מה הם המרכיבים של פיתוח מקצועי איכותי להוראה מקוונת ומשולבת?

פיתוח מקצועי ולמידה מתמדת בתפקידי הוראה חיוניים ליכולת של מורות ומורים ללמוד וליישם תיאוריות וטכניקות עדכניות בתחום. ואכן, במרבית מערכות החינוך פיתוח מקצועי למורות ולמורים מהווה אבן יסוד של התפקיד. בשנים האחרונות, אחד התחומים המרכזיים בהם מתמקד הפיתוח המקצועי הוא למידה מקוונת או למידה המשלבת אמצעים מקוונים (למידה היברידית). זאת משום שאמצעים דיגיטליים אלו של למידה הופכים לנפוצים יותר ויותר. מחקרים לא מעטים בחנו את ההשפעה הכללית של תכניות פיתוח מקצועי של מורות ומורים בתחום הלמידה המקוונת, אך טרם נבחן בצורה מעמיקה אילו רכיבים יחודיים של הפיתוח המקצועי נתפסים כמועילים. במאמר שלפנינו מכוונים פיליפסון ושותפיו לכתיבה לבחון הבט זה, באמצעות סקירה מקיפה של הספרות האקדמית בתחום.

על מנת לבחון מרכיבים אלו בצורה אמינה, בלי לפגוע בהבנת המורכבות של הפיתוח המקצועי, מבצעים פיליפסון ועמיתיו סקירה שיטתית מטא-אגרגטיבית (meta-agregative) של הספרות. בסקירה מסוג זה נבחנים ממצאים ממגוון מאמרים בעלי שיטת מחקר איכותנית. בניגוד למחקרים כמותניים, מחקרים איכותניים לא מספקים תוצאה אחת הניתנת לניתוח והשוואה עם מאמרים אחרים, וממצאיהם דורשים פיענוח והתאמה, לצורך השוואה אלו עם אלו. סקירה אגרגטיבית, לכן, תלויה במציאת המכנה המשותף בין המאמרים הנסקרים, בדומה לניתוח של טקסטים לפי נושאים, ומציאת המסקנה או ההמלצה המשותפת להם.

המאמרים שנסקרו במחקר היו מאמרים שהסתמכו על שיטת מחקר איכותנית, שפורסמו בין השנים 2015-2004, עסקו בפיתוח מקצועי עבור למידה מקוונת או משולבת, ושדווח בהם על מרכיבי הפיתוח המקצועי. בסך הכול נמצאו 15 מאמרים שענו על תנאים אלו. המאמרים קודדו ונותחו, במטרה למצוא קטגוריות מרכזיות של ממצאיהם. את הקידוד ערכו במקביל שני חוקרים, במטרה להגדיל את תוקף התוצאות. בשלב הבא, אוחדו קטגוריות זהות או דומות, במטרה להצביע על "קטגוריות על" של מרכיבי פיתוח מקצועי של מורות ומורים.

לדברי המחברים, נמצאו שש קטגוריות-על מתוך הממצאים:

1. תכנון הפיתוח המקצועי לצורך תמיכה במורות ובמורים: תכנון זה כולל 1) משוב של מומחה בהוראה מקוונת (קבוע מראש ועל פי דרישה); 2) תוכנית לימוד שהולמת את חומר הלימוד, תוך ניצול הזדמנויות למידה במהלך הפיתוח המקצועי, ויצירת למידה מעגלית, בה חוזרים על החומר מספר פעמים ברמה גבוהה יותר ויותר של העמקה; 3) התאמת תזמון הפיתוח הארגוני ומשכו בהתאם לצורכי המורות והמורים.
2. מודעות להקשר ממנו מגיעים המורות והמורים והתייחסות אליו: הכוונה להתאמת תוכנית הפיתוח המקצועי לתכנון האישי של המורה ולתכנון של בית הספר ומערכת החינוך, בהם היא פועלת. נוסף על כך, יש להתאים את הפיתוח המקצועי לתחום הדעת אותו מלמדים מורות ומורים ולשלב החינוך בו הם מלמדים. שלישית, יש לשלב פיתוח מקצועי זה בהלימה עם תוכניות פיתוח מקצועי אחרות בהן משתתפים מורות ומורים. לבסוף, יש לדאוג לכך שהמשתתפות והמשתתפים בפיתוח המקצועי, לא יצטרכו להשלים שעות הוראה עקב השתתפותם, ולאורך זמן – יקבלו גמול עבור ההשתתפות.
3. הכרה בשינויים שהוראה מקוונת והיברידית יוצרת למורות ומורים: מצד אחד, על הפיתוח המקצועי להתייחס לאופן בו סביבת למידה מקוונת משנה את תפקיד המורה. מצד שני, יש צורך להתייחס לתפיסות הכלליות של מורות ומורים בנוגע לחינוך ולמידה ובנוגע לזהותם המקצועית, בהקשר של מעבר להוראה מקוונת.
4. קביעת מטרות לפיתוח המקצועי: 1) יש לקבוע מטרות כך שיהלמו את הרכב המשתתפות והמשתתפים; 2) יש לקבוע את תהליכי הפעולה בפיתוח המקצועי ולהבהיר כיצד הם תורמים להשגת המטרות; 3) על התוכן המוצע בפיתוח המקצועי לשקף מטרות ותהליכים אלו, באופן שקוף למשתתפי הפיתוח המקצועי.
5. אסטרטגיות הפיתוח המקצועי של המורות והמורים: יש לקבוע כיצד יפעל הפיתוח המקצועי. למשל – אם יעודד את המשתתפות והמשתתפים לערוך רפלקציה עצמית, אם יספק להם הזדמנויות לחוות בעצמם למידה מקוונת, האם יחזק את הנעתם העצמית לעסוק בהוראה מקוונת, ואת בטחונם העצמי לעשות זאת, ולבסוף – האם ייצר אפשרות לסיוע הדדי בין עמיתים, במהלך הפיתוח המקצועי.
6. הפצת הידע: יש לפעול להפצה והטמעה של ידע, כישורים, ועמדות חיוביות כלפי למידה מקוונת בתוך המוסדות מתוכם מגיעים המורים המשתתפים בפיתוח המקצועי. קיומם של אלו יאפשר למורים להפוך ל"שגרירים" של למידה מקוונת במוסדות הלימוד מהם הם מגיעים.