הסקירה היומית 7.2.22

האם ניתן להתמודד עם שחיקת מורים?

השתתפו בכתיבת הסקירה: קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

?

שחיקה (Burnout) נחשבת לסיכון תעסוקתי בשורה של מקצועות שירות וטיפול. בין היתר הוגדרה תופעת השחיקה כ"תופעה פסיכולוגית שמופיעה בתגובה לחשיפה מתמשכת לגורמי לחץ בין-אישיים כרוניים במהלך העבודה". מורים ומורות נחשבים לקהילה מקצועית אשר חשופה במיוחד לסכנות השחיקה בעבודה.

הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים העוסקים בתופעת השחיקה בקרב מורים ומורות. המחקר הראשון בחן אילו גורמים תורמים לשחיקה של מורי בתי ספר יסודי בפינלנד. נמצא שגודל הכיתה וגיל התלמידים משפיעים על מידת השחיקה של המורים, וכן שורה של גורמים נוספים. המחקר השני בחן את המאפיינים הייחודיים שתרמו לשחיקת מורים בארה"ב במהלך הקורונה, ומציע שורה של המלצות להתמודדות עם שחיקה זו.

הרקע לשחיקת מורים: משתנים ברמת המורה, התלמיד והמוסד החינוכי

למעלה מ-4,500 מורי בית ספר יסודי בפינלנד דיווחו על מידת השחיקה שלהם במחקר זה. החוקרים מצאו שמורים חשופים לסכנת השחיקה ככל שהם: מלמדים בכיתה גדולה יותר, מלמדים בכיתות בוגרות יותר, ומשמשים כמורים מקצועיים (לעומת מחנכי כיתות)

גורמים התורמים לשחיקת מורים במהלך הקורונה

מורות ומורים חוו לחץ וחרדה בתקופת הקורונה. עליה זו עלולה להוביל לשחיקה של מורים, בעיה שחומרתה הייתה ידועה עוד בטרם המגיפה. מחקר זה זיהה ארבעה גורמים שהשפיעו בצורה משמעותית על השחיקה של המורים ומציע מספר דרכים להתמודד עם הבעיה.

הרקע לשחיקת מורים: משתנים ברמת המורה, התלמיד והמוסד החינוכי

Teacher burnout explained: Teacher-, student-, and organisation-level variables

שחיקה (Burnout) נחשבת לסיכון תעסוקתי בשורה של מקצועות שירות וטיפול. בין היתר הוגדרה תופעת השחיקה כ"תופעה פסיכולוגית שמופיעה בתגובה לחשיפה מתמשכת לגורמי לחץ בין-אישיים כרוניים במהלך העבודה". מורים ומורות נחשבים לקהילה מקצועית אשר חשופה במיוחד לסכנות השחיקה בעבודה.

במחקר זה השתתפו 4,567 מורים ומורות בבתי ספר יסודיים בפינלנד. 2,080 מהם היו מחנכי כיתה, 1,744 מורים מקצועיים, 438 מורים לחינוך מיוחד ו-305 מורים בחדרי משאבי למידה (Resource Room Teacher). מידת השחיקה של המורים הוערכה בהתבסס על תשובותיהם בשאלונים למילוי עצמי. שאלונים אלו נבנו על בסיס מדד פרידמן להערכת שחיקה של מורים. מדד זה אומד עד כמה מורים חשים 1) תשישות, 2) תחושה של חוסר הצלחה מקצועית ו-3) אובדן תחושת ערך עצמי (Depersonalization). הציון המשוקלל של מדדים אלו אומד את מידת השחיקה של המורים. במקביל לכך נאספו נתונים שאיפשרו בחינת מאפייני המורים, מאפייני התלמידים ומאפייני המוסד החינוכי.

תוצאות המחקר הראו כי תופעת השחיקה לא נקשרה למאפיינים אישיים של המורה. מורים ותיקים העידו על פחות תשישות ממורים חדשים, יתכן שבשל ניסיונם במקצוע. למרות זאת, באופן כללי מצאו כותבי המאמר כי מורים בעלי ותק שונה וממגדרים שונים חשופים לסכנת השחיקה במידה דומה.

מורים לכיתות בוגרות יותר בבית הספר היסודי חוו שחיקה רבה יותר ממורים בכיתות הנמוכות. מורים מקצועיים הפגינו שחיקה רבה יותר ממחנכות, והחוקרים קושרים זאת לכך שמורים מקצועיים מלמדים בדרך כלל בכיתות בוגרות יותר. השחיקה של המורים והמורות הייתה רבה יותר ככל שהכיתה הייתה משולבת יותר, וכללה מספר רב יותר של תלמידים עם מוגבלויות או צרכים מיוחדים. החוקרים מציינים שתופעת השחיקה עלתה מהממצאים עבור מורים שבכיתתם למדו החל משלושה תלמידים משולבים בכיתה, והמליצו כי לא יהיו יותר משני תלמידים משולבים בכיתה.

כאמור, מורים מקצועיים העידו על שחיקה רבה יותר ממחנכי כיתות. מורים לחינוך מיוחד העידו על שחיקה מועטה יחסית, נתון שהחוקרים מציינים כמפתיע. המורים בחדרי משאבי הלמידה העידו על שחיקה מועטה יחסית – יתכן בשל העובדה שאופי עבודתם איפשר ניהול מיטבי של עומס העבודה. גם מורים שתפקדו במקביל כמנהלי בית הספר העידו על שחיקה נמוכה.

החוקרים מצאו קשר בין גודל הכיתה ובין השחיקה. ככל שהכיתה הייתה גדולה יותר כך הייתה, בדרך כלל, עלייה במידת השחיקה של המורים.

גורמים התורמים לשחיקת מורים במהלך הקורונה

Factors Contributing to Teacher Burnout During COVID-19

שחיקת מורים היא בעיה ידועה במערכת החינוך. השפעתה הקשה מוכרת במיוחד בקרב מורים ומורות חדשים. מחקר זה הוא מן הראשונים שבחן בצורה אמפירית את השפעת הקורונה על שחיקת המורים. המחקר, שנערך בארה"ב באוקטובר 2020, סקר 395 מורים שלימדו בשנת 2020 בבית ספר יסודי או תיכון. הסקר בחן את מידת החרדה של מורים בתחומים שונים כמו חרדה מהקורונה, חרדה מההוראה עצמה או חרדה מההורים אל מול תחושות של שחיקה.

התוצאה הראשונה והמשמעותית מראה שמעל 45% מהמורים הנסקרים ענו תשובות המראות רמה גבוהה של שחיקה ולחץ. לא נמצאה השפעה של מוצא, וותק בהוראה, תחום הלימוד או מקום בית הספר על השחיקה.

ארבעת הגורמים שתרמו לתופעת השחיקה הם:

  1. חרדה מהקורונה.
  2. חרדה מהוראה בעת זו.
  3. חרדה מהקשר עם ההורים.
  4. סוגיות הקשורות באדמינסטירציה של הפעולה החינוכית ותקשורת עם בית הספר.

הכותב, טים פרסלי,  מציין שיש סיבות רבות ללחץ היום, עם חזרתם של המורים להוראה, אולם המחקר הנוכחי ביקש לזהות את הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על שחיקת המורים. גורמים אלו מצביעים, לדעתו, לעבר כיוונים שעל אנשי המערכת לפעול בהם על מנת להתמודד עם העליה הצפויה בשחיקה.

לנוכח תוצאות המחקר ממליץ פרסלי מספר המלצות:

  1. על גורמי המקצוע לעקוב ולזהות תהליכים של חרדה ושחיקה אצל המורים ולטפל בהם לאורך שנת הלימודים הנוכחית. הכותב מציע שהמחוזות יספקו שירות טלפוני ותמיכה לטיפול בחרדה ולחץ אצל המורים לצד הנחיות ופרוטוקולים ברורים לפעולה.
  2. ביחס לחרדה מהקשר עם ההורים מציע כותב המאמר שהמחוז ובית הספר יסייעו לתקשורת עם הורים על ידי הבהרת דרכי תקשורת מתאימות ומעורבות של גורמים נוספים בבית הספר בקשר זה, ולא רק של המורה.

לבסוף מציע כותב המאמר שמנהלים ואנשי אדמינסטרציה בבתי הספר ייזמו תמיכה מלמעלה למטה ויתנו מענה לחששות והקשיים של המורים.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר