משרד החינוך
תפריט
לשכת המדען הראשי
משרד החינוך
תפריט
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
יצירתיות היא אחת המיומנויות הנדרשות מבוגרי מערכות חינוך, ומוזכרת ברשימת המיומנויות למאה ה-21. זאת משום שהיא מתואמת עם צרכים של מעסיקים ועם הצלחה בקריירה. יחד עם זאת, לא תמיד ברור כיצד מערכות חינוך עשויות לעודד פיתוח של יצירתיות. השאלה בה עוסקת הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית היא האם פיתוח מקצועי למורות ומורים, יכול לסגור פער זה, ולעודד טיפוח של יצירתיות בקרב תלמידים, ואם כן – כיצד. המאמר הראשון בסקירה מציג קורס פיתוח מקצועי למורות ומורי פיסיקה בגרמניה, במסגרתו הם למדו נושאים מדעיים בצורות יצירתיות. נמצא שהלמידה היצירתית של המורים היקנתה להם דרכי הוראה יצירתיות שטייבו את הוראתם. במאמר השני מתואר תהליך תכנון קבוצתי משותף של מורים, בהוואי, ארצות הברית, שמטרתו היה למצוא פתרונות יצירתיים לצרכים שהעלו המורים עצמם.
תובנות מרכזיות
לסקירה קודמת בנושא הוראה ויצירתיות:
מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?
יצירתיות נחשבת לאחת התכונות החשובות ביותר לבוגר מערכת החינוך במאה ה-21. היא מצויה בכל פרסום על "כישורי המאה ה-21", ועומדת בבסיס מיומנויות וכישורים חשובים אחרים, כמו פתרון בעיות וחשיבה יזמית. בעשור האחרון נערך ניסיון לשפר את הנחלת היצירתיות בתחומי הדעת המדעיים (מקצועות המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה, ובראשי תיבות באנגלית – STEM). אחת הדרכים לעשות זאת הייתה הוספת מקצועות בעלי אופי אמנותי (the Arts) למקצועות הריאליים, מה שהוסיף "A" לראשי התיבות והפך אותם ל-STEAM. במאמר שלפנינו בוחנים החוקרים קונרדטי ובוגנר, האם הוספת מרכיבים אמנותיים ויצירתיים במהלך הפיתוח המקצועי של מורות ומורים תשפיע על היצירתיות ובמקביל – על ההנעה הפנימית של תלמידיהם בתחומי ה-STEM.
על מנת לבחון את השפעתה של ההכשרה המקצועית השיבו 207 תלמידים בכיתות ד' בגרמניה, שהמורות והמורים שלהם לפיזיקה השתתפו בפיתוח מקצועי של 30 שעות בפיזיקה. קורס הפיתוח המקצועי פותח על ידי המועצה האירופאית לחקר הגרעין (CERN) ומועבר במדינות שונות באיחוד האירופי. הקורס עוסק בחלקיקים.[1] מעבר לעובדה שהנושא אינו חלק מתכנית הלימודים בבית הספר היסודי, ולכן היווה חידוש עבור המורות והמורים שהשתתפו בקורס, הפיתוח המקצועי הועבר בעצמו בצורה שהדגישה יצירתיות, למידה מבוססת חקירה, עידוד של נטילת סיכונים, ומשחקיות. המורים למדו באמצעות וידאו, פעילויות יצירה, עבודה קבוצתית, כתיבת סיפורים, משחקי תפקידים ועוד.
ההנעה העצמית של התלמידים לעסוק בעתיד בתחומי המדעים, תחושת המסוגלות העצמית שלהם (self efficiacy), והיצירתיות של התלמידים בתחומים אלו, נמדדה בשתי נקודות זמן: לפני ההתערבות – השתתפות המורות והמורים בפיתוח המקצועי – ולאחריה. הנתונים שנאספו נותחו, באופן שלקח בחשבון את את ההשפעה ההדדית, המוכרת ממחקרים קודמים, בין יצירתיות ובהנעה עצמית, וכן את ההשפעה של רכישת ידע על יצירתיות ועל הנעה עצמית.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שתחושת המסוגלות העצמית, ההנעה העצמית של התלמידים לעסוק בתחומי המדעים בעתיד, והיצירתיות של התלמידים בתחומים אלו, גברו כולן בין שתי נקודות הזמן בהן הם נמדדו. העליה ברמת ההנעה העצמית יוחסה בעיקר לעלייה בתחושת המסוגלות העצמית. כלומר, החוקרים גורסים שתלמידים, שמאמינים שהם בעלי יכולת גבוהה בתחום מסויים, ייטו יותר לרצות לעסוק באותו תחום בעתיד. לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מעידים על כך שפיתוח מקצועי למורות ולמורים, שנשען על עקרונות של יצירתיות, עשוי להיות כלי יעיל להעניק להם כלים ללמד בעצמם באופן יצירתי, ובאופן שמעודד יצירתיות. בנוסף, לדבריהם, מדובר בכלי יעיל גם לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית, וההנעה העצמית של תלמידים.
[1] לקריאה על הקורס ראו Alexopoulos, A., Pavlidou, M., & Cherouvis, S. (2019). ‘Playing with protons’: a training course for primary school teachers at CERN. Physics Education, 54(1), 15013.ראו
בשנים האחרונות ניתן לזהות העלאה של נושא היצירתיות בחינוך לראש סדר העדיפויות, הן בקרב מדינות, הן בקרב ארגונים בינלואמיים. אולם, לטענת כרמן ריצ'ארדסון, מחברת המאמר, מורות ומורים לא קיבלו במהלך הכשרתם כלים להקניית יצירתיות בחינוך, ואף לא קיבלו פיתוח מקצועי בנושא. במסגרת מחקר זה השתמשה קבוצה משותפת של מורות ומורים ושל חוקרות וחוקרים בדגם בשם "מסגרת חמשת ה-I’s" שמטרתו לסייע למורות ולמורים לחשוב באופן קבוצתי משותף בנושאים שונים. הדגם מתבסס על חמש מילות מפתח המתחילות כולן באות "I"[1]:
השאלות שנשאלות במסגרת העבודה הן כיצד ניתן לתכנן שיעורים באופן שיישענו על חמשת מילות המפתחף לתועלת ההבנה של תלמידות ותלמידים.
הקבוצה שמנתה חמישה מורים ומורות בהוואי, ארצות הברית, ישמה את מסגרת חמשת ה-I’s כדי לסייע לאחת המורות שהשתתפה בה לתכנן שיעורים בתחומי המדעים, וכן כדי לסייע למורה אחרת החברה בקבוצה לחדש ולעדכן את דרכי ההוראה שלה. מאמר זה הוא מוקדש להבנת התהליכים בקבוצה שאפשרו בין השאר, קידום של חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית בקרב המורות והמורים החברים בה.
על מנת לתאר את תהליך הפיתוח של המסגרת, הוקלטו מפגשי הקבוצה ותומללו על ידי ריצ'ארדסון. התמלולים נותחו וקודדו על מנת למצוא נושאים חוזרים שעלו בהם. שלבי פיתוח המסגרת, כפי שמתארת אותן ריצ'ארדסון, היו:
לאחר פיתוח מסגרת החשיבה, השתמשה בה הקבוצה כאמור, על מנת לסייע לאחת המורות (שרון) לפתח שיעורים בתחום המדעים עבור תלמידיה. בנוסף, שימשה המסגרת למצוא דרכים בהן מורה אחרת (קרול), תוכל לחדש את דרכי ההוראה שלה במתמטיקה, שלאחר שלושים שנות ותק היא תיארן אותן כיעילות אך שמרניות. מטרת מחקר זה היתה לעקוב אחר התקשורת בתוך הקבוצה, ואחר דרכי קבלות ההחלטות בה, במטרה להציע דגם עבודה למורות ומורים נוספים. לצורך זה התבקשו חברות וחברי הקבוצה, כולל שרון וקרול, לדווח, בין היתר, על הדרכים בהן סייעה להן מסגרת החשיבה בהתמודדות עם האתגרים של . המחברת מצביעה על שלוש דרכים כאלו על דווח:
ראשית, הקבוצה אפשרה להם מקום לערוך רפלקציה ולקבל משוב על רעיונותיהם.
שנית, היא תמכה באוטונומיה שלהם הן לגבי הנושאים בהם יעסקו, הן לגבי דרכי פיתוח התכניות, וכמובן לגבי התכניות עצמן.
לבסוף, היא אפשרה להם לחשוב על הדברים באופן מעמיק ויזום, ולהתאים את התכנית שנוסחה לתרבות (הארגונית, הכללית) של בית הספר שלהם והכיתה שלהם.
באמצעות שיטת הפעולה של הקבוצה, קרול החלה ללמד שברים באמצעות שימוש בבעיות פתוחות, שהתייחסו לרקע התרבותי של תלמידיה. במקביל לכך, שרון למדה כיצד להשתמש בתפיסה חזותית, להעברת מידע ורעיונות ולימדה את תלמידיה כיצד להשתמש בדימויים לצורך זה. שתי המורות העידו, שלא היו יכולות לקדם מהלים אלו ללא תמיכתה של הקבוצה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר