מנהיגות חינוכית נוכח מקרי ירי בבתי ספר בארה״ב: חלופות למדיניות "אפס סובלנות לאלימות" (6)

סקירת הספרות נערכה במטרה ליצור סדר יום למחקר חינוכי על אסונות ירי בבתי ספר בארה"ב, וזאת כדי לעזור להכין את הנהגות בתי הספר למצבים כאלו. החוקרים מסבירים כי הספרות הקיימת בנושא נוטה להתעלם מההנהגה החינוכית של בית הספר משום שהיא ממוקדת בעיקר בהיבטים המשפטיים, המשטרתיים והפסיכולוגיים של האסונות הללו. מבחינת ההנהגה החינוכית יש לשים לב לכך שלמנהיגי בתי הספר יש אחריות סופית לבטיחות בבית ספרם. החוקרים שואלים – כיצד ייתכן שהמשטרה עוסקת באירועים אלו ברמה הפדרלית, ונערכת למניעתם בצורה היקפית, ואולם דיון כזה אינו מתקיים כלל בהקשר להנהגת בית הספר?

בסקירת 192 מאמרים בנושא הראו החוקרים כי רק מחקרים בודדים היו מתחום המנהיגות החינוכית, ובעוד חלקם הציעו הצעות מעשיות להתמודדות עם מקרי אלימות כאלו או להכנה לקראתם, אף לא אחד מהם עסק בשאלה – מה צריך לחקור כדי לקדם את המוכנות ואת המניעה של אירועים אלה. לכן כותבי הסקירה ממליצים לפתח את המחקר בכיוונים אלה:

השראת ביטחון באמצעות מערכות יחסים

החוקרים טוענים שיש קונצנזוס סביב הטענה שבית ספר צריך להיות מקום בטוח לכולם. עם זאת, מחקרים בנושא הראו כי תלמידים ממיעוטים אתניים ותלמידים בעלי מוגבלות היו חשופים לסיכונים רבים יותר וגם לאי-צדק בסביבת בית הספר. לכן, לטענתם השאלה הופכת להיות – כיצד ניתן לגרום לתלמידים להרגיש בטוחים? הכותבים ציינו כי הגישה הרווחת בציבור ובקרב מקבלי החלטות בארה"ב כיום היא שיש להגביר את נוכחותם של חמושים בבתי ספר. בשנת 2022 נערך סקר ציבורי לגבי תחושת בטחון בבתי ספר בסמיכות להתרחשות מקרה ירי. הסקר הראה כי 80% מהציבור תמך בנוכחות משטרתית חמושה בבתי ספר. בתוך כך, בשנים האחרונות הפכה נוכחות של מורים חמושים ושל אנשי צוות אחרים חמושים לגישה מובילה במחקר ובשטח (הגישה מכונה "בית הספר כמבצר").

כותבי הסקירה יוצאים נגד גישה זו. מעבר לכך שהם מציינים כי הכרחי לזהות את סוג ההכשרה שצריכה להינתן לחמושים הללו ואת היקפה כדי שיוכלו לקבל החלטות נכונות בזמן אמת, הם גם מזהים לחץ כלכלי מכיוון תעשיית האבטחה בציינם כי שוק אבטחת בתי הספר בארה"ב הוערך ב־207 מיליון דולר. לטענתם, האסטרטגיה של הגברת נוכחות של חמושים כדי לתת מענה לפחד, רק מפחידה יותר את התלמידים ואת הצוות. לעומת זאת, הכותבים הראו כי הספרות בתחום המנהיגות החינוכית מצביעה על כך שתחושת ביטחון של תלמידים היא תוצאה של מערכות יחסים חזקות ובטוחות בין הצוות החינוכי והתלמידים. בהקשר למקרים שבהם נמנע ירי בבתי ספר, הם ציינו כי דיווחים של תלמידים היו הגורם למניעת התקיפה ב־61% מהמקרים, ומתוך דיווחים אלה, 11% הועברו לצוות הייעוץ, 28% למנהלי בתי ספר או למורים, ו־17% לשלטון המקומי. הם גם הראו כי מורים הרגישו בטוח יותר כאשר נכח הצוות הייעוצי. הם הצביעו על הצורך במחקר נוסף על הדרכים שבהן אקלים חיובי או הכשרת יועצות ויועצים הממוקדת בקשרים בין-אישיים עשויות להיות קשורות להפחתת אלימות מכל הסוגים, ובכלל זה אירועי ירי בבתי ספר.

בנייה ושימור של שותפויות עם קהילת בית הספר

בהקשר זה הביאו החוקרים דוגמאות למחקר בתחום בריאות הציבור והצדק הפלילי שניסה לזהות גורמים מנבאים להתפרצויות של אלימות בבתי ספר, ובכלל זה של אירועי ירי. הם הציגו גישה אקולוגית המקיפה היבטים שונים כמו בטיחות, בריאות נפש, רווחה ולימודים, ליישום של תוכניות מניעה הכוללת הערכה רוחבית של אקלים בתי הספר, פתיחת תקנים למתן שירותי בריאות נפש בבית הספר ובקהילה, וצוותי הערכת סיכונים.

מתן מענה לאוכלוסיות הקצה

ניתוח המחקרים שנסקרו מראה כי לעיתים קרובות מי שמבצע אירועי ירי בבתי ספר סובל מתחושת נחיתות ואי-צדק, שלעיתים קרובות יש לה בסיס במציאות. המחקר בנושא מנהיגות חינוכית מציע בסיס נרחב של אסטרטגיות פעילות עבור מנהיגי בתי ספר לצמצום תחושת ההמעטה בערכו של מי שנמצא בשוליים החברתיים ממגוון סיבות. המחקר בתחום הצדק החברתי וההכללה יוצר את ההזדמנות לשאול שאלות לגבי מי מוחלש באקולוגיה הבית ספרית, מי מרגיש לא-בטוח או לא-שייך, למי אין קשרים חזקים, ומי מוחרג באופן בלתי-צודק. בהקשר זה רצוי להשתמש בתיאוריה הביקורתית כדי לאתגר את "המציאות כפי שהיא" ולחשוף אי-צדק.