הסקירה היומית 4.4.22

כיצד משפיעה בחירה , במסגרת הלמידה, על תלמידים ועל תהליכי הלמידה שלהם?

השתתפו בכתיבת הסקירה: כרמל, י., קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

אחד המאפיינים המובהקים ביותר של חופש הוא היכולת לבחור בין מספר אפשרויות. אולם, כיצד משפיעה בחירה, במסגרת הלמידה, על תלמידים ועל תהליכי הלמידה שלהם?

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה, לכבוד חג החירות הקרב ובא, שני מחקרים שעוסקים בבחירת תלמידים ובהשפעותיה. המחקר הראשון, מגרמניה, מראה כי מתן בחירה לתלמידים בתהליכי הלמידה, לרבות בחירה בנושאים שאינם קשורים ישירות בתוכן הלימוד, משפרת את הישגיהם ואת תחושת האוטונומיה והמוטיבציה שלהם. המחקר השני, מארה"ב, מראה כי מתן בחירה לתלמידים עשוי לאפשר להם לבחור דפוסי מעורבות פעילים יותר בשיעורי מדעים.

תחושת אוטונומיה הנובעת מבחירה והשפעותיה על העומס הקוגניטיבי, מוטיבציה ולמידה והוראה מקוונת

מחקר זה, אשר נערך בגרמניה, בחן את ההשפעה של מתן בחירה לתלמידים במסגרת תהליך הלמידה. נמצא כי האפשרות לבחור הגבירה את תחושת האוטונומיה של התלמידים ואת המוטיבציה שלהם ללמידה. שני הבטים אלו גרמו לתלמידים למעורבות גבוהה יותר במטלה הלימודית, מה שהוביל גם להישגים גבוהים יותר, ביחס לקבוצת הביקורת.

גישת אדם-בהקשרו לבחינת מעורבות תלמידים במדעים: בחינת תהליכי למידה ובחירה

מחקר זה בחן את מעורבות התלמידים בשיעורי מדעים, ואת ההשפעה של סוג הפעילות וסוג הבחירה, שניתנו בשיעור על דפוסים שונים של מעורבות שתלמידים עשויים לאמץ. נמצא, שמתן בחירה לתלמידים כחלק מתהליך הלימוד מגביר את מעורבותם בלמידה.

תחושת אוטונומיה הנובעת מבחירה והשפעותיה על העומס הקוגניטיבי, מוטיבציה ולמידה והוראה מקוונת

The autonomy-enhancing effects of choice on cognitive load, motivation and learning with digital media

מחקרים קודמים מראים כי מתן בחירה לתלמידים בתהליך הלמידה עשויה להגביר את המוטיבציה שלהם ללמידה. כותבי מאמר זה מסבירים נתון זה באמצעות תיאוריה פסיכולוגית שזוכה לתהודה רבה בעשור האחרון: תיאוריית ההגדרה העצמית (Self Detemination Theory). על פי תיאוריה זו, לכל פרט ישנם שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים אותם הוא שואף לממש: תחושת יכולת (Competetnce), עצמיות או אוטונומיה (Autonomy) ותחושת שייכות(Relatedness).

על פי התיאוריה, ככל שהסביבה מאפשרת לפרט מימוש של אחד או יותר מהצרכים הפסיכולוגיים היסודיים, כך תגבר תחושת ההגדרה העצמית שלו. וככל שתחושת ההגדרה העצמית גוברת, כך צפויה להתגבר גם המוטיבציה המהותית הפנימית (Intrinsic Motivation) של הפרט לפעילות באותה סביבה. התיאוריה ומחקרים שנעשו על בסיס התיאוריה מבססים קשר בין היכולת של תלמידים לבחור היבטים שונים של תהליך הלמידה שלהם ובין הגברת תחושת האוטונומיה והמוטיבציה שלהם ללמידה.

במאמר זה מתארים הכותבים שני ניסויים שערכו על מנת לבחון את השפעת הבחירה בלמידה שנעשית בצורה מקוונת. בניסויים השתתפו עשרות תלמידים מבית ספר תיכון מקצועי בגרמניה. הניסוי הראשון איפשר לקבוצת הניסוי לבחור את הטקסט אותו הם יקראו, ולקבוצת הביקורת לא ניתנה אפשרות שכזו. על מנת לשמור על יכולת ההשוואה בין הקבוצות, השתמשו החוקרים בטכניקה הנקראת בחירה מדומה – כלומר, התלמידים ישבו מול המחשב והתבקשו ללחוץ על אחד משני כפתורים שהובילו לטקסט לקריאה. אולם שני הכפתורים הובילו למעשה, ללא ידיעת התלמידים, לאותו טקסט. הניסוי השני היה דומה לראשון, אך כלל שכבה נוספת של בחירה: התלמידים יכלו לבחור אם להאזין למוזיקה באוזניות תוך כדי הניסוי או לא. בחירה זו כונתה בחירה שאינה רלוונטית לתוכן הלימוד, ונשאלה השאלה האם גם בחירה זו עשויה להשפיע על תחושות הלומדים. לאחר קריאת הטקסט, התלמידים בניסוי השיבו על שאלות הבנת הנקרא אודותיו, וכן השיבו על שאלון שסייע לחוקרים להעריך את תחושותיהם במהלך הלמידה.

ממצאי המחקר מראים כי התלמידים שהתאפשרה להם בחירה הגיעו להישגים גבוהים יותר, בממוצע, בהבנת הנקרא של הטקסט (הטקסט היה זהה, כאמור). התלמידים שהתאפשרה להם בחירה גם העידו על תחושת אוטונומיה רבה יותר, על מוטיבציה גבוהה יותר למילוי המשימה, ושיעור גבוה יותר של תלמידים אלו קרא את הטקסט באופן מלא.

ההשפעה החיובית של הבחירה התקיימה גם בהקשר של הבחירה שאינה רלוונטית לתוכן – תלמידים שבחרו האם להאזין למוסיקה או לא הגיעו אף הם להישגים גבוהים יותר, בממוצע, מחבריהם שלא ניתנה להם בחירה.

התלמידים שניתנה להם בחירה העידו גם על עומס קוגניטיבי (Cognitive Load) נמוך יותר. החוקרים מציינים נתון זה בפליאה, כיוון שהוא אינו עולה בקנה אחד עם הידוע עד כה. בחירה מוסיפה מידע ועל כן ניתן לשער כי היא יוצרת עומס קוגניטיבי רב יותר. יתכן, הם מציינים, שהמוטיבציה והאוטונומיה המוגברות סייעו בהפחתת העומס הקוגניטיבי עבור תלמידים שניתנה להם בחירה.

גישת אדם-בהקשרו לבחינת מעורבות תלמידים במדעים: בחינת תהליכי למידה ובחירה

A person-in-context approach to student engagement in science: Examining learning activities and choice

מעורבות תלמידים היא יעד מרכזי וחשוב ברפורמות ללימודי מדעים, כך נכתב במאמר שפורסם ב-2018 בכתב עת המוקדש לחקר לימודי מדעים. יש המכנים מעורבות תלמידים כ"גביע הקדוש" (The Holy Grail) של הלמידה, כלומר כיעד מורכב להשגה.

במחקר זה התקיים ניסוי בבית ספר תיכון עירוני גדול בארה"ב, ובו השתתפו 244 תלמידים ותלמידות. מטרת הניסוי הייתה לבחון את מעורבות התלמידים בעת שיעורי מדעים, ואת ההשפעה של פעילויות הלמידה השונות על רמת המעורבות. כמו כן נבחנה ההשפעה של הבחירה שניתנה לתלמידים בתהליך הלמידה על רמת המעורבות. המחקר נערך באמצעות טכניקה של איסוף מידע מהמשתתפים תוך כדי השיעור: לתלמידים ניתן מכשיר איתורית (Pager), ובכל עת שהמכשיר רטט התלמידים התבקשו לתעד באופן מהיר את מידת מעורבותם בשיעור על טופס שניתן להם. בנוסף, הם התבקשו לציין איזו פעילות למידה מתקיימת באותה עת (מתוך רשימה שכללה מושגים כמו: הרצאה, עבודה יחידנית, ניסוי במעבדה, מבחן ועוד) והאם ניתנה להם בחירה ביחס לפעילות (כאן התבקשו התלמידים לסמן כן או לא, אך אם הם משיבים כן, הם התבקשו לסמן בחירה ביחס למה: ביחס לתוכן הנלמד, ביחס לעם מי הם משתתפים בפעילות הלמידה ועוד). איסוף המידע התקיים במשך חמישה ימים רצופים במהלך הסתיו, ושוב מספר חודשים לאחר מכן באביב, עם אותם תלמידים.

תוצאות המחקר הראו שפעילות המעבדה הייתה הפעילות לה הוקדש הזמן הרב ביותר. פעילות זו הובילה לשונות רבה בקרב התלמידים: בין תלמידים שהעידו על מעורבות עמוקה ובין תלמידים שהעידו על חוסר-מעורבות.

על בסיס המידע שנאסף יצרו החוקרים מספר פרופילים של מעורבות תלמידים (Momentery Engaegment Profile) בלימודי המדעים. יודגש שאין מדובר בפרופילים של תלמידים, אלא פרופילים שמאפיינים את המעורבות שתלמידים עשויים לחוש ברגעים שונים בתהליך הלמידה, כמו: מעורבות מלאה (הנדיר ביותר), מעורבות על בסיס הנאה, מעורבות על בסיס רציונלי (הבנה של חשיבות התוכן הנלמד), מעורבות מסויגת וחוסר מעורבות כולל.

על בסיס הנתונים מצאו החוקרים שסוג הפעילות הלימודית השפיע על מידת המעורבות של התלמידים, אך עוד יותר מכך השפיעה מידת הבחירה. ככל שלתלמידים הייתה יותר בחירה כך הם אימצו פרופילי מעורבות של מעורבות רבה יותר. גם סוג הבחירה השפיע על פרופיל המעורבות של התלמיד באותו שיעור: ככל שהבחירה הייתה רחבה יותר, ולא נגעה רק לפעילות המיידית (כמו מי יהיה בן הזוג לניסוי) כך הייתה לה השפעה חיובית יותר על מעורבות התלמיד.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר