review-class: SEL

מה ניתן ללמוד אודות השפעת האקלים החברתי בבית הספר ובכיתה על הפרט?

המחקר החינוכי פסיכולוגי מתמקד פעמים רבות בהתערבויות ברמת הפרט, אשר מבקשות לסייע בהתמודדות עם קשיים רגשיים וחברתיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מבקשת לבחון את ההשפעה של הסביבה החברתית והתערבויות ברמה הקבוצתית על התמודדויות רגשיות חברתיות של הפרט. המחקר הראשון שנערך בארה"ב סקר מחקרים שבחנו בהתערבויות SEL ברמה הקבוצתית והבית ספרית, ומצא כי הן תורמות להיבטים רבים של האקלים והנורמות החברתיות בבית הספר. המחקר השני שנערך בניו זילנד בחן כיצד מושפעות רמות המתח של תלמידים בבית הספר היסודי ממעמדם החברתי ומיחסי הגומלין בקבוצת השווים, ומצא כי מידת התמיכה והלכידות החברתית בכיתה השפיעה על רמות הלחץ יותר מאשר תפיסת הפרט את מעמדו החברתי.

קראו עוד >>

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע תוכניות ללמידה רגשית-חברתית?

שימוש ויישום של למידה רגשית חברתית (SEL) הפכו למגמה בולטת בשדה החינוכי בשנים האחרונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה כיצד ניתן ליישם תכניות SEL בצורה משמעותית, מקיפה וארוכת טווח?
התקציר הראשון מסכם דו"ח תובנות בעקבות 10 שנות הטמעה של למידה רגשית-חברתית במחוזות שונים בארצות הברית, ומציג שישה מרכיבים שזוהו כחשובים לשימוש משמעותי וארוך טווח בתוכניות SEL.
המאמר השני בחן את הניסיון להטמיע SEL כתוכן לימודי במסגרת שיעור בבתי הספר, אשר לטענת הכותבות לא צלח, ומציע לבחון יישום של SEL כמהלך אסטרטגי מקיף שנעשה במגוון צורות ומצבים בסביבה החינוכית.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה ההוראה המקוונת על קשר בין מורה לתלמיד?

הוראה כוללת עיסוק בהיבטים רגשיים וחברתיים נרחבים, לצד העיסוק בהיבטים פדגוגיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו השפעות של המעבר להוראה מרחוק על היבטים רגשיים וחברתיים בעבודת ההוראה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית. המחקר בחן את חוויותיהם של מורים, והאתגרים אותם חוו בעקבות המעבר ללמידה ולהוראה מקוונת. המחקר התמקד הן ברמה הפדגוגית, הן ברמה החברתית, הרגשית והקוגניטיבית.
המחקר השני ביקש לבחון כיצד השתנה הקשר בין מורה ותלמיד בזמן הלמידה מרחוק, ומצא כי על אף האתגרים הרבים שזימנה ההוראה מרחוק, מורים הצליחו להשתמש בה ליצירת פרקטיקות חדשות וייחודיות לחיזוק קשר זה.

קראו עוד >>

מה עשויות להיות השלכות של נקיטה בשיטות הוראה הפוכות מהמקובל?

חג פורים הינו חג של שמחה, שינוי ויציאה מהקופסה. לכבוד החג – הסקירה היומית עוסקת בסוגיות פורימיות שונות מזוויות חינוכיות.
המאמר הראשון בוחן את הזווית החינוכית של חג ה"נהפוך הוא" – ומציג סקירה שיטתית שבחנה 107 מחקרים אודות גישת הלמידה ההפוכה (flipped learning).
המאמר השני עוסק בזווית החינוכית של האמרה " משנכנס אדר מרבים בשמחה" – ובחן את הקשר בין סוגי הומור של מורים למעורבות של תלמידים בלמידה.

קראו עוד >>

האם כדאי לתרגל מדיטציה בבית הספר והאם ניתן לעשות זאת?

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת התפיסה כי מדיטציה עשויה להוביל להשפעות חיוביות בהיבטים מגוונים של החיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד עשויה מדיטציה לתרום לרווחתם הנפשית, למידתם וחוויתם של תלמידים בבית הספר?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע יישום של שיטת המיינדפולנס בבתי ספר יסודיים על תלמידים. נמצא כי מורים זיהו ירידה בבעיות התנהגות וקשיי ריכוז בקרב התלמידים שתרגלו מיינדפולנס.
המאמר השני בדק כיצד השפיעו תרגולי מדיטציה שבועיים על תלמידים בחטיבת הביניים. נמצא כי התרגול השפיע לטובה על יכולת הרפלקציה של תלמידים, על יכולת הריכוז שלהם בשיעורים ועל שביעות הרצון הכללית שלהם.

קראו עוד >>

כיצד השפיע משבר הקורונה על שלומות של צוותי הוראה ואילו משתנים התערבו בהשפעה זו?

תקופת הקורונה הציבה אתגרים רבים בפני מורות ומורים במערכת החינוך, אשר השפיעו על שלומותם ורווחתם הנפשית. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעה רווחתם הנפשית של מורות ומורים בתקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן כיצד השפיעה תקופת הקורונה על התבטאותה של תופעת תשישות החמלה (Compassion Fatigue). נמצא כי תחושת מסוגלות עצמית בהוראה מקוונת הפחיתה את התופעה, וכי מורים ותיקים חוו פחות תשישות חמלה ממורים חדשים.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן את התמודדותם של מורות ומורים במגזר הערבי והדרוזי עם משבר הקורונה. נמצא שחוסן נפשי ומשאבים, חיצוניים ופנימיים, השפיעו לטובה על הרווחה הנפשית ושלומותם של המורים.

קראו עוד >>

מדוע מגפת הקורונה פגעה בהתפתחות ובהישגים לימודיים של ילדים עם רקע מוחלש יותר מאשר באכולוסייה הכללית?

מעבר להשפעתה על התחלואה העולמית, למגפת הקורונה ישנן גם השלכות כלכליות וחברתיות רחבות היקף. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את השפעות המגפה על סוגיות חברתיות והתפתחותיות שונות בקרב תלמידים.
המחקר הראשון בחן כיצד חווית דחק (Stress) שנוצרת בעקבות המגפה עשויה להשפיע על ההתפתחות המוחית של תלמידים בכלל, ושל תלמידים מקבוצות אוכלוסיה מוחלשות בפרט. המחקר מצא כי דחק משפיע על תפקודים מוחיים שונים, האחראיים בין היתר על תהליכי חשיבה וניהול קשב, זיכרון ולמידה.
המחקר השני בדק מה היו השינויים בזמן המשחק המשותף של הורים וילדים בתקופת הקורונה, ומצא כי הזמן המשותף עלה משמעותית, אך לא בכל קבוצות האוכלוסייה. במשקי בית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או מקבוצות סיכון חלה ירידה משמעותית בזמן המשחק המשותף ועלייה בזמן השימוש של הילדים במסך באופן לא מפוקח.

קראו עוד >>

כיצד צוותי הוראה מקבלים החלטות בחינוך מרחוק?

תהליכי קבלת החלטות הינם מרכזיים בעבודתם של מורות ומורים, החל משלבי תכנון ההוראה והובלת תהליכים חינוכיים ועד החלטות העוסקות בתלמידים ספציפיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעו תהליכי קבלת החלטות של מורים והשיקולים בתהליכים אלו ממגפת הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן כיצד השתנה אופן קבלת ההחלטות של מורים בישראל בתקופת הקורונה והלמידה המקוונת. הממצאים מראים שחוסרים בנתונים על מצבם הלימודי, רגשי וחברתי של תלמידים הקשו על תהליכי קבלת החלטות של מורים בקורונה.
המאמר השני בחן את הגורמים שהשפיעו על קבלת החלטות של מורים בבתי ספר יסודיים במהלך מגפת הקורונה, ומצא שלושה גורמים עיקריים שהשפיעו על תהליכים אלו: התחשבות באמצעי הלמידה הדיגיטליים ומגבלות השימוש בהם, צורך לתמוך ולשמר קשרים חברתיים ומוטיבציה של תלמידים וצורך להתחשב בעומס של התלמידים והמורים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת?

בריונות ברשת מהווה תופעה רחבת היקף. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת הבריונות ברשת?
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תכנית התערבות להפחתת בריונות בוואטסאפ, ומצא כי היא הביאה לירידה משמעותית בבריונות בוואטסאפ, ולשיפור באקלים הכיתתי.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים שבחנו תכנית התערבות למניעת בריונות ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, ומצא כי תוכניות התערבות חינוכיות אכן יעילות במניעת בריונות ברשת ובממוצע מובילות להפחתה של 9%-15% במעשי בריונות ברשת.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר