעותי ביצירת חווית למידה מקיפה ומצמיחה. בחינוך הבלתי פורמאלי קיימים מרכיבים ואופני פעולה המאפשרים גיוון מסוג זה, ויתכן כי מרכיבים, אופני פעולה ועקרונות הוראה ולמידה מתוך החינוך הבלתי פורמאלי עשויים לתרום לתהליכי הלמידה הפורמאלית. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום כיצד משפיעות תכניות ומרחבי למידה בלתי פורמאליים על המוטיבציה והעניין בלמידה.
המאמר הראשון בחן כיצד למידה בלתי פורמאלית של תחומי המדעים בתכניות קיץ השפיעה על העניין בלמידה, ומצא שזו הגבירה את המוטיבציה ואת הזיקה ללמידה פורמאלית של מקצועות המדעים.
המאמר השני בחן את יישומה של תכנית המפעילה מרחבי למידה בלתי פורמאליים בבתי הספר בהם לומדת אוכלוסייה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ומצא כי אלו חיזקו את קשרי הקהילה ושיפרו את ההישגים הלימודיים של התלמידים.

קראו עוד >>

מהי יכולת טיעון מדעית וכיצד ניתן לפתח אותה בקרב תלמידות ותלמידים?

יכולת טיעון מדעית הינה היכולת לזהות, לנסח ולבקר טיעונים מדעיים. יכולת זו מסתמכת על כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יכולות אינטגרציה של מידע והבנה ביקורתית של דרכי ביסוס ידע. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בהתפתחות יכולת טיעון בקרב תלמידים במערכת החינוך.
המאמר הראשון מנתח את התפתחות למידת יכולות הטיעון אצל תלמידים מבית הספר היסודי ועד התיכון.
המאמר השני בוחן את יכולתם של תלמידי כיתות ד' ו-ו' לערוך אינטגרציה בין פרטי מידע ממקורות כתובים מגוונים.

קראו עוד >>

כיצד ללמד תלמידים צעירים להבין ולאהוב מתמטיקה?

חשיבה מתמטית והישגים בתחום המתמטיקה נמצאו במחקרים רבים כבעלי משמעות לעתידם של התלמידים בהשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. לכן הוצבו שיפור בלימודי המתמטיקה כמו גם צמצום פערים כמטרות במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בתוכניות התערבות לקידום הוראת מתמטיקה.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמבוססת על למידה היברידית מותאמת אישית באמצעות משחק הרפתקאות לקידום מתמטיקה ומאפשרת לעקוב אחר מצב התלמידים ולעזור להם לצמצם פערים.
המאמר השני עוסק בתוכנית שבוחנת שיטות המשגה לשיפור הלמידה וההבנה של שברים ביסודי.

קראו עוד >>

במה מתבטאת חשיבותה של אוריינות מדעית לתלמידים שאינן מעוניינים בקריירה מדעית?

אוריינות מדעית הינה היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בפיתוח והקניית מיומנויות של אוריינות מדעית לתלמידים.
המאמר הראשון בוחן עמדות ותפיסות של מורים לגבי החשיבות של אוריינות מדעית והקנייתה.
המאמר השני בוחן אפקטיביות של תוכניות סימולציה בהן התלמידים עורכים משא ומתן בינלאומי בנושאים אקטואליים על התפתחות האוריינות המדעית של התלמידים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר