הסקירה היומית 21.3.22

כיצד לתווך לתלמידים אירועים אקטואליים ולעודדם להתעניין בחדשות?

השתתפו בכתיבת הסקירה: קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

מורים מסייעים ומלמדים את תלמידיהם להבין, לפרש ולחשוב על הנעשה סביבם, ומנחילים יסודות של מיומנויות, ערכים ואמונות. בתקופות של חדשות קשות, מהארץ ומהעולם, חשיבותו של תפקיד זה עולה.

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך עוסקת באקטואליה בחינוך. המאמר הראשון מציג עקרונות לשימוש באקטואליה בשיעורים בבתי ספר יסודיים. המאמר השני מסכם עשר שנים של פרויקט חינוכי שהוביל ה-BBC בבריטניה, במסגרתו תלמידים יצרו אתרי חדשות של בתי הספר שלהם. הפרויקט הוביל תלמידים לעסוק בחדשות ובנעשה בחברה סביבם.

להביא את העולם לבית הספר: שילוב חדשות והבנת התקשורת בכיתות בית הספר היסודי

במסגרת פרויקט ששילב את אוניברסיטת רוד איילנד ובתי ספר יסודיים, השתתפו חוקרי תקשורת בפיתוח מודל חינוכי לשימוש בחדשות בבתי ספר. המודל מבוסס על ארבעה הבטים חשובים למורות ולמורים ביצירת מערכי שיעור העוסקים באקטואליה ובהבנתה: סקרנות, הכנה לאי-ודאות לגבי מהלך בשיעור, הבנייה מחושבת של השיעורים, ובירור עצמי ערכי של עמדתם כלפי החדשות.

חדשות בית הספר של ה-BBC :דוח הערכה לפרויקט בן עשר שנים

ה – BBC הוביל פרויקט חינוכי בבתי ספר בבריטניה, במסגרתו הכשיר מורים ותלמידים להקים אתרי חדשות מקומיים של בתי הספר, בהם תלמידים משמשים כעיתונאים. דוח זה סקר את הפרויקט, שארך עשר שנים, ומצא שלצד פיתוח מיומנויות אצל תלמידים, הוא הוביל לעניין רב יותר של התלמידים בחדשות ובנעשה בחברה.

להביא את העולם לבית הספר: שילוב חדשות והבנת התקשורת בכיתות בית הספר היסודי

Bringing the World to School: Integrating News and Media Literacy in Elementary Classrooms

המעבדה לחקר התקשורת באוניברסיטת רוד-איילנד הובילה פרוייקט בבתי ספר יסודיים ברוד איילנד שמטרתו פיתוח מודל לשימוש בחדשות ובתקשורת בחינוך. בעבודה של שלוש שנים פותח מודל המבוסס על ארבעה היבטים מרכזיים:

  1. רוח של חקר – המוכנות ללמוד מחדשות מחייבת רוח של חקר והטלת ספק בקרב תלמידים ומורים.
  2. מוכנות לעמימות ואי-ודאות – מורים צריכים להכיר בכך שעיסוק בנושאים אקטואליים טומן בחובו גם עמימות ואי-ודאות לגבי האופן שבו יתגלגלו דברים.
  3. הבנייה מחושבת של השיעורים – מאחר ונושאים אקטואליים ועיסוק בתקשורת עשויים לגרום לאי סדר במהלך השיעור, יש לחשוב היטב על תכנון השיעור והבנייתו (הכותבים מכנים היבט זה: Scaffolding and Structure).
  4. בירור ערכי – על המורים להיות מוכנים לנתח את ההיבטים החדשותיים והאקטואליים מתוך מבט ערכי. החוקרים טוענים כי דבר דורש קודם כל מהמורים לערוך בירור של ערכיהם, עם עצמם, טרם השיעור, וכן להתמודד על ערכיהם ואמונותיהם של תלמידיהם.

המאמר סוקר את ניסיונם של שלושה מורים בבתי ספר יסודיים ברוד-איילנד אשר השתתפו בפרויקט, בליווי אנשי המעבדה לחקר התקשורת. ניסיונותיהם של המורים מעידים על המורכבות שבשילוב חומרים אקטואליים במהלך שיעורים, אך גם על החשיבות של התנסות זו עבור התלמידים והמורים עצמם.

כותבי המאמר מציינים כי בחלק מהמקרים שילוב נושאים אקטואליים עלול להיות במתח עם הצורך של מורים "להספיק חומר" ולעמוד בדרישות מבחנים ארציים, על רקע מחוייבויות שונות של בית הספר. אולם המורים שהתנסויותיהם מתוארות במאמר מציינים כי היתרונות של שילוב אקטואליה בשיעור עולים על החסרונות.

היתרונות בשילוב אקטואליה בבתי ספר יסודיים, נכתב, הם פיתוח כישורים של חקר ולמידה, חיבור לנעשה בחברה אשר משפיע לעתים על עולמם הפנימי של התלמידים, וחיבור מסוג חדש בין מורה לתלמידים, על בסיס ערכי. הכותבים ממליצים לבתי ספר לתמוך במורים המבקשים לשלב אקטואליה בשיעוריהם, על ידי יצירת משאבים מתאימים – חומרי לימוד והכשרה מקצועית.

חדשות בית הספר של ה-BBC :דוח הערכה לפרויקט בן עשר שנים

BBC News School Report: An evaluative review of a 10-year project

דוח שהוכן ב-2016 על ידי ראש המחלקה להעצמת לימודים באמצעים טכנולוגיים (Centre for Technology Enhanced Learning) באוניברסיטת לנקסטר בחן את הפרויקט החינוכי שתאגיד השידור הבריטי, ה-BBC, מוביל בבתי ספר ברחבי בריטניה.

הפרויקט, שהחל בפיילוט ב-2006, מאפשר למורים בבתי ספר להוביל למידה מבוססת פרויקט של הקמת עיתונים מקומיים של בתי הספר. צוות של ה-BBC ניהל את הפרויקט ואת הצטרפותם של בתי ספר לפרויקט, הכשיר מורים וליווה אותם ביצירת אתרי חדשות של בתי הספר, על פלטפורמה דיגיטלית של ה-BBC. המורים המקומיים, בליווי של מנטורים ועורכים מה-BBC, ייצרו בעזרת תלמידים אתרי חדשות פעילים, במקצב המתאים לבית הספר. לפרוייקט יש מעין אירוע שיא, שנקרא "יום החדשות" (News Day). הכתבות שבתי הספר מכינים ליום זה עולות לאתר מרכזי יותר של ה-BBC, ועשויות לקבל חשיפה ברמה הארצית.

על פי הדוח, למעלה מ-2,000 בתי ספר ברחבי בריטניה השתתפו בפרויקט במשך עשר שנות פעולתו (עד 2016). בשנת 2015, הפרויקט הגיע ל-30,000 ילדים, במסגרת של למעלה מ-1,000 בתי ספר. הפרויקט מכוון לתלמידים בגילאים 16-11, וכל בית ספר שמבקש להצטרף ולקבל את ההנחיה של ה-BBC יכול לעשות כן. מובילי הפרויקט, כך נכתב בדוח, שמים דגש רב על גיוון והכלה. בתי הספר שמשתתפים בפרויקט מגיעים מכל רחבי בריטניה, לרבות מקהילות קטנות בערי סְפר ומבתי ספר המיועדים לילדים עם מוגבלויות.

ניתוח של התכנים המועלים באתר המרכזי במסגרת "יום החדשות" המרכזי מראה שהתלמידים ומוריהם בוחרים לעסוק בנושאים מגוונים. החל בספורט, בנושאים הקשורים בבית הספר, בקהילה המקומית, בנושאים פוליטיים ארציים ובחדשות בינלאומיות.

עורך הדוח, פאסי, סקר דוחות הערכה שנכתבו לאורך השנים על הפרויקט ואיתר את ההיבטים המרכזיים שמורים ותלמידים שהשתתפו באופן פעיל ציינו ביחס לפרויקט. על פי פאסי, מורים ותלמידים מציינים שהעיסוק בעיתונות בעזרת הפלטפורמה שה-BBC מעניק משפרת את תחושת הערך העצמי של התלמידים ואת מיומנויות השפה שלהם. מרבית התלמידים ציינו כי בעקבות הפרויקט גילו עניין רב יותר בחדשות, צפו בחדשות בטלוויזיה יותר והקשיבו לחדשות ברדיו.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר