האם ניתן לחזות נשירת תלמידים?

לנשירה מבית הספר יש השלכות קשות עבור התלמיד הנושר. על פי מק'י וקלדרלה, כותבי המאמר שלפנינו לתלמידים הנושרים יש סיכוי נמוך יותר לעבוד בעבודה מכניסה, סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות כרוניות שונות, סיכון רב יותר להתמכר לסמים ואלכוהול, וסיכון גבוה יותר להגיע לכלא. הצלחה בחיזוי הסיכון לנשירה של התלמידים עשויה לאפשר לבית הספר ולמורים להקדיש משאבים ולספק להם את התמיכה הדרושה למניעת הנשירה. במאמר מנסים מק'י וקלדרלה לפתח ולבחון מודל חיזוי שכזה, באמצעות החלתו על 416 תלמידים מ-3 חטיבות ביניים, תוך שימוש בנתונים מנהלתיים.
המודל אותו מציעים כותבי המאמר כולל שלושה מדדים שעל בסיסם נערך החיזוי. כל המשתנים המרכיבים את המדדים זמינים כבר מכיתה ט', כך ששימוש בהם עשוי לאפשר התערבות כבר בשנה הראשונה של בית הספר התיכון. המדד הראשון הוא הנוכחות בכיתה – מדד שעל פי כותבי המאמר ידוע כמנבא נשירה. מחקרים קודמים הראו שמתוך התלמידים שנעדרים מ-20% ומעלה מהשיעורים, 78% לא יסיימו את התיכון. המדד השני הוא שיעור אי ההשלמה (או קבלת ציון נכשל) של קורסים ובמיוחד של קורסי ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית (שפת האם של התלמידים במאמר). המדד השלישי הוא ממוצע הציונים בסיום חטיבת הביניים (בארצות הברית – הGPA). המודל שפותח בהתבסס על המדדים נבחן ביכולת שלו לחזות נשירה, וכן את שלושת המדדים עצמם במהלך התיכון.
ממצאי מחקר:
• כל שלושת המדדים נמצאו כבעלי קשר ישיר לנשירה בתיכון. במילים אחרות ככל שהתלמידים נעדרו יותר, לא השלימו בקורסים בסיסיים, או שממוצע הציונים שלהם היה נמוך יותר – כך הסיכוי שלהם לא לסיים תיכון היה גבוה יותר.
• המודל המוצג במאמר הסביר 30% מהפער בין תלמידים בתיכון בציונים, בנוכחות ובאי השלמה של קורסים. במילים אחרות תלמידים שקיבלו ציון "נמוך" במדדים הללו בחטיבת הביניים, נטו לקבל גם ציונים נמוכים יותר בבית הספר התיכון.
• תלמידים שקיבלו ציון הקרוב לנכשל (D) בקורס מסוים בחטיבת הביניים, נמצאו כבעלי סיכוי גבוה פי עשרה מאשר כלל אוכלוסיית התלמידים להכשל בקורס הזה בתיכון.
כותבי המאמר מסכמים באמרם כי מודל המסתמך על נתונים מחטיבת הביניים לאיתור מדוייק מבעוד מועד של תלמידים בסיכון, עשוי להיות חלק חשוב מהמאמץ למנוע נשירה ולשפר את סיכויי ההצלחה של תלמידים מתקשים.