מהן ההשלכות הידועות של משבר האקלים על ילדים ונוער?

בין יתר מופעיו של משבר האקלים, הולכת ועולה התכיפות של אירועי מזג אוויר קיצוני. הקונצנזוס בקרב מדעני אקלים הוא כי אירועים מסוג זה יהפכו לתכופים יותר ככל שתמשך מגמת ההתחממות הגלובאלית. מחקרים קודמים קבעו כי, מעבר להשפעה המיידית שיש לאסונות טבע על חייהם ורווחתם של בני אדם, קיימת השפעה פסיכולוגית שלילית לחשיפה אליהם. השפעה זו מודגשת בכל הנוגע לרווחתם של ילדים. במאמר שהתפרסם בשנת 2018 בכתב עת המוקדש לרפואת הנפש, הוצגה סקירה של הספרות המחקרית אודות השפעה זו ואודות הדרכים להתמודד עימה.

על פי הסקירה, ילדים שנחשפים לאירועי מזג אוויר קיצוני נמצאים בסיכון לשלל השפעות פסיכולוגיות שליליות. ראשית – הם בסיכון של בין 15%-30% לפתח פוסט טראומה (PTSD). הם גם בסיכון לפיתוח שלל התמודדויות נפשיות אחרות – חרדה, פוביה, הפרעות שינה, בעיות בהתקשרות, דיכאון ושימוש בחומרים ממכרים. גם ילדים שלא ילקו בתופעה חמורה, עשויים לסבול מהתפתחות לקויה שמובילה למחלות כרוניות כגון אסטמה. ילדים אלו פגיעים יותר לזיהומים ומחלות ויראליות. הורים שנחשפו לאסונות עשוים לפתח גם הם קשיים נפשיים – ואלו בתורם ישפיעו לרעה על בריאותם הנפשית של ילדים. זאת משום שאחד מהמנבאים הטובים ביותר לבריאות נפשית של ילד הוא בריאותם הנפשית של הוריו.

הכותבים מציינים כי ילדים כיום חשופים לידיעות חדשותיות ולמידע אודות משבר האקלים המתקרב. חשיפה זו חשובה משום שהם יהיו אלו שייתגייסו להתמודד עם משבר האקלים בהמשך, אולם היא גם מגבירה את החרדה והלחץ הנפשי שלהם. סקרים וראיונות שנערכו בעשור האחרון מצביעים על כך שגם ילדים במדינות מפותחות, שלא נחשפו לאירועי אקלים קיצוני, מדווחים על חששות וחרדות מהעתיד שיביא עימו משבר האקלים.

הכותבים מציינים מספר דרכים שבהן ילדים מתמודדים עם החששות והחרדות הקשורים למשבר האקלים. חלק מדרכי ההתמודדות קשורות בהימנעות ממידע, הדחקה וכיו"ב. עם זאת, נמצאו עדויות הקושרות בין פעולה אקטיבית של ילדים ונוער ביחס לנושא האקלים, תוך מציאת משמעות בעשייה ובפעולה, ובין שלומותם הנפשית (Well-being) של הילדים.