כיצד עשויה הנהלת בית הספר לתרום לעיצוב האקלים הבית ספרי וטיובו?

היחסים בתוך סגל בית הספר, והקהילה המקצועית שנוצרת בו משפיעים באופן ישיר על שלומותם של מורות ומורים ועל תפקודם, ובאופן עקיף – גם על שלומות התלמידים והישגיהם. כמו במערכות חברתיות אחרות, גם בבית הספר השלב הראשון בדרך לטיוב יחסים וקשרי קהילה הוא זיהוי נקודות החולשה ונקודות החוזק. לשם איתור וזיהוי נקודות חוזק וחולשה בקהילה הבית ספרית, יש צורך במסגרת תיאורטית המפרטת את מאפייניה ועקרונותיה של קהילת בית ספר תקינה. נוסף על כך, יש צורך בכלי יישומי המאפשר הערכה של קהילת בית הספר והערכה על בסיס אותה מסגרת תיאורטית. 

במאמר שלפנינו בוחנים לסטר ושותפיו לכתיבה כלי להערכה כלל בית ספרית של שלומות הסגל ((Whole-School Staff Wellbeing. כלי זה כולל מגוון מחוונים לסביבה בית ספרית תומכת ומיטיבה. בהמשך, בוחנים המחברים אם הכלי יכול להעריך היטב את שלומות סגל בית הספר. נוסף על כך, הם בוחנים כיצד הסביבה הבית ספרית משפיעה על בעלי תפקידים שונים, וכן על בעלי מאפיינים אישיותיים שונים בבית הספר.

מסגרת החשיבה אותה אימצו לסטר ועמיתיו, ושעל בסיסה הם פיתחו את כלי ההערכה שלהם, מציגה ארבעה מאפיינים של קהילה בית-ספרית תקינה: 

1. מערכות יחסים אכפתיות ותומכות, במסגרתן חשים נשות ואנשי הסגל כבוד והערכה, ומקבלים סיוע במידת הצורך.

2. אקלים בית ספרי בריא במסגרתו מטרות בית הספר מנוסחות היטב ומשותפות לכולם וקיימת תמיכה להשגתן.

3. רווחה נפשית של הסגל ותמיכה ברווחה זו. 

4. מעורבות משמעותית ובעלת השפעה של הסגל בקבלת ההחלטות בבית הספר.

כל המאפיינים צריכים להיות משותפים לכלל הקהילה הבית ספרית – הורים, נשות ואנשי סגל חינוכי ותלמידים. כלי המדידה שפיתחו מחברי המאמר הוא שאלון שמיועד להעברה בקרב הסגל בבית הספר. השאלון כולל 52 פריטים, שבוחנים את ארבעת המאפיינים שהוזכרו לעיל.  

במסגרת מחקר זה, העבירו לסטר ועמיתיו את השאלון ל-801 נשות ואנשי סגל של שישה בתי ספר באוסטרליה. כמחצית מהמשתתפים היו מורות ומורים, כ-20% אנשי סגל בעמדות ניהול, והשאר אנשי סגל מנהלתי בעמדות שונות. בנוסף לשאלון זה, התבקשו הצוותים שהשתתפו במחקר למלא גם שאלונים שעסקו בשלומותם ובחוסן שלהם, וכן במידת הלחץ שהם חווים במסגרת עבודתם.    

החוקרים בחנו את הקשרים בין המאפיינים השונים של סביבה בית ספרית תומכת, ובין השלומות של סגל בית הספר. במימד של מערכות היחסים, נמצא כי מערכת יחסית תומכת מצד הנהלת בית הספר וכן בין אנשי הסגל, נמצאה בקשר עם פחות לחץ, דיכאון וחרדה בעבודה. מערכת היחסים עם ההורים והתלמידים, לעומת זאת, לא נמצאה בקשר דומה. 

לגבי המימד של מעורבות הסגל בקבלת החלטות, נמצא כי הן השתתפות פעילה בקבלת החלטות, הן תמיכה בדיעבד בהחלטות, מתואמת עם רמות נמוכות של תחושות לחץ ודיכאון של המשיבות והמשיבים. שלא במפתיע, תמיכה בשלומות סגל נמצאה מתואמת על רמות גבוהות יותר של שלומות המשיבות והמשיבים. לבסוף, אקלים בית ספרי חיובי נמצא גם הוא בקשר עם רמות נמוכות של תחושות לחץ, חרדה ודיכאון, וכן עם סיפוק רב יותר מהעבודה – בקרב אנשי הסגל בבית הספר. 

כותבי המחקר מציינים מספר פעולות שבית הספר יכול לבצע על מנת לקדם כל אחד מהמאפיינים של סביבה בית ספרית תומכת כפי שהוגדרו במחקר זה, ובכך לתמוך ברווחה הנפשית של סגל בית הספר. ראשית, פעולות שקשורות לדאגה לרווחה הנפשית ותמיכה בה באופן ישיר. שנית – שיתוף הסגל בקבלת החלטות ועידוד הסגל ליטול חלק בתהליך קבלת ההחלטות. שלישית – מתן כבוד מצד ההנהלה לכל המעורבים בקהילה הבית ספרית, וקידום אינטראקציות חיוביות עם הסגל (לקידום אקלים בית ספרי חיובי). ולבסוף – מתן תמיכה והערכה לסגל בית הספר מצד ההנהלה, וקיומם של יחסים קוליגיאליים תומכים ושל הערכה הדדית (לקידום המימד של מערכות יחסים תומכות.