18.01.2024

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

השתתפו בכתיבת הסקירה: אביבית ארווץ, אנה קובובסקי, אסף שטיין

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום

  • להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
  • לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
  • ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
  • להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

חלק א׳: מהם גורמי הסיכון של ילדים ובני נוער ממשפחות לוחמות?

סקירת גורמי סיכון ותמיכה בתלמידים ממשפחות לוחמות

חלק ב׳: הצגת מודל לטיפול בגורמי סיכון של ילדים ונוער ממשפחות לוחמות והמלצות

הצגת מודל אקולוגי (רב גורמים) והמלצות ליישום

חלק א׳: מהם גורמי הסיכון של ילדים ובני נוער ממשפחות לוחמות?

The promotional role of school and community contexts for military students

המלחמה של ארצות הברית בעיראק ובאפגינסטן חשפה ילדים ממשפחות לוחמות לגורמי סיכון, כמו היפרדות למשך זמן ארוך מהרגיל, ניכור והתחברות מחדש למשפחה לאחר הפרידה הארוכה ופוסט־טראומה. במחקר זה ילדים ממשפחות לוחמות מוגדרים כילדים שיש להם הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם. החוקרים מציינים שמספר רב מאוד של מחקרים מצאו כי ילדי משפחות לוחמות חשופים יותר מילדים אחרים להשלכות הפסיכולוגיות, החברתיות והרגשיות השליליות של המלחמה. לדבריהם, מחקרים אלו הראו שילדים ממשפחות לוחמות מועדים יותר לשימוש בסמים, לאלימות, לבריונות וקורבנות, לעקה נפשית ולהשתייכות לכנופיות. מאידך, החוקרים מצביעים על מחקרים שמתארים אקלים בית ספרי מיטיב, ומסבירים כי לאקלים בית הספר יש ארבעה מישורים שיש להתייחס אליהם בראייה אקולוגית: מערכות יחסים אכפתיות, תחושת ביטחון, התנהגות מסוכנת של תלמידים ותחושת שייכות. בהקשר זה, תחושת הביטחון של התלמידים כוללת תפיסה פרטית ומשותפת של ביטחון, כבוד לעמיתים ולבעלי סמכות והכרה בכך שמדיניות המשמעת היא הוגנת. תחושת שייכות מקדמת שלומות (well-being) ומפחיתה אלימות וקורבנות בבית הספר.

החוקרים מציגים מחקרים שהראו כי מערכת יחסים אכפתית שמציעה תמיכה וטיפול, תורמת לקידום לומדים הן מבחינה רגשית-חברתית והן מבחינה אקדמית, וכן תורמת לשיפור הסתגלותם למצבים קשים וליכולתם לבקש עזרה. בנוסף, החוקרים מראים כי תלמידים בעלי תחושת שייכות גבוהה נמצאו בסיכון מופחת לחוות בעיות פסיכולוגיות והראו מוטיבציה גבוהה יותר להצלחה אקדמית.

התנהגות מסוכנת של תלמידים נבחנת במאמר זה לאור ממצאים קודמים לגבי מערכות יחסים אכפתיות, תחושת ביטחון ותחושת שייכות. לדוגמה, הוצג מחקר שטען כי קידום שלושת המאפיינים הללו יכול להפחית אלימות בבתי הספר גם כאשר התלמידים מושפעים מגורמי הסיכון של משפחה לוחמת (כלומר כאשר דמות משמעותית נמצאת בלחימה רחוק מהבית). מחקר זה הציע גם הקמה של חדרי מעבר או של מרכזי מעבר עבור תלמידים ממשפחה לוחמת שנאלצו להגיע למיקום חדש בשל תפקידו של אחד ההורים. ניתן להשוות זאת באופן מסוים לאוכלוסיית המפונים בשעה זו בישראל.

החוקרים גם מציגים שורת מחקרים שמראה כי הפחתה של בריונות וקורבנות הייתה קשורה אצל כל התלמידים, ממשפחות לוחמות ואחרות, לתחושת שייכות, לביטחון ולכבוד שילדים זכו לו בשל הרקע המשפחתי שלהם. מערכות יחסים אכפתיות מילאו תפקיד משמעותי אצל כל התלמידים, ובמיוחד אצל תלמידים ממשפחות לוחמות.

חלק ב׳: הצגת מודל לטיפול בגורמי סיכון של ילדים ונוער ממשפחות לוחמות והמלצות

The promotional role of school and community contexts for military students

האיור המובא כאן מתוך המאמר מציג את המודל שעליו הסתמכו החוקרים כדי לתאר את המסגרת המושגית של המחקר על ילדים ונוער ממשפחות לוחמות. כפי שניתן לראות באיור, ההקשר הצבאי, ההקשר החברתי, אקלים בית ספרי תומך, מודעות הצוות החינוכי לתמיכה שילדי המשפחות הלוחמות זקוקים לה ותמיכה של הסביבה מחוץ לבית הספר (כמו הסביבה הלימודית, הקהילה והצבא עצמו), משפיעים יחד על התפקוד החברתי, הרגשי והאקדמי של הילדים. הצד השמאלי של האיור מראה שמחקר קודם התמקד ברובו בגורמי סיכון חיצוניים וספציפיים לצבא, דוגמת ההצבה של בני המשפחה בתפקידים שונים ובמקומות שונים, וגם בתמיכת המשפחה והקהילה ובהתפתחות הרגשית, החברתית והפסיכולוגית של ילדים ונוער ממשפחות לוחמות. הצד הימני של האיור מציג את האזורים שהמחקר לגביהם דל: ההשפעה המשולבת של אקלים בית הספר וההקשר הצבאי של ילדים ונוער ממשפחה לוחמת. החוקרים מציינים כי יש צורך במחקר על הדינמיקה הארגונית בהקשרים אלו כדי לברר את השפעתם על ילדים ונערים.

המלצות ליישום

  1. רצוי להגביר מודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו – בפרט תחושת ניכור מההורה או מבן המשפחה שעזב לתקופה ארוכה, פוסט־טראומה משנית (שעלולה להיווצר כתוצאה מחשיפה לטראומה הראשונית של הלוחם) והפרידה עצמה לזמן ממושך, שיוצרת תחושה של חוסר ביטחון ומערערת את עולמו של הילד. בחברה הישראלית מקובל מאוד להעריך את המחיר שמשלם בן המשפחה הלוחם ומשפחתו, וההערכה זו תורמת לתחושת השייכות והביטחון של תלמידים ממשפחות לוחמות.
  2. לפעילות של גורמים מהצבא בתוך קהילת בית הספר יש משמעות לחיזוק תחושת הביטחון והשייכות של תלמידים ממשפחות לוחמות. רצוי לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את הילדים והנערים בבית ספר או בבסיס הצבאי, ככל שמתאפשר.
  3. לאחר מצב החירום, כדי לסייע בהתאקלמות מחדש למשפחה ולחיי השגרה, ניתן ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר גם בשיעורים פרטיים או במסגרת "אח גדול/אחות גדולה".
  4. ארגונים בקהילה וגם האוניברסיטאות יכולים להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.
  5. ניתן להתייחס אל אוכלוסיית התלמידים המפונים כאל תלמידים ממשפחות לוחמות במובן של גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם. ההצעה להקים חדרי מעבר או מרכזי מעבר בתוך בית הספר יכולה לתת מענה לבתי ספר שקולטים אליהם תלמידים מפונים.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר