כיצד ניתן ליישם הערכה מעצבת באופן אפקטיבי שמקדם למידה?

במאמר זה מציינים החוקרים כי הערכה מעצבת היא שם כולל למגוון טכניקות וגישות למדידה ולהערכה בחינוך וטוענים כי המשותף להן הוא איסוף נתונים מגוונים על תהליכי הלמידה של תלמידות ותלמידים ושימוש בנתונים אלו עבור התאמה של שיטות ההוראה והלמידה לצורכי הלומדים. למרות ההסכמה הכללית בדבר יעילותה של ההערכה המעצבת ונחיצותה, חסרים לטענת החוקרים מחקרים מרובי משתתפים לבחינת האפקטיביות שלה וכן לאיתור המאפיינים והטכניקות התורמים לאפקטיביות זו. במאמר הנוכחי מבקשים החוקרים לגשר על פער זה. המחקר מתבסס על תיאוריות קודמות ומגדיר חמש אסטרטגיות מרכזיות של למידה מעצבת:

1. הבהרה מטרות הלמידה ושיתוף של הקריטריונים להצלחה.
2. יצירת דיון אפקטיבי בכיתה הכולל שאילת שאלות ומתן מטלות למידה המעודדות דיון כזה.
3. העברת משוב המאפשר ללומדים להתקדם.
4. הפעלת התלמידים כגורמים התורמים ללמידה הדדית זה עבור זה.
5. הפעלת התלמידים כאחראיים ללמידה של עצמם.

בהסתמך על אסטרטגיות אלו, החוקרים הגדירו את השערות המחקר שלהם. ההשערה הראשונה היא שהבהרת מטרות הלמידה ומדידת ההתקדמות לעברן תמצא בקשר חיובי עם הישגים בקריאה. ההשערה השנייה הייתה שמתן משוב בונה לתלמידים יימצא בקשר חיובי עם הישגי קריאה. ההשערה השלישית הייתה שהתאמת הלמידה הן מבחינת התכנים הן מבחינה פדגוגית תמצא בקשר חיובי עם הישגי קריאה. ההשערה הרביעית של החוקרים הייתה שהקשר בין הבהרת מטרות הלמידה ומתן משוב להישגי קריאה יהיה מתווך על ידי האופן שבו הותאמה הלמידה לצרכי הלומד.

המחקר המתואר במאמר ביקש לבחון השערות אלו, תוך התבונות על הקשרים בין הערכה מעצבת להישגים בקריאה. לשם כך הסתמכו החוקרים על נתונים שאסף ארגון ה־OECD על 151,969 תלמידים בני 15 מ־5,225 בתי ספר שונים ב־19 מדינות. המידע נאסף במסגרת מחקר PISA, וכלל דיווח של תלמידים על הדרך שבה הם רואים את פרקטיקות ההוראה של המורים וכן דיווחים של מורים על פרקטיקות ההוראה המעצבת שבהן הם משתמשים (האם ובאיזו מידה הם משתמשים בפרקטיקות שונות של הוראה מעצבת). התלמידים נבחנו במבחני השפה והמתמטיקה של PISA. נוסף על נתונים אלו, השתמשו החוקרים גם בנתונים דמוגרפיים על התלמידים ועל בתי הספר שלהם.

ממצאי המחקר העלו כמה תובנות מעניינות לגבי הקשרים בין פרקטיקות של הוראה מעצבת לבין הישגי התלמידים בתחום השפה. ראשית, נמצא קשר חיובי בין הבהרת מטרות הלמידה ומדידת ההתקדמות לעברן לבין הישגי התלמידים בתחום הקריאה, אבל רק כאשר התלמידים עצמם דיווחו על השימוש בפרקטיקות אלו. במקרים שבהם המורים דיווחו על השימוש בפרקטיקות אלו אך התלמידים לא, לא נמצא קשר בינן לבין הישגי התלמידים.

מתן משוב לתלמידים על הישגיהם ועל פערים בין הישגיהם ליעדי הלמידה לא נמצא קשור כלל להישגים בתחום הקריאה. החוקרים מציעים כמה הסברים אפשריים לכך. ראשית, ייתכן שהמשוב שסיפקו המורים לא היה מספק, או לא נוסח בצורה מועילה. שנית, ייתכן שממצא זה מצביע על כך שאסטרטגיות אחרות של הערכה מעצבת הן משמעותיות יותר לקידום הישגי תלמידים מאשר המשוב. שלישית, ייתכן שתלמידים לא יישמו את המשוב באופן שקידם את הלמידה שלהם. ולבסוף, ייתכן שהמורים סיפקו משוב רב יותר דווקא לתלמידים בעלי הישגים נמוכים, ולכן ייתכן שההשפעה החיובית של המשוב על הישגים של כלל התלמידים בקריאה לא התבטאה באופן סטטיסטי.   

התאמת הלמידה לצורכי התלמידים נמצאה קשורה להישגי התלמידים במספר דרכים. ראשית, תלמידים שדיווחו כי מוריהם עורכים התאמות בלמידה כדי להתאימה לצורכיהם הגיעו להישגים גבוהים יותר בתחום השפה. שנית, תלמידים שלא דיווחו על התאמות כאלו, אולם עמיתיהם לכיתה כן דיווחו עליהן, הגיעו גם הם להישגים גבוהים יותר. לבסוף, אם המורים דיווחו שהם אכן עורכים התאמות ללמידה, אולם התלמידים לא דיווחו על כך, נמצא שהתלמידים הגיעו בממוצע להישגים נמוכים יותר.

באופן מפתיע, כאשר בחנו החוקרים האם התאמת הלמידה לצורכי התלמידים מתווכת את הקשר בין האסטרטגיות האחרות של הוראה מעצבת לבין הישגים בלמידה, לא נמצא תיווך כזה.