הסקירה היומית 24.2.22

מהן ההשפעות המתווכת של מעמד חברתי-כלכלי על הוראה ועל למידה בזמן מגיפת הקורונה?

השתתפו בכתיבת הסקירה: בושריאן, ע., קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

מגיפת הקורונה פגעה במדינות ברחבי העולם בצורה דומה. גם האמצעים שננקטו כדי להתמודד עימה על ידי המדינות היו דומים: סגרים, לימודים מקוונים מרחוק, ולאחר מכן חזרה הדרגתית ללימודים היברידיים או פנים אל פנים. אולם, למרות זאת, ההתמודדות בפועל של בתי ספר עם המגיפה והתוצאות שלה לא היתה זהה בכל מקום. ההקשר החברתי והכלכלי שבו פועל בית הספר, השפיע באופן משמעותי על הניהול והתפקוד הבית ספרי בזמן המגיפה. 

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בהבדלים בהתמודדות והתנהלות בתי ספר בזמן הקורונה. המחקר הראשון עסק בדרך בה בתי ספר ומחוזות חינוך שונים בארצות הברית התמודדו עם המגיפה. המחקר מתמקד בפער בין מחוזות ובתי ספר עם ריבוי תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, למחוזות עם ריבוי תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. המחקר השני שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, בחן כיצד קשור ההקשר התרבותי-חברתי-כלכלי של בית הספר לאופן בו נעשה שימוש בטכנולוגיה בזמן המעבר ללמידה מרחוק. 

מגיפת הקורונה ובתי הספר בארצות הברית: שימוש בנתונים כדי להבין ולצמצם את אי-השוויון בלמידה

סקירת מחקרים אודות האתגרים וההשפעה של מגיפת הקורונה על החינוך בארצות הברית. המסמך מצביע על פערים מדאיגים בין ההזדמנויות ללמידה שזכו להם תלמידים המגיעים ממשפחות ממעמד חברתי-כלכלי גבוה, לבין כאלו המגיעים ממשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך.

הקשרים תרבותיים-חברתיים של ארגון הוראה ולמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיה בתקופת חירום: בתי ספר יהודים ובתי ספר ערבים בירושלים

מחקר זה בחן את הדרכים שבהן ההקשר התרבותי-חברתי בו פועל בית הספר משפיע על הדרך שבה אותו מוסד משתמש בטכנולוגיה חינוכית העומדת לרשותו. למחקר רואיינו המנהלים, בעלי תפקידים בצוות ההנהלה, ונציגות הורים מבתי ספר במזרח ומערב ירושלים.

מגיפת הקורונה ובתי הספר בארצות הברית: שימוש בנתונים כדי להבין ולצמצם את אי-השוויון בלמידה

COVID-19 and U.S. Schools: Using Data to Understand and Mitigate Inequities in Instruction and Learning

במסמך שלפנינו סוקרות החוקרות המילטון וארצ'יקאן את האתגרים שבפניהם עמדו מערכת החינוך והתלמידים בארצות הברית בעקבות מגיפת הקורונה. ברקע הדברים עומד הביזור הרב של מערכת החינוך בארצות הברית, המוביל לכך שחלק משמעותי מקבלת ההחלטות (והתקצוב) בתחום החינוך נעשה ברמת המדינה או מחוז החינוך. כותבות המאמר מציינות כי ביזור זה הוביל לכך שההנחיות, הקווים המנחים, והתמיכה שהועברו לבתי הספר בתקופת הקורונה היו שונים מאוד ממחוז למחוז. בנוסף, מציין המאמר כי קיים אי שוויון כלכלי משמעותי בארצות הברית, שהוביל לרמת נגישות שונה לציוד קצה הנדרש לצורך למידה אפקטיבית מרחוק בזמן הקורונה. 

מגמות אלו הובילו על פי המחקר לפערים משמעותיים ברמת החינוך שניתן לתלמידים המגיעים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, לבין כאלו המגיעים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך בזמן הקורונה. הסקירה מצביעה, למשל, על כך שבמחוזות חינוך בהם קיים אחוז גבוה יותר של תלמידים המגיעים ממשפחות מעוטות יכולת בארה"ב, המורים לימדו בממוצע פחות שעות במהלך הסגר, ובתי הספר חזרו מאוחר יותר ללמידה רגילה או היברידית. 

על מנת לבחון את ההשפעה האפשרית של פערים אלו בגישה לחינוך על התלמידים פונות כותבות המאמר לשני מקורות: מחקרים אודות היעדרות כפויה מבית הספר בעבר ומחקרים ראשוניים אודות השפעת המגיפה כיום. מחקרי עבר הראו שבמקרים של סגירת בתי ספר בשל אסון, כמו גם בחופשות הקיץ, נוצרים פערים בהתקדמות בלמידה בין תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים, לטובת אלו מהמעמד הגבוה. בנוסף, מחקרים מראים שתלמידים שלמדו בלמידה וירטואלית בלבד הגיעו בעבר להישגים פחות טובים מאשר תלמידים שלמדו פנים אל פנים. עיון במחקר המועט והראשוני הקיים אודות השפעת המגיפה מראה כי הפערים הללו אכן נוצרים, אך הם קטנים ממה שהיה ניתן לצפות לאור הידוע ממחקרי העבר בנושא זה. 

למרות התחזיות הקודרות, החוקרות טוענות כי לטווח הארוך קיימות מספר סיבות לאופטימיות זהירה: ראשית -יוזמות מקומיות רבות של מורים וההסתגלות המהירה שלהם ללמידה מרחוק מצביעות על המורים כמשאב מרכזי בהתמודדות אפשרית עם פערים לימודיים. שנית – יוזמות של משפחות, ובעיקר משפחות מעוטות יכולת, ללמידה משותפת תרמו לצמצום פערים. לבסוף, הן הטכנולוגיה החינוכית והן היכולת של מורים לנצל אותה השתפרו מאוד כבר במהלך החודשים הראשונים למגיפה, וייתכן שניתן יהיה לנצל עובדה זו כדי למנף את הטכנולוגיה לטובה גם בעתיד. 

הקשרים תרבותיים-חברתיים של ארגון הוראה ולמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיה בתקופת חירום: בתי ספר יהודים ובתי ספר ערבים בירושלים

מחקר זה בחן את הדרכים שבהן ההקשר התרבותי-חברתי משפיע על הדרך שבה אותו מוסד מנצל (או לא) את הטכנולוגיה החינוכית הקיימת. זאת על רקע המעבר המהיר וההכרחי לשימוש בטכנולוגיה זו בעקבות הסגר. המחקר התמקד בשישה בתי ספר. שלושה בתי ספר בחינוך היהודי במערב ירושלים ושלושה בתי ספר בחינוך הערבי במזרח ירושלים. בכל בית ספר רואיינו המנהלים, בעלי תפקידים בצוות ההנהלה ונציגות הורים. ניתוח הראיונות מאפשר להבין את התפיסות התרבותיות והחברתיות שנחשפו על רקע משבר הקורונה – ביחס לתפקיד בית הספר, וביחס לשימוש בטכנולוגיה חינוכית.

מחקרים קודמים מראים כי האופטימיות באשר למעבר ללמידה מתווכת טכנולוגיה (כמו זה שנעשה בעקבות הסגר) לא הייתה מוצדקת. ברוב המקרים, טכנולוגיות חדשות לא השתלבו במערכת החינוך באופנים ששינו מהותית את דרכי הלמידה, ולעיתים אף הגדילו פערים חברתיים-כלכליים בהישגי הלמידה. אחד ההסברים לכך הוא ששימוש בטכנולוגיה חינוכית מוטבע ותלוי בהקשרי השימוש בה. ניצול היתרונות הטכנולוגיים תלוי בדרך בה מפרשים המורים, התלמידים והוריהם את היתרונות הללו וביכולתם לעשות בהם שימוש.  

מניתוח הראיונות עולה כי הנגישות של הלמידה מרחוק (ושל טכנולוגיה בכלל) לא קשורה רק בזמינות תשתיות טכנולוגיות (מכשירים, רשת אינטרנט). משפיעות לא פחות הן התשתיות החברתיות, התרבותיות וההשכלתיות בקהילה ובבתי הספר. לדוגמא השאלה האם יש מי שיודע לתפעל תקלות מחשוב חשובה לא פחות מאשר האיכות והכמות של הציוד הטכנולוגי שבנמצא. ממצא נוסף שעלה מהראיונות הוא שהתפקיד של בית הספר התרחב הן בקרב בתי הספר בחברה היהודית, והן בקרב בתי הספר בחברה הערבית בעקבות המשבר. הצוותים החינוכיים של בתי הספר לקחו אחריות על התלמידים והקהילה והגבירו את מעורבותם בנעשה בבתי התלמידים. נמצא כי בית הספר נתפס כבעל תפקיד מרכזי בחברה גם כאשר שעריו הפיזיים נסגרים. אופי תפקידו המורחב של בית הספר היה קשור במידה רבה במאפיינים סוציו-אקונומיים וביחס בין הקהילה למוסדות מדינתיים. 

מהראיונות עלה גם ששימוש אפקטיבי בפלטפורמה הטכנולוגית שקיימת בבתי הספר לצורך ניהול וארגון הלמידה, מהווה מפתח להבנת דרכי ההתמודדות של בתי הספר עם המשבר לא רק ברמה הטכנית, אלא גם כהתמודדות עם שאלות של נגישות, ניהול ותפיסת תפקיד בית הספר והאחריות שלו כלפי הקהילה. 

בבחינת ההבדלים בין בתי הספר היהודיים לערבים עלה מהראיונות כי ההרחבה של תפקיד בית הספר באה לידי ביטוי במיוחד במוסדות החינוך במזרח ירושלים. החוקרים משערים כי הגורם לכך הוא המעמד החברתי–כלכלי-פוליטי הייחודי של התושבים שם. מעמד זה הבליט את תפקיד בתי הספר במזרח העיר כגוף הנותן מענה בשעת משבר לקהילה אותה הוא משרת. בתי הספר, לעומת גורמים עירוניים או מדינתיים אחרים, נתפסו פחות כגורמים "מטעם השלטון" ולכן זוכים ליותר אמון ולהתנגדות פחותה.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר