כיצד משפיעים חשיפה למסכים, וסוגי השימוש השונים בהם על שלומותם של תלמידות ותלמידים?

הילדים בעשור הנוכחי חשופים למסכים הרבה יותר מאשר בעבר. אם בעבר הם נחשפו בעיקר למסכי הטלוויזיה והוידאו, כיום הילדים חשופים למגוון רחב של אמצעי תקשורת ובידור דיגיטליים. לחשיפה זו למסכים השפעה שלילית מתועדת היטב במחקר על יכולתיהם החברתיות של הילדים. עם זאת, מחקרים שבחנו את ההשפעה של זמן הצפייה על שלומותם של הילדים הגיעו לתוצאות מעורבות. הסיבה לכך, לפי מחברי מאמר זה, היא שמחקרים אלו לא ערכו אבחנה מספקת בין סוגי הפעילויות הדיגיטליות השונות, ולא לקחו בחשבון את מאפייניהם השונים של הילדים. במאמר הנוכחי מבקשים המחברים לגשר על פער זה.

על מנת לבחון את ההשפעה המשתנה של פעילויות דיגיטליות שונות, השתמשו טוואנג' ופארלי בנתוני אורך מסקר העקבה של המילניום (The Millennium Cohort Study). סקר זה בחן מדגם מייצג של ילדים, שנולדו בבריטניה בין ספטמבר 2002 לינואר 2003. המחקר שלפנינו מתבסס על נתוני הפעם השישית בה נערך הסקר עם אותם משתתפים – בשנת 2015. בעת איסוף הנתונים השישי היו המשתתפים בני 13 וחצי בממוצע. נתונים נאספו על אודות 11,427 ילדים.

נתוני השימוש במכשירים דיגיטליים נאספו לפי דיווח עצמי. המתבגרים נשאלו כמה שעות הם מבלים ביום בגלישה באינטרנט, בצפייה בסרטונים או בסדרות, בשימוש ברשתות חברתיות, במשחקים במחשב או קונסולות משחק אחרות. נתונים אודות מצבם הנפשי של התלמידים נאספו באמצעות דיוחים עצמיים, שבחנו התנהגויות של פגיעה עצמית, תסמינים של דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, וסיפוק נמוך מחייהם. נוסף על כך, נאספו משתנים דמוגרפיים כגון גיל, רקע אתני, הכנסת המשפחה, נוכחות האב בבית, השכלה ותעסוקה של ההורה העיקרי, מספר אחים, מחלות רקע של המתבגר, ויכולת מילולית של ההורה.

המתבגרים דיווחו על בילוי שעות רבות ביום מול מסכים. למשל, אחת מתוך חמש נערות ואחד מתוך שלושה נערים, דיווחו על בילוי יומי של מעל חמש שעות במרשתת. הנערות דיווחו על זמן גלישה רב יותר במרשתת ועל זמן שימוש רב יותר במדיה חברתית, ביחס לנערים. הנערים דיווחו על זמן בילוי רב יותר במשחקים אלקטרוניים, ביחס לנערות. שעות הצפייה בטלוויזיה היו דומות פחות או יותר בקרב שני המגדרים.

באופן כללי, נמצא שמצבם הנפשי של מי שבילו יותר זמן מול מסכים, בכל אחת מהפעילויות האמורות, היה ירוד יותר מזה של עמיתיהם שבילו פרקי זמן קצרים יותר מול מסכים. בבחינת סוגי הפעילויות, נמצא כי הפעילויות שלהן המתאם השלילי החזק ביותר עם שלומות היו גלישה במרשתת ושימוש במדיה חברתית. המתאם בין שלומות לבין משחקים אלקטרוניים וצפייה בטלוויזיה, על אף שהתקיים, היה חלש יותר. 

נמצא שבמקרה של נערות, המתאם השלילי בין שימוש במסכים ושלומות היה חזק יותר, וכמעט כפול בעצמתו, ביחס לגלישה במרשתת ושימוש במדיה חברתית, מאשר המתאם השלילי שבין צפייה בטלויזיה ומשחקים אלקטרוניים, לבין שלומותן. לעומת זאת, עבור הנערים עוצמת המתאמים הייתה דומה, פחות או יותר, בכל סוגי השימוש במסכים. נוסף על כך, עבור נערות המתאם השלילי עם בריאות נפשית בא לידי ביטוי כבר מהרמה הבינונית-גבוהה של צפייה במסכים – מעל שעתיים ביום. לעומת זאת, אצל הנערים, נמצא המתאם השלילי רק עבור מי שזמן הצפייה במסכים היומי היה גבוה מאוד – מעל חמש שעות.    

הכותבים מסכמים בכך שחשוב שהורים ואנשי חינוך, יכירו בכך שהשפעתם השלילית של המסכים משתנה בהתאם לסוג הפעילות ולמינו של המתבגר. נראה כי הגלישה במרשתת והשימוש במדיה חברתית הן הפעילויות בעלות ההשלכות השליליות ביותר, במיוחד עבור נערות.