איך מתרחשת למידה

בני אדם ותלמידים בפרט בכל מקום בעולם רוכשים ידע ולומדים כישורים חדשים כל הזמן. הלמידה היא אחד התהליכים האנושיים (אבל לא רק) המעניינים והעלומים. הבנה כיצד מתרחשת למידה חיונית כמובן כבסיס לפיתוח כלים ושיטות פדגוגיות אפקטיביות. במאמר להלן לוגן פיורלה מציג את התיאוריה הגנרטיבית (Generative Learning Theory) העוסקת בדרך שבה תלמידים מפיקים משמעות (making sense) ממה שהם לומדים. בתהליך קוגניטיבי זה הלומדים בונים ייצוג מנטלי קוהרנטי לתוכן הנלמד.

על פי מסגרת חשיבה של התיאוריה הגנרטיבית, קיימות שלוש פונקציות קוגנטיביות המעורבות בתהליך הפקת המשמעות המתרחש בעת הלמידה: הסבר explaining)), המחשה ((visualizing והצגה ((enacting. הסבר – קשור להפקה של ביטויים מילוליים המבהירים, מפרשים או מצדיקים את התופעה הנלמדת. ההסבר מאפשר הכללה של המידע ושימוש בו להסקת מסקנות. המחשה – היא יצירה של תמונה מנטלית (או פיזית) קוהרנטית שמבהירה את הארגון הפיזי או המושגי של החומר הנלמד. המחשה נחוצה לארגון ולמיפוי של החומר הנלמד ושל הקשר שלו לחומרים נלמדים אחרים ולידיעות קודמות. בהצגה – הלומד יוצר ייצוג מנטלי של החומר הנלמד דרך תנועה פיזית. פעולות או מערכות יחסים ממשיות או מושגיות מומחשות בשלב זה דרך תנועה. 

לפי התיאוריה הגנרטיבית, שלושת התהליכים הללו פועלים יחד בתהליך ההבנה של החומר הנלמד ומאפשרים ללומדים ליישם את הידע ואת היכולות שרכשו במצבים שונים. הלומדים מדמים ומארגנים מנטלית את החומר הנלמד דרך הצגה והמחשה, ומכלילים ממנו על ידי ההסבר. באמצעות פעולות הפקת המשמעות הללו, הם יכולים להבנות ייצוג מנטלי קוהרנטי של החומר הנלמד, להבין את הקשר בינו לבין מושגים אחרים, ולהשתמש בו כדי לפתור בעיות חדשות או להסיק מסקנות חדשות. ההמחשה וההצגה מאפשרות את פעולת ההסבר, ופעולת ההסבר מבוססת על התהליכים החושיים-מוטוריים של המחשה והצגה.

למסגרת החשיבה הגנרטיבית מספר השלכות פדגוגיות ברורות: ראשית, המסגרת מדגישה את החשיבות של הצגת החומר הנלמד על ידי ייצוגים חושיים או מוטוריים איכותיים. מחנכים יכולים לתמוך בלמידה באמצעות המחשות והתנסויות כאלה או באמצעות מטלות המביאות את התלמידים ליצירה עצמית של ייצוגים לחומר הנלמד. שנית, המסגרת מדגישה את הצורך לאינטראקציה של תלמידים שונים עם ייצוגים מסוגים שונים. לפי תפיסה זו, כל התלמידים עשויים להפיק תועלת מפעילויות או ממטלות המשלבות הסבר, המחשה והתנסות, ותלמידים שונים עשויים להפיק תועלת רבה יותר מסוגים שונים של פעילויות או מטלות. לבסוף, המסגרת גם מציעה כי המטרה העיקרית של למידה היא יצירה (על ידי התלמידים) של הסבר מנטלי פנימי איכותי לתוכן הנלמד. בהתאם לכך, חשוב כי מורים יעודדו את התלמידים לייצר הסברים כאלה ולהציג אותם (בפני המורים, חברים או אפילו לעצמם).

במחקר מוצגים כמה מחקרים המדגימים כיצד למידה המבוססת על הסבר, המחשה והצגה יכולה להביא להבנה טובה יותר של החומר הנלמד. לדוגמה, במחקר משנת 1996 קיבץ החוקר את השלבים בפתרון בעיות סביב המטרה המשותפת להם (הסבר, המחשה או הצגה/התנסות). חלוקה זו סייעה ללומדים לארגן את שלבי הפתרון שלהם, להציג הסברים איכותיים יותר ולהגיע לתוצאת למידה טובה יותר. דוגמה נוספת היא מחקר שהראה כי פעילויות של הדמיה והצגה סייעו לתלמידים להבין ולזכור מושגים מתמטיים.  

פיורלה מסכם כי מסגרת החשיבה שהתיאוריה הגנרטיבית מספקת יכולה להשלים חלק חשוב בגישת הלמידה כהבניה ולהסביר כיצד תלמידים משתמשים בייצוגים חזותיים או תנועתיים כדי לייצר הסברים ולהבנות לעצמם את החומר הנלמד ואת הקשרים שלו לידע הקיים אצלם. למסגרת חשיבה זו השלכות משמעותיות לגבי פדגוגיה אפקטיבית, והיא בעלת ביסוס משמעותי במחקרים האמפיריים הקיימים על למידה.