משרד החינוך
תפריט
לשכת המדען הראשי
משרד החינוך
תפריט
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים בתהליך הערכת המורים בארצות הברית. המחקר הראשון, שנעשה בשיקגו, מראה שמורים מקבוצות מיעוט מלמדים בדרך כלל בבתי ספר מוחלשים, וכי סביבת הלימוד עשויה להשפיע לרעה על ציוני ההערכה של המורים. המחקר השני, שנערך במישיגן, מצא שמורים מקבוצות מיעוט הם בעלי סיכויים גבוהים יותר מעמיתיהם לקבל הערכה שלילית, ואף בעלי סיכויים גבוהים יותר (מעמיתיהם שקיבלו הערכה נמוכה) להיות מפוטרים.
בארצות הברית, הערכה של מורים מתבססת בעיקר על תצפיות בכיתה במהלך השיעור ועל הישגי תלמידיהם של המורים. הכותבים מציינים עדויות ממחקרים קודמים שמראים כי מורים שקיבלו ציוני הערכה גבוהים יותר מגיעים ללמד בבתי ספר בעלי הישגים לימודיים גבוהים יותר שבהם התלמידים מגיעים מרקע סוציו אקונומי מבוסס יותר. מורים מקבוצות מיעוט נוטים להיות מוצבים בבתי ספר בעלי הישגים לימודיים נמוכים יותר שבהם התלמידים באים מרקע סוציו אקונומי מבוסס פחות. לציוניהם של המורים בהערכות יש השפעה, כאמור, על היכן ילמדו ואף על גובה השכר. ציונים נמוכים עלולים להשפיע על תנאי עבודתם של המורים לרעה ואף להוביל לפיטוריהם.
מחקר זה, שהתפרסם בכתב עת המוקדש לסוגיות של הערכה ומדיניות בשנת 2020, בדק האם ישנה התאמה בין פערים בציוני הערכה ובין מאפייני המורה, הכיתה ובית הספר, והאם אי התאמה בין מוצא המורה למוצא הבוחן (כלומר מי שמתצפת על המורה בכיתה במפגש ההערכה) משפיעה על הציון הניתן למורה.
המחקר הראה כי עבור בתי הספר היסודיים הציבוריים בשיקאגו בשנים 2013-2015, סביבת בית הספר השפיעה על פערי ההערכה בין מורים מקבוצת הרוב למורים מקבוצות מיעוט. מכאן, הסיקו החוקרים, שההקשר שבו מבוצעת התצפית בכיתה חייב להיות מגולם בציון אותו מקבל המורה על ביצועיו. לא ניתן לטענתם לבחון מורה המלמד בכיתה בה מרבית התלמידים מתמודדים עם קשיים סוציו אקונומיים, גזענות וקשיים לימודיים, באותו האופן בו בוחנים מורה המתמודד עם כיתה בה מרבית התלמידים מגיעים מרקע סוציו אקונומי גבוה. החוקרים קוראים להוספה של מדדים הלוקחים בחשבון את מציאות החיים של התלמידים ואת רמת התמיכה הארגונית שבית הספר מסוגל לספק למוריו.
החוקרים מציינים כי זהו ממצא מדאיג אשר ניכר שפוגע ישירות במורים מקבוצות מיעוט, אך גם בגיוון האתני של המורים ובהשלכות שיש לו על התלמידים. מחקרים אחרים הראו שהישגי תלמידים מקבוצות מיעוט עלו כאשר המורה שלימד אותם היה בעצמו חבר בקבוצת מיעוט באוכלוסייה. לעומת זאת, אי התאמה בין מוצא המורה למוצא הבוחן אינה נמצאה כמשפיעה על הפער. זהו גורם אשר מרגיע חששות שהטייה הקשורה למוצאו של המורה משפיעה על דירוגו.
רפורמות חינוכיות פדרליות בארצות הברית שנערכו בארצות הברית במאה ה-21 חייבו ו/או תימרצו את המדינות השונות לאמץ שיטת הערכת מורים קפדנית ועתירת סיכון עבור המורים (High Stakes). המשמעות של עתירת סיכון בהקשר זה היא כי מורים בעלי הישגים נמוכים בהערכה הנעשית על ידי המחוז או המדינה עשויים להיות מפוטרים.
מדינת מישיגן החילה רפורמות בשיטת הערכת המורים אצלה החל משנת 2011. הרפורמה חייבה את המחוזות (Districts) לקיים הערכה של המורים. בין השנים 2011 ל-2015 המדינה הותירה למחוזות את שיקול הדעת כיצד לקיים את ההערכה, והחל מאותה שנה הקימה מערך ארצי לביצוע ההערכות.
מחקר זה התמקד בשלב הראשון של הרפורמה ובחן את המאפיינים, מבחינת מוצא ומגדר, של המורים שדורגו בדירוגים הנמוכים ביותר: Minimally effective ו-Ineffective. המחקר בחן גם את ההשלכות של דירוג שכזה על המורים – האם הם הועברו בית ספר או שעזבו את תפקידם בהוראה, והאם השלכות אלו משתנות אף הן לפי מאפיינים של מוצא ומגדר?
המחקר מבוסס על מידע שנצבר במערכת המרכזית של מישיגן לסטטיסטיקה בנושא חינוך. המידע כולל את ההערכות שניתנו ללמעלה מ-97,000 מורים, על בסיס למעלה מ-360,00 תהליכי הערכה שהתקיימו בין השנים 2015-2011.
בממוצע, בכל שנה כ-2.6% מהמורים קיבלו הערכה נמוכה. במהלך 5 השנים שנבדקו, 7.4% מהמורים זכו בהערכה נמוכה לפחות פעם אחת. מורים גברים מקבוצות מיעוט היו בעלי סיכויים גבוהים יותר מעמיתיהם לקבל הערכה נמוכה. 6.5% מהמורים מקבוצת הרוב קיבלו הערכה נמוכה לפחות פעם אחת, בעוד עבור מורים מקבוצות מיעוט השיעור היה 18.9% ו-12.2% בהתאמה. 6.4% מהמורות קיבלו הערכה נמוכה לפחות פעם אחת, בעוד שנתון זה עבור הגברים עמד על 9.4%.
ניתוח הנתונים בידי החוקרים הביא למסקנות לגבי האופן שבו ההערכה קשורה למוצא של המורה המוערך. על פי המחקר, למורים מקבוצות מיעוט שלימדו במוסד חינוכי שמרבית המורים בו היו מקבוצת הרוב היה סיכוי גבוה יותר לקבל הערכה נמוכה. עוד התברר שמורים שקיבלו הערכה נמוכה במוסדות אלו, בהם מרבית המורים הם מקבוצת הרוב, הם בעלי הסיכוי הרב ביותר להיות מפוטרים או מועברים לבית ספר אחר.
החוקרים מציינים כי רפורמת הערכת המורים במישיגן היא רפורמה של מבחנים עתירי סיכון ללא פיקוח מרכזי (Deregulated). לטענתם מסגרת זו של מבחנים עתירי סיכון ללא הגנה לאוכלוסיות מוחלשות מייצרת סיכון, ועלולה לאפשר לתפיסות מפלות ומדירות לעצב את מערכת החינוך.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר