מדוע הטיות מגדריות של צוותי הוראה עלולות לפגוע הן בתלמידות, הן בתלמידים?

המבחנים המשווים בעשור האחרון מגלים כי במדינות מערביות רבות תלמידים מגיעים לתוצאות טובות פחות מאשר תלמידות, במיוחד במתמטיקה.^[1] בעוד שסגירת הפער שהיה קיים בעבר ל"טובת" הבנים היא התפתחות חיובית, חשוב לבחון את הסיבות לפער המגדרי, על מנת לא לייצר חוסר הוגנות בכיוון ההפוך. במאמר שלפנינו בוחנת קמיל טרייר את התפקיד של הטיות ודעות קדומות של מורים ביצירת הפער הזה.

על מנת לבחון את ההשפעה של הטיות המורים, מסתמכת טרייר על נתונים ממחקר שעקב אחר 4,490 תלמידים מ-191 כיתות ב-35 בתי-ספר על יסודיים בצרפת, לאורך 6 שנים. היכולות והכישורים של התלמידים בכתיבה, קריאה ומתמטיקה הוערכו פעמיים: פעם אחת על ידי המורים (בהתאם למבחנים שהם העבירו) ופעם אחת על ידי בוחן חיצוני שלא ידע את מגדר התלמידים. עובדה זו אפשרה לטרייר לבודד את השפעתה של תפיסת המורים את התלמידים.

נמצאו הטיות של מורים לטובת תלמידות-בנות ולרעת תלמידים במתמטיקה (אך לא בתחומי הקריאה והכתיבה). הטייה זו תרמה, מניחה החוקרת, לעובדה שבכיתה ו' היה קיים פער קטן לטובת התלמידים בציוני המתמטיקה, אך בכיתה י"א הפער התהפך לטובת התלמידות. השפעה זו משליכה גם על עתידם של התלמידים והתלמידות. היא מביאה לכך שתלמידות יבחרו יותר במקצועות "ריאליים" (STEM) ובבתי ספר המסלילים ללימודים אקדמיים (בניגוד לבתי ספר מקצועיים).

טרייר ניתחה את ההשפעה של ההטיות על בנים לעומת השפעתן על בנות. היא עושה זאת בדרך מתוחכמת: היא מחשבת את רמת ההטיה של כל אחד מהמורים על ידי חישוב הפער בין ציוני התלמידים שהוא מדווח עליהם לציוני התלמידים במבחנים האנונימיים. לאחר מכן  היא בודקת את המתאם בין רמת ההטיה של המורה להתקדמותם של התלמידים והתלמידות בלימודי המתמטיקה בין תחילת כיתה ז' לסופה של כיתה ט'. התוצאות מצביעות על כך שבנות מושפעות יותר מבנים מההטיות. כלומר הציונים של הבנות שופרו בצורה משמעותית, והציונים של הבנים הורעו במידה מועטה.

[1] יצוין כי בישראל התמונה מעט מורכבת יותר: קיימים פערים בתחום המתמטיקה ל"טובת" הבנים בבתי הספר היסודיים במגזר היהודי, שמתאזנים ונעלמים בגילים מאוחרים יותר, ולעומת זאת פערים ל"טובת" הבנות במגזר הערבי. בנוסף, בתחום השפה קיימים פערים ל"טובת" הבנות בכל הגילים ובכל המגזרים. ראה: רפ, י. (2014), "פערי הישגים בין בנים לבנות במתמטיקה ובשפה – מה אפשר ללמוד מניתוח פערים אלו בקרב תלמידי ישראל?", ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך