מה עשויות להיות השלכות של נקיטה בשיטות הוראה הפוכות מהמקובל?

לקביעה שלהתנהגותו ואמירותיו של מורה בכיתה יש השפעה משמעותית על רגשות התלמידים יש עדויות למכביר. אולם ההשפעה ארוכת הטווח, על פני תקופה ממושכת יחסית, כמעט ולא נבחנה. מחקר שנעשה בגרמניה בחן איזו השפעה יש להומור של מורים על רגשות התלמידים?

668 תלמידי חטיבות הביניים שהשתתפו במחקר אפיינו את סוג ההומור של המורה שלהם (קשור לחומר הנלמד, לא קשור לחומר הנלמד, הומור עצמי[1], הומור אגרסיבי). לצד זאת, ענו המשתתפים על שאלונים שאיפשרו לחוקרים לאפיין את הרגשות הפעילים בחווית הלמידה (הנאה, שיעמום וכעס). התלמידים מילאו שאלונים אלו פעמיים, במרווח של שישה חודשים, מה שאיפשר לחוקרים לאתר השפעות מתמשכות של סוג ההומור על רגשות התלמידים.

יצוין שהחוקרים נקטו גישה התנהגותית להגדרת ההומור של המורה. כלומר, השאלה שהחוקרים העמידו בפני התלמידים לא הייתה קשורה באופיים של המורים – האם הם מצחיקים או לא – אלא באפיון התנהגותם. החוקרים מדגישים שהם רואים בהומור צורת התנהגות שניתן לעצב, לרכוש ולפתח. האפיון של ההומור של המורים בידי התלמידים נעשה על פי מדרג של חוקרים גרמנים בשם ביאג ודרסלר.

רגשות התלמידים שנבחנו, נבחרו בשל הקשר שלהם במספר תיאוריות פסיכולוגיות לחוויית ההצלחה ולהישגים לימודיים. הרגשות אופיינו על בסיס שאלון שפותח בהתאם לתיאוריה ומכונה שאלון רגשות הצלחה (Achievement Emotions Questionnaire).

הממצאים חיזקו את ההערכה המוקדמת של החוקרים, כי סוג ההומור שבו המורה עושה שימוש משפיע על רגשות התלמידים. נמצא שמורים שעושים שימוש בהומור שקשור לתכני הלימוד מחלישים את התמתנות ההנאה מהשיעורים שמתרחשת בדרך כלל בתקופה של שישה חודשים, וכן מחלישים את התעצמות תחושת השיעמום. הממצאים לא הראו כל השפעה ארוכת טווח לשימוש של מורים בהומור שאינו קשור לחומר הנלמד, או להומור עצמי. זאת, בניגוד להשערה המקורית של החוקרים, שהעריכו שהעשרת המפגש הכיתתי בהומור שאינו שייך לנושא הנלמד תפחית שיעמום וכעס. מסקנתם הייתה שהיותו של המורה מצחיק אינה תנאי מספק להפחתת רגשות שליליים.

הומור אגרסיבי, המכוון כלפי יחיד בקבוצת הלומדים או מחוצה לה, או כנגד קבוצה מסויימת, היה בעל השפעה שלילית בכל המדדים. הומור אגרסיבי הפחית הנאה, הגביר שיעמום והגביר תחושת כעס. נקודה זו משמשת את החוקרים להדגיש את החשיבות של סוג ההומור בו מורה עושה שימוש מבחינת רגשות התלמידים.

[1] הומור של המורה על עצמו, בדרך כלל תוך גיחוך עצמי במידה מסוימת.