כיצד ניתן לעזור לתלמידות ותלמידים להתמודד בצורה מיטבית עם המעבר בין שלבי חינוך?

במחקר רב משתתפים זה, אשר נערך בפורטוגל, נבחנה השפעת המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים על התפיסה-העצמית (Self Concept) של תלמידים, ועל הערכתם העצמית (Self Esteem)[1]. לאור מחקר קודם בנושא, הנחת החוקרים היתה שבשנה הראשונה למעבר התלמידים יחוו הידרדרות של ממש בתפיסה העצמית של יכולותיהם, ובמקביל – פגיעה בהערכתם העצמית ככלל. לאור הנחת מוצא זו, ביקשו החוקרים לבחון תכנית התערבות שמטרתה למנוע פגיעות אלו בשלומותם של התלמידים. 

במחקר אורך זה השתתפו כ-1,100 תלמידים שבזמן תחילת המחקר למדו בשישה בתי ספר בפורטוגל. התלמידים התבקשו למלא שאלונים בארבע נקודות זמן: 1) באמצע השנה האחרונה בבית הספר היסודי; 2) סמוך לסיום השנה האחרונה בבית הספר היסודי; 3) סמוך לתחילת השנה הראשונה בחטיבת הביניים; ו-4) סמוך לסיום השנה הראשונה בחטיבת הביניים. השאלונים בחנו את תפיסתם העצמית של התלמידים ביחס לחמישה תחומים: התחום החברתי, התחום הלימודי, התחום הרגשי, התחום המשפחתי והתחום הפיזי. בשאלון נפרד, נמדדה ההערכה העצמית של התלמידים.  

התלמידים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצת הניסוי השתתפה בתכנית התערבות, אשר מטרתה קידום מעבר מיטבי לחטיבת הביניים. קבוצת הביקורת חוותה את המעבר ללא התערבות כלשהי. תכנית ההתערבות שכונתה "שינוי לטובה" (Positive Transition), כללה עשרים מפגשים שבועיים: 15 מהם בשנה האחרונה לבית הספר היסודי ו-5 נוספים בשנה הראשונה של חטיבת הביניים. תכני המפגש עסקו ישירות במעבר, בחששות שעלולים להיות לגביו ובהפגתם. כל המפגשים הועברו על ידי פסיכולוג/ית חינוכי/ת. 

כפי ששיערו החוקרים, נמצא שבממוצע ההערכה העצמית של התלמידים בעקבות המעבר ירדה מאוד, בכל חמשת ההיבטים שנבחנו בשאלונים. עם זאת, נמצא גם שההידרדרות עליה העידו התלמידים שהשתתפו בתכנית ההתערבות היתה מתונה יותר מזו של התלמידים בקבוצת הביקורת. נמצא שתכנית ההתערבות הייתה יעילה במיוחד במניעת ההידרדרות בתפיסה העצמית בהקשר החברתי. כמו כן, נמצא שההשתתפות בתכנית הועילה לבלימת ההידרדרות בהערכה העצמית הכללית של התלמידים.

הממצאים הראו שהפגיעה בהערכה העצמית ובתפיסה העצמית של התלמידים היא מתמשכת, ומתבטאת גם לקראת תום השנה הראשונה של שנת המעבר – וזאת, בניגוד לממצאי מחקרים קודמים. השפעה מתמשכת זו נמצאה גם בקרב התלמידים שהשתתפו בתכנית ההתערבות. לא נמצאו פערים על בסיס מגדר, באופן בו השפיע המעבר לחטיבת הביניים.

הסבר אחד שמציעים החוקרים לממצאים, הוא ההבדל בין הדרישות הלימודיות בחטיבת הביניים, לעומת בית הספר היסודי. הסבר שני מציין את מעבר ללמידה אצל מורות ומורים מקצועיים, לעומת למידה בעיקר עם המחנכת בשלב החינוך היסודי. משמעותו של מעבר זה היא שהמורות והמורים המקצועיים אינם מכירים היטב את התלמידים, לא שוהים עימם זמן רב, ועל כן התלמידים זוכים לפחות תמיכה רגשית. הסבר שלישי הוא שהערכתם העצמית של תלמידים בשנה האחרונה לחינוך היסודי נמצאת בשיאה, משום שהם משווים עצמם לתלמידי כיתות נמוכות מהם. לכן, כשהם הופכים לתלמידים הצעירים ביותר בחטיבת הביניים,  הפגיעה בהערכתם העצמית מתעצמת.

[1] בפורטוגל ישנם שלושה שלבי חינוך עד כיתה י: חטיבה צעירה – כיתות א' עד ד';. חטיבת אמצע – כיתות ה'-ו'; וחטיבה בוגרת – כיתות ז'-ט'. במחקר זה נבחנו השלכות המעבר לשלב השני (כיתה ה'), המכונה Middle School, וכונה כאן חטיבת ביניים. מאפייני המעבר – דרישות לימודיות גבוהות יותר, שינוי ביחס המספרי בין מורים לתלמידים, למידה של יותר מקצועות לימוד לעומת למידה עם המחנכת.