משרד החינוך
תפריט
לשכת המדען הראשי
משרד החינוך
תפריט
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
שיעורי השלמה, במסגרתם זוכים תלמידים לתוספת של שעות לימוד פרטניות בתחומי לימוד בהם הם מתקשים, הם דרך מקובלת לסייע לתלמידים המתקשים בהבנת החומר הנלמד. אולם למרות ההיגיון האינטואיטיבי של השיעורים הללו, הפעלה שלהם בקנה מידה רחב היא מורכבת יותר. ההשפעה של הפעלה כזו מושפעת ממשתנים רבים ומגורמים רבים שלעיתים קשה לתת עליהם את הדעת בשלב התכנון. הסקירה היומית של לשכת המדע הראשי בוחנת שתי תכנית בקנה מידה רחב המספקות שיעורי השלמה לתלמידים מתקשים. המאמר הראשון עוסק בתכנית המופעלת במדינת פלורידה שבארה"ב ובהשפעות התכנית בטווח הקצר והארוך. המאמר השני בוחן תכנית שיעורי השלמה המופעלת בצרפת, ומוצא כי לתכנית דווקא השפעות שליליות על ההישגים החינוכיים של המשתתפים בה בטוח הקצר – בינוני. בחינה של ממצאי המחקרים, וההסברים האפשריים להם, יכול לספק תובנות מעניינות על המורכבות הכרוכה בהפעלת תכניות התערבות חינוכיות בקנה מידה רחב.
אחת הדרכים המרכזיות לסייע לתלמידים המתקשים בהבנת החומר הנלמד היא, באופן טבעי, שיעורי השלמה – הוספת שעות למידה פרטניות או בקבוצה קטנה הממוקדות בחומר שהתלמיד מתקשה להבינו. הורים רבים מספקים שיעורי השלמה פרטיים לילדיהם, ומדינות רבות מפעילות תכניות שמטרתן לאתר תלמידים הזקוקים לשיעורים כאלו ולספק להם אותם. קיימות עדויות מחקריות לא מעטות המצביעות על האפקטיביות קצרת הטווח של שיעורי השלמה כאלו, אולם לא קיימים מחקרים בעלי מערך מחקר כמותני על השפעתן של התוכניות בטווח הארוך.
המאמר הנוכחי שואף לתקן את הפער הזה באמצעות שימוש בנתונים מנהליים ארוכי טווח ממחוז חינוך מרכזי במדינת פלורידה שבארה"ב. מדינה זו מפעילה מזה שנים רבות תכנית במסגרתה תלמידים שאינם מגיעים לסף מסוים של הבנה וידע בחומר הנלמד מחוייבים להשתתף בשיעורי השלמה בנושא בשנה העוקבת. המחקר המוצג במאמר בוחן את השפעתה של תכנית זו על תלמידים המשתתפים בה (באופן ספציפי, תלמידים המקבלים שיעורי השלמה בתחום הקריאה) בטווח הקצר, בטווח הבינוני, ובטווח הארוך.
בטווח הקצר, נמצא כי לתכנית השפעה חיובית על ציונים בתחום הקריאה בשנה שבה נלקח קורס ההשלמה, אולם לרוע המזל השפעה זו נעלמת לחלוטין בשנתיים שלאחר מכן. לא נמצאה השפעה על הסיכוי להשעייה מבית הספר או למעורבות באירועים משמעתיים בכלל. בטווח הבינוני והארוך, לעומת זאת, נמצאו השפעות חיוביות רבות של התכנית על התלמידים. כך, נמצאה השפעה חיובית על לקיחת קורסים מתקדמים (המזכים בנקודות זכות אקדמאיות) בתחומי האנגלית, האומנויות או מדעי החברה כבר בתיכון. למרות זאת, לא נמצאה השפעה על הסיכוי לקבלת תעודת בגרות, או על הסיכוי ללקיחת קורסים מתקדמים בתחומי המתמטיקה והמדעים.
בטווח הארוך נמצאה השפעה חיובית קטנה אך משמעותית על הרשמה למוסדות להשכלה גבוהה, וכן על ההרשמה למוסד איכותי או תחרותי להשכלה גבוהה. בנוסף נמצאה השפעה חיובית על הסיכוי להתמיד במוסד האקדמי מעבר לשנה הראשונה ועד לקבלת התואר. לבסוף, ההשפעה החיובית הזו נותרת גם במעבר לשוק העבודה בו נרשמה השפעה חיובית על השכר הממוצע של המשתתפים.
הכותב מסכם כי הניגוד בין התפוגגות ההשפעה בטווח הקצר לבין הישמרותה בטווח הבינוני – ארוך מצביעה על כך שהתכניות מעניקות למשתתפים כישורים שאינם באים לידי ביטוי במבחנים הסטנדרטיים או במדדים המקובלים בבית הספר.
תכנית "רייזד" (Rased)[1] היא תכנית סיוע לתלמידים מתקשים על ידי אספקת שיעורי השלמה עבורם. התכנית מופעלת בצרפת ברמה הלאומית. במסגרת התכנית מוענקים לתלמידים שהמורה שלהם מעריך שזקוקים לכך תמיכה פדגוגית, שיעורי השלמה, או סיוע פסיכולוגי. אחד החששות העולים לגבי התכנית נוגע לכך שאין קריטריונים ברורים לבחירת התלמידים בתכנית. המאמר שלפנינו בוחן מהם הקריטריונים לפיהם נבחרים בפועל התלמידים להשתתף בתכנית, מהי השפעת התכנית על מסלול הלימודים והצלחתם הלימודית של התלמידים בטווח הקצר והבינוני, והאם השפעה זו משתנה בהתאם לרמה האקדמית בה נמצאים התלמידים לפני השתתפותם בתכנית.
המחקר מסתמך על נתוני סקר פאנל של משרד החינוך הצרפתי, שעקב אחר תלמידים שהחלו את בית הספר היסודי ב-1997 מדי שנה עד שנתם השנייה בבית הספר התיכוני. גודל הדגימה היה כ-10,000 תלמידים מ-1,570 בתי ספר שונים. בתחילת הסקר הוערכה יכולתם של התלמידים בתחומי הידע הכללי, כישורי שפה הגיון ומספרים, יכולת ריכוז, והבנת מושגים כגון זמן ומקום. הסקר כלל גם תוצאות מבחנים של התלמידים בבחינות ארציות במתמטיקה ושפה בשנת 1999 ובשנת 2000. לבסוף הסקר כלל נתוני רקע על הילד, הכיתה ובית הספר בו הוא למד, וכמובן אינדיקציה להשתתפותו בתכנית רייזד.
ממצאי המחקר:
לגבי השפעת התכנית על התלמידים, נמצא כי משתתפי התכנית היו בעלי סיכוי רב יותר לחזור על שנת הלימודים הראשונה ביחס לתלמידים בעלי יכולות דומות בתחילת התכנית. בנוסף, ההשתתפות בתכנית הייתה במתאם שלילי עם הציון במבדקי ההערכה בכיתה ג'. החוקרים מעריכים שהסיבה לתוצאות השליליות הללו היא שהתלמידים החסירו שיעורים שהועברו בכיתה בזמן שהם היו בשיעורי ההשלמה. סיבה אפשרית נוספת היא שהמורים התייחסו אחרת לתלמידים שהשתתפו בתכנית (אפקט פיגמליון).
[1] שם התכנית הוא ראשי תבות של ""Réseaux d'Aide aux Elèves en Difficultés – ובתרגום לאנגלית: “Networks for Specialized assistance to Pupils in Difficulty”
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר