בחינת ההשפעה של פעילות העשרה ביום הלימודים ומחוצה לו (6)

אין עוררין על כך שהמשפחה ובית הספר הן קבוצות השתייכות משפיעות וחשובות מאוד בחייהם של תלמידים ושל בני נוער בכלל. עם זאת, קיימות קבוצות השתייכות חשובות נוספות העשויות להשפיע באופן משמעותי על חייהם ועל רווחתם של מתבגרים ועל עתידם המקצועי והאקדמי. במאמר שיסוכם להלן, בחנו נורמה רובלקבה ושותפותיה לכתיבה את הקשר בין השתייכות לקבוצות חברתיות לא־רשמיות לבין מדדים בריאותיים-נפשיים אצל בני נוער במקסיקו.

כדי לבחון את הקשרים הללו, אספו החוקרות נתונים באמצעות סקר שהועבר ל־840 מתבגרים (בני 17-12) ממקסיקו, שהשתתפו בפעילויות פנאי חוץ־בית ספריות שונות. הסקר כלל שאלות שנגעו למגוון תחומי חיים של המתבגרים, ובהם יכולות רגשיות וחברתיות, חוסן, נטייה לחדרה (ולסימפטומים שלה), נטייה לדיכאון (ולסימפטומים שלו) והתנהגות מפריעה. כמו כן נאסף מידע על אודות מאפייניהם הדמוגרפיים של הנערים – גיל, מין, השתייכות חברתית ומקצועם והשכלתם של ההורים.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שבאופן כללי להשתתפות בפעילויות חוץ־בית ספריות, כגון פעילויות ספורט, אומנות או שייכות לקהילה דתית, היו מגוון השפעות חיוביות על איכות חייהם ועל רווחתם הנפשית של המתבגרים. באופן פרטני יותר, נמצא כי לפעילויות מסוגים שונים היו השפעות שונות על המשתתפים בהן.

חלק ממשתני התוצאה נמצאו בקשר עם מגוון של פעילויות חוץ־בית ספריות. כך, תלמידים שדיווחו על השתתפות בפעילויות ספורט, תלמידים שדיווחו על השתתפות בתנועת נוער וכאלה שדיווחו על פעילויות הקשורות לאמנות, הראו מידה רבה יותר של אינטליגנציה רגשית ומידה רבה יותר של חוסן נפשי מאשר אלו שדיווחו שאינם משתתפים באף פעילות כזו ולעומת אלו שדיווחו שהשתתפו בפעילויות חברתיות דתיות.

בבחינה עמוקה יותר של הממצאים, נראה כי קיימים כאן כמה מנגנוני השפעה בין המשתנים: השתתפות בפעילויות ספורט וחברות בקבוצות ספורט נמצאו בקשר עם רמה גבוהה יותר של סובלנות, עם נטייה גבוהה לשיפור עצמי, עם תפיסה עצמית חיובית יותר ועם רמה גבוהה יותר של כישורי התמודדות עם קשיים. כל אלו תיווכו בקשר שבין פעילות הספורט לבין הרמה הגבוהה יותר של אינטליגנציה רגשית ושל חוסן נפשי. השתתפות בפעולות אומנותיות הייתה קשורה גם היא כאמור לרמה גבוהה יותר של אינטליגנציה רגשית ושל חוסן, אבל המשתנים המתווכים כאן היו אחרים – הבעת רגשות, יצירת מערכות יחסים תומכות, גיבוש זהות עצמית ומסוגלות עצמית. כל אלו הביאו לרמה גבוהה יותר של אינטליגנציה רגשית ושל חוסן. לבסוף, השתתפות בתנועות נוער (כמו הצופים) נמצאה בקשר עם יצירת קשרים קהילתיים רבים ועמוקים יותר ועם רגולציה עצמית גבוהה יותר, ודרך יכולות אלה היא היטיבה עם החוסן ועם האינטליגנציה הרגשית.

חלק מהפעילויות החוץ־בית ספריות שדווחו לא הביאו לתוצאות חיוביות מבחינת המתבגרים – לא בממד של החוסן הנפשי ולא בממד של האינטליגנציה הרגשית. חברות בכנופיה, כצפוי, נמצאה במתאם עם חוסן ועם אינטליגנציה רגשית נמוכות יותר בהשוואה לאלו שלא השתתפו בשום פעילות. באופן מפתיע יותר, מתבגרים שהשתתפו בפעילויות דתיות לא הראו הבדל מובהק סטטיסטית לעומת אלו שלא השתתפו בשום פעילות. כמו כן, מתבגרים שהשתתפו בפעילויות התנדבות בלבד הראו מדדים נמוכים יותר בשני משתני התוצאה לעומת אלו שהשתתפו בשאר הפעילויות, למעט אלו שהיו חברים בכנופיות.

שלוש תובנות מעשיות

1. הצטרפות לקבוצות חברתיות מסוגים מסוימים כגון קבוצות ספורט, אומנות ותנועות נוער יכולה לסייע לצעירים לפתח יכולות רגשיות ועמידות רגשית גבוהה.
2. הצטרפות לקבוצות ולפעילויות מסוגים אלו יכולה לסייע לצעירים לפתח יכולות עצמאיות והתמודדות פעילה ומועילה יותר עם קשיים רגשיים וחברתיים.
3. הממצאים מצביעים על החשיבות של יצירת קהילה ותמיכה חברתית כפקטור מגן על הבריאות הנפשית של הצעירים. פעילויות חברתיות מסוגים אלו יכולות לסייע לצעירים להרגיש מחוברים ולפתח יכולות רגשיות וחברתיות מועילות, יותר מאשר צעירים שאינם משתתפים בהן.