כיצד משפיעה תחושת משמעות של צוותי הוראה על התלמידים?

תפקודם של מורות ומורים, הפעולות שהם נוקטים בכיתה, הן בסופו של דבר הגורם המשפיע ביותר על חוויותיהם של התלמידים, החינוך שלהם והלמידה שלהם. במחקר שלפנינו בחנו החוקרות את יחסי הגומלין בין תחושת המשמעות שחווים מורות ומורים בעבודתם, לתפקוד שלהם ולמערכת היחסים שלהם עם תלמידיהם. עוד נבחנו במחקר הקשרים העקיפים בין תחושת משמעות זו לבין רמות החוסן של הבוגרים.

המחקר המדובר התבצע בקרב 436 מורות ומורים ו-421 בוגרים (סך הכול 857 משתתפים) משלושים בתי ספר מקצועיים במגזר הערבי בישראל. מכל בית ספר נבחרו באקראי 15-10 מורות ומורים ומספר דומה של בוגרים. כל בתי הספר שנבחרו שירתו קהילות מרקע חברתי-כלכלי נמוך. המורות והמורים השיבו על שאלון בו נבחנו תחושת המשמעות שחוו בעבודתם, מערכות היחסים שלהן עם תלמידיהם, ותחושתם לגבי המקצועיות שהפגינו בעבודתם. התלמידים הבוגרים השיבו על שאלון שהתייחס למערכות היחסים שלהם עם אותם מורים ומורות. בנוסף, נבחן בשאלון החוסן שלהם, שהוגדר כיכולת שלהם להתאושש לאחר אירועים שליליים בחייהם.

במחקר נמצאו קשרים סטטיסטיים מובהקים, בעוצמה בינונית, בין תחושת המשמעות בעבודה שחוו מורות ומורים, לבין תפיסת התפקוד שלהם בעבודה. נוסף על כך, נמצאו קשרים סטטיסטיים חזקים בין תחושת המשמעות בעבודה, לבין מערכות היחסים של המורות והמורים עם תלמידיהם. נמצא גם שמערכות היחסים עם התלמידים מתווכות חלק גדול מהקשרים בין תחושת משמעות לתפיסת התפקוד. עם זאת, עדיין קיימים קשרים סטטיסטיים מובהקים ישירים בין תחושת המשמעות של המורות והמורים לתפיסת התפקוד שלהם.  

בשלב הבא, נבחנו הקשרים בין תחושת המשמעות של המורות והמורים בעבודתם, תפקודם, והקשרים שלהם עם התלמידים מצד אחד, לבין רמות החוסן של בוגרי בתי הספר. נמצא כי כל שלושת המשתנים עומדים בקשרים סטטיסטיים עם רמות החוסן של הבוגרים. יתרה מכך, נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין תחושת המשמעות של המורות והמורים לבין רמות החוסן עליהן דיווחו הבוגרים.  

החוקרות מציינות, כי לממצאי המחקר קיימות השלכות מעשיות עבור הצוותים החינוכיים, ועבור גורמים מתווי מדיניות: הממצאים מצביעים על הצורך לקחת בחשבון את תחושת המשמעות של מורות ומורים בעבודתם, כבר בתהליך הגיוס וההכשרה של פרחי הוראה. כמו כן, נמצאה חשיבות בשימור תחושת המשמעות הזו לאורך זמן, למרות העצימות הגבוהה של עבודת ההוראה והשחיקה הנובעת ממנה. בנוסף, ממצאי המחקר מספקים נתיב אפשרי נוסף להתערבויות חינוכיות: התמקדות בהענקת תחושת משמעות למורות ומורים וחיבורם לחשיבות של עבודתם.

עם זאת, החוקרות מדגישות שבחברה המודרנית הערכה למקצוע מסויים חייבת לבוא גם בצורה של הוקרה חיצונית, כגון תגמול כספי ומעמד חברתי גבוה. הניסיון להסתמך על תחושת משמעות בלבד, הן במקצוע ההוראה, הן במקצועות אחרים, נמצא כנדון לכישלון.