נושא 1: קורונה

מרכיבי מנהיגות סתגלנית למשבר: ממצאים מאוסטרליה, פיג'י וניו זילנד (7)

הסקירה היומית מציגה מאמר הבוחן את מאפייניה של מנהיגות חינוכית סתגלנית בקרב מנהלי בתי ספר משלוש מדינות שפעלו יחד באסטרטגיה משותפת במהלך מגפת הקורונה. מניתוח זה עולים ארבעה מאפייני שינוי וסתגלנות במנהיגות החינוכית בזמן המשבר, ושבעה עקרונות תגובה משותפים למנהלי בתי ספר בשלוש המדינות במהלך השנים 2021-2020. ארבעת מאפייני המנהיגות הם: 1. מחויבות לערכים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית; 3. הרחבת המעורבות בהובלה; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית.
המחקר מספק עדות אמפירית לכך שההקשר המקומי משפיע רבות על דרכי הניהול בזמן משבר: מאפיינים של בית הספר, מאפייני הקהילה, המצב הפוליטי והכלכלי – השפיעו על התגובה של כל בית ספר.

המלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להביא בחשבון את מאפייני ההקשר המקומי מבחינה חברתית, תרבותית, כלכלית ופוליטית בעת ההיערכות למשבר.
• להציע למנהלים ולצוותים החינוכיים פיתוח מקצועי בתחום ניהול משברים, כדי שיוכלו להתמודד עמם בצורה יעילה, גמישה ויצירתית.
• לחזק את שיתוף הפעולה בין בתי ספר לקהילות מקומיות באמצעות תקשורת רציפה והיערכות משותפת למצבי חירום עתידיים.

קראו עוד >>

כיצד מצב החירום משפיע על יחסי הורים-מורים?

מצב החירום חסר התקדים שבפניו ניצבת כיום מדינת ישראל הוא אתגר מתמשך למורים ולאנשי חינוך ברחבי הארץ. קשרים בין הורים למורים מוכרים בספרות האקדמית כתורמים הן להישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן לכישוריהם החברתיים והרגשיים. כמו כן, הם עשויים לתרום גם לחוסנם של מורים ולרווחתם של הורים. כדי להבין טוב יותר מהם המאפיינים הייחודיים של קשרים כאלו בעתות חירום, ניתן ללמוד ממצבי חירום קודמים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מחקר שנערך בתמיכת משרד החינוך בידי פרופ' אודרי אדי-רקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והגב' חיה שטאי, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. המחקר בוחן את הקשרים בין הורים ומורים משתי נקודות המבט – של ההורים ושל המורים – בעת מגפת הקורונה ובמשבר שנגרם בעקבותיה. המחקר נערך בהשתתפות מורים והורים ממנעד רחב של שלבי חינוך, מחתך סוציו־אקונומי מגוון וממגזרים חברתיים שונים.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• קיימת חשיבות רבה ליצירת תקשורת רציפה, מכילה ושקופה בין הורים למורים.
• יש להשתמש במגוון אמצעי תקשורת לקיום הקשר בין בית הספר להורים.
• יש להציב גבולות ברורים ומוגדרים וליידע את ההורים לגביהם.
• יש לערוך חשיבה מסודרת בשיתוף מורים, הורים ומנהלים כדי לבנות מסגרת עבודה מוגדרת.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה מגפת הקורונה על התפתחות נוירולוגית של פעוטות?

ההשפעות הרפואיות של נגיף הקורונה רחבות וטרם התבררו במלואן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים מכתבי עת רפואיים העוסקים בהשפעות הנוירולוגיות של הנגיף על פעוטות ועל ילדים. המחקר הראשון בחן את ההבדלים בין פעוטות שנולדו לאימהות שהיו חיוביות לנגיף בזמן ההריון לבין פעוטות שנולדו לאימהות שלא חלו בנגיף. נמצא כי אין הבדל בהתפתחות הנוירולוגית בין הקבוצות, אך כי באופן כללי ההתפתחות הנוירולוגית של פעוטות שנולדו בזמן המגפה איטית יותר מאלו שנולדו לפניה. המחקר השני בחן עדויות להשפעה נוירולוגית של הנגיף בקרב מבוגרים וילדים, ומצא השפעה קיימת אף פחותה בקרב ילדים.

קראו עוד >>

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

מהן ההשפעות המתווכת של מעמד חברתי-כלכלי על הוראה ועל למידה בזמן מגיפת הקורונה?

ההקשר בו פועלים בתי ספר מהווה גורם משמעותי באופן ההתנהלות של בתי ספר בתקופת הקורונה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעסקו בהבדלים בתפיסות של תפקיד בית הספר וניהולו בזמן המגפה.
המאמר הראשון סקר מחקרים אודות אתגרי המגפה והשפעתה, ובחן את ההבדלים בהתנהלות בתי ספר עם רוב של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לעומת גבוה, וההזדמנויות ללמידה להן זכו התלמידים.
התקציר השני הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן כיצד קשור ההקשר התרבותי-חברתי-כלכלי של בית הספר לאופן בו נעשה שימוש בטכנולוגיה בזמן המעבר ללמידה מרחוק.

קראו עוד >>

אילו השפעות היו לתקופת הקורונה על ילדים ועל נוער ברחבי העולם?

הקורונה הביאה עימה חוסר יציבות ושינויים תכופים בחיי התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השפיעו הסגר והיציאה ממנו על מצבם הרגשי והחברתי של תלמידים?
המאמר הראשון ערך סקירה ספרותית של מחקרים אודות בריאותם הנפשית והגופנית של תלמידים בגילי 0-19 בתקופת הקורונה.
המאמר השני בחן בעזרת מדידה חוזרת ובחינת ההבדלים בין המדידות (במהלך הסגר ולאחריו) כיצד הושפעו תלמידים ביפן מהמעבר לסגר והיציאה ממנו.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה ההוראה המקוונת על קשר בין מורה לתלמיד?

הוראה כוללת עיסוק בהיבטים רגשיים וחברתיים נרחבים, לצד העיסוק בהיבטים פדגוגיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו השפעות של המעבר להוראה מרחוק על היבטים רגשיים וחברתיים בעבודת ההוראה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית. המחקר בחן את חוויותיהם של מורים, והאתגרים אותם חוו בעקבות המעבר ללמידה ולהוראה מקוונת. המחקר התמקד הן ברמה הפדגוגית, הן ברמה החברתית, הרגשית והקוגניטיבית.
המחקר השני ביקש לבחון כיצד השתנה הקשר בין מורה ותלמיד בזמן הלמידה מרחוק, ומצא כי על אף האתגרים הרבים שזימנה ההוראה מרחוק, מורים הצליחו להשתמש בה ליצירת פרקטיקות חדשות וייחודיות לחיזוק קשר זה.

קראו עוד >>

מהן האפשרויות הטמונות בלמידה והוראה מקוונת ומהן מגבלותיה?

המעבר ללמידה והוראה מקוונת השפיע בצורה שונה על תלמידים ומשפחות מרקעים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה מה הם המאפיינים של תלמידים שבוחרים בלמידה מקוונת, וכיצד היא משפיעה על משתנים כמו נוכחות והישגים?
המאמר הראשון בחן את הקשרים שהתקיימו בין מאפייני משפחות, עמדותיהן ביחס ללמידה המקוונת והישגי תלמידים בזמן המגפה בלוס אנג'לס. נמצא כי על אף שהלמידה מרחוק השפיעה לטובה על נוכחות של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, היא פגעה בהישגים שלהם.
המאמר השני בחן מה הם המאפיינים של תלמידים שבחרו בלמידה מקוונת בתקופה שקדמה למגפת הקורונה במדינת אוהיו. נמצא כי תלמידים שנרשמו לבתי הספר המקוונים היו בעלי הישגי עבר נמוכים יותר, ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר.

קראו עוד >>

אילו גורמים מתווכים מנבאים את המידה בה השפיעה מגפת הקורונה על שלומות צוותי הוראה?

במהלך משבר הקורונה מתמודדים צוותי ההוראה עם אתגרים אישיים רבים, ובנוסף אליהם, נחשפים גם לקשיים של תלמידים ומשפחותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד הושפעה שלומותם (well-being) של מורים ממשבר הקורונה ומהשלכותיו?
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן את שלומותם של המורים בישראל בחינוך היהודי ממלכתי, היהודי ממלכתי-דתי והערבי. נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה מורים ומורות רבים חווים מצוקה, שחיקה ותשישות חמלה (compassion fatigue).
המחקר השני בחן את שלומותם של מחנכים לגיל הרך באוסטרליה במהלך משבר הקורונה, ומצא כי רובם דיווחו על השפעה שלילית על שלומותם, אך כי תמיכה ארגונית היוותה גורם חוסן לתחושה זו.

קראו עוד >>

כיצד צוותי הוראה מקבלים החלטות בחינוך מרחוק?

תהליכי קבלת החלטות הינם מרכזיים בעבודתם של מורות ומורים, החל משלבי תכנון ההוראה והובלת תהליכים חינוכיים ועד החלטות העוסקות בתלמידים ספציפיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעו תהליכי קבלת החלטות של מורים והשיקולים בתהליכים אלו ממגפת הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן כיצד השתנה אופן קבלת ההחלטות של מורים בישראל בתקופת הקורונה והלמידה המקוונת. הממצאים מראים שחוסרים בנתונים על מצבם הלימודי, רגשי וחברתי של תלמידים הקשו על תהליכי קבלת החלטות של מורים בקורונה.
המאמר השני בחן את הגורמים שהשפיעו על קבלת החלטות של מורים בבתי ספר יסודיים במהלך מגפת הקורונה, ומצא שלושה גורמים עיקריים שהשפיעו על תהליכים אלו: התחשבות באמצעי הלמידה הדיגיטליים ומגבלות השימוש בהם, צורך לתמוך ולשמר קשרים חברתיים ומוטיבציה של תלמידים וצורך להתחשב בעומס של התלמידים והמורים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר