כיצד השפיע משבר הקורונה על שלומות של צוותי הוראה ואילו משתנים התערבו בהשפעה זו?

'תשישות חמלה' (Compassion Fatigue) היא תופעה מוכרת במחקר, אודות בעלי מקצועות טיפוליים וחינוכיים. במחקר זה תשישות חמלה הוגדרה כבעלת שני מאפיינים: 1) שחיקה (Burnout), אשר משבשת את יכולת ההתייחסות של המורה למצבי מצוקה של תלמידים, ו-2) דחק מטראומה שניונית (Secondery Trauma Stress), כלומר דחק הנוצר בעקבות מצבי מצוקה שנחשפים אליהם ומתקשים להגיב אליהם כיאות.
החוקרים ביססו את השערותיהם במחקר זה על שתי תיאוריות דומיננטיות בעולם העבודה וההוראה. האחת היא מודל הדרישות והמשאבים (Demand-Resource Model), על פיו שלומותם של עובדים תלויה באיזון בין דרישות מקום העבודה והמשאבים העומדים לרשותם למילוי דרישות אלו. והשניה היא תיאורית הלמידה החברתית-רגשית (SEL, Social Emotional Learning). על פי תיאוריה זו, פיתוח מיומנויות חברתיות רגשיות בקרב מורים עשוי לאפשר להם להתמודד בצורה מיטבית עם מצבי מצוקה של תלמידים. לכן, שיערו החוקרים כי מורים שחשו מסוגלות (Self Efficacy) בהוראה מקוונת בעת המעבר ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה, וכן מורים שהיו בעלי מיומנויות גבוהות בלמידה חברתית-רגשית, יחוו פחות תשישות חמלה, גם בתנאי משבר הקורונה.
321 מורים מקליפורניה מילאו את הסקר המקוון שהחוקרים הפיצו במהלך מאי 2020 עד יוני 2020 (במהלך "הסגר הראשון"). לצד שאלות שסייעו לאמוד את ההערכה העצמית של המורים את מיומנותיהם בהוראה מקוונת ובלמידה חברתית רגשית, וכן שאלות שסייעו לאמוד את מידת תשישות החמלה של המורים, נאספו גם נתונים דמוגרפיים ומקצועיים.
מורים ותיקים העידו על רמות נמוכות יותר של תשישות חמלה ממורים צעירים. מורים מקבוצת הרוב העידו על תשישות חמלה רבה יותר ממורים מקבוצות מיעוט. לא נמצא הבדל במידת תשישות החמלה לפי מגדר או לפי גיל התלמידים. ככל שהמורים היו בעלי מסוגלות בהוראה מקוונת – כלומר ככל שהם העריכו במידה רבה יותר את יכולותיהם ללמד באופן מקוון – הם גם העידו על רמות נמוכות יותר של תשישות חמלה. עם זאת, הערכת המורים את מיומנותיהם בלמידה חברתית-רגשית לא השפיעה על מידת תשישות החמלה עליה דיווחו. עם זאת, נמצאה השפעה ממתנת למיומנויות למידה חברתית-רגשית ביחס לתשישות חמלה: מורים שהיו בעלי מסוגלות נמוכה בהוראה מקוונת, אך מיומנויות גבוהות בלמידה חברתית-רגשית, העידו על תשישות חמלה נמוכה יחסית לעמיתיהם שהיו אף הם בעלי מסוגלות נמוכה בהוראה מקוונת אך בנוסף גם בעלי מיומנות נמוכה בלמידה חברתית-רגשית.