אילו שיטות הוראה תומכות בהרחבת אוצר מילים ובאוריינות?

אחת הגישות ללימודי שפה שתפסו תאוצה עוד לפני פרוץ מגיפת הקורונה, וביתר שאת בעקבותיה, היא גישת הלמידה המשולבת. גישה זו משלבת למידה פנים אל פנים בכיתה, יחד עם למידה באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית. הטכנולוגיה הדיגיטלית מספקת גם משוב מיידי למורה באשר ליכולותיו הנוכחיות של התלמיד וצרכיו הלימודיים. אחת המדרכים ליישום למידה משולבת כוללת חלוקה של הכיתה לקבוצה אחת של תלמידים לומדת באמצעות מחשב, וקבוצה אחרת שלומדת עם המורה. הרעיון מאחורי פרקטיקה זו הוא לסייע למורה ללמד קבוצה קטנה יותר של תלמידים (ובכך לתרום לאיכות הלמידה) ובנוסף להקנות לתלמידים שעובדים באמצעות המחשב למידה איכותית ומותאמת לצרכיהם ורמתם.

על מנת לבחון את האפקטיביות של הלמידה המשולבת בהקשר של בית הספר היסודי, בחנו פרסקוט ושותפיו במחקר זה תכנית התערבות מבוססת למידה משולבת בבית ספר יסודי (גילי גן-כיתה ה) בארה"ב. התלמידים בבית הספר למדו קריאה וכתיבה באמצעות הגישה המשולבת במשך כ-28 שבועות. יכולת הקריאה של 641 התלמידים שהשתתפו במחקר נבחנה לפני ואחרי ההשתתפות בלמידה המשולבת, וכן נאספו נתונים אודות השימוש שלהם בפועל במרכיב הדיגיטלי של הלמידה המשולבת, והרקע החברתי כלכלי והדמוגרפי שלהם.[1]

ממצאי המחקר מצביעים על כך שתלמידים מכל הכיתות הראו שיפור משמעותי ביכולת הקריאה שלהם בעקבות ההתערבות.[2] השיפור הרב ביותר היה של התלמידים הצעירים יותר: מגיל הגן עד כיתה ב'. החוקרים סברו כי ייתכן שהסיבה לממצא זה היא המעבר שנעשה בכיתה ג' (אצל רוב התלמידים) ממצב שבו לומדים לקרוא (Learning to read) למצב בו הקריאה הופכת לכלי על מנת ללמוד נושאים אחרים (Reading to learn).

ממצא חשוב נוסף הוא שלא היה הבדל בקצב השיפור שנצפה ביכולת הקריאה בין תלמידים שהתחילו עם הישגי עבר גבוהים בקריאה לבין כאלה שהתחילו עם הישגי עבר נמוכים. גם תלמידים שלמדו אנגלית כשפה שנייה הראו שיפור זהה או גבוה יותר מאשר תלמידים שלמדו אנגלית כשפת אם, וכך צמצמו מעט את הפערים בהישגים בין הקבוצות. פרסקוט ושותפיו סברו כי ייתכן שהיכולת לקבל משוב מיידי על יכולתו של התלמיד אפשרה למורים להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכי התלמיד. ממצא זה מראה שלמידה משולבת עשויה להיות כלי לצמצום פערים לימודיים הנובעים מרקע דמוגרפי וסוציו-אקונומי.      

[1] יכולת הקריאה הוערכה באופן קבוצתי באמצעות שימוש במבחן הערכה שכונה במחקר הערכת פירסון, או בשם המלא:

Group Reading Assessment and Diagnostic Evaluation, Pearson Assessment

[2] יצוין כי יכולת הקריאה הוערכה באופן משוקלל למספר כישורים שהותאמו לגיל הילדים שנבחנו, כמו זיהוי אותיות וצלילים לילדים הצעירים, ועד הבנת הנקרא ושטף קריאה לילדים בוגרים יותר. לכל גיל נקבע מדד משוקלל, והישגי הילדים הוערכו ביחס למדד זה.