סוג מחקר 1: מטא-אנליזה

האם וכיצד משוב ממוחשב מסייע למורים ולתלמידים?

המשוב מוכר כיום כמרכיב חיוני והכרחי להצלחה של תהליכי למידה בבית הספר. מחקריו המקיפים והיסודיים של פרופ' ג'ון האטי הראו את החיוניות של משוב ממורה (או מגורם משמעותי אחר) לתלמיד בהיבטים עיוניים ורגשיים. כיצד מתקיימת מוסכמה זו בדבר חשיבות המשוב בתנאי הלמידה שמזמנת לנו טכנולוגיה חדשנית? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שאלה זו.
המאמר הראשון ערך מטא-אנליזה של מחקרים על משוב בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. נמצא כי למשוב השפעה גדולה על הישגי לומדים גם בסביבות חדשניות. משוב נרחב הכולל הסברים נמצא יעיל ממשוב בינארי (נכון/לא נכון), וכן כי תזמון המשוב לשלבים שונים של הפעילות משפיע על פיתוח כישורים שונים.
המאמר השני בוחן את השימוש במשוב אוטומטי – בעיקר במשחקי למידה כגון חידונים מקוונים – ומגלה כי הוא עשוי להגביר מעורבות לומדים בלמידה, אך לא בהכרח להפחית את עומס העבודה המוטל על מורות.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה לקידום לומד עצמאי משפיעות על הישגים?

בתקופה האחרונה מתפרסמים מחקרים רבים המסתמכים על דרכי ההוראה שיושמו בזמן משבר הקורונה ומרחיבים את הבנתנו אודות הוראה ולמידה מקוונת. מיומנות מרכזית בהקשר זה הינה יכולת למידה עצמאית (Self Regulated Learning, SRL) הנחשבת באופן כללי גם לאחד הכישורים הנדרשים במאה ה־21. לפיכך, בהמשך לסקירה קודמת שפירסמנו בנושא, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את הקשר בין שיטות הוראה שונות שכוונו לקידום למידה עצמאית ובין הישגים לימודיים.
המחקר הראשון ערך סקירה מקיפה של מעל 160 מחקרים שבדקו אסטרטגיות שונות לעידוד למידה עצמאית. הסקירה הציגה השפעה חיובית משתנה לאסטרטגיות אלו על הישגים לימודיים. המחקר השני, שנערך בהולנד, בחן האם הוספת מילות עידוד ועצות ללמידה עצמאית מאת המורה כהקדמה לסרטון לימודי, משפרת את יכולת הלמידה העצמאית של התלמידים. נמצא כי תוספת זו אכן השפיעה באופן חיובי על הישגי התלמידים. עם זאת חלקם העידו על אי־שביעות רצון מתוספת זו לסרטון הלימודי.

קראו עוד >>

כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה עשויות לסייע לתלמידות ותלמידים עם הפרעת למידה בקריאה (דיסלקסיה)?

דיסלקסיה (dyslexia) היא הפרעת למידה המתבטאת בקריאה ומהווה את לקות הלמידה הנפוצה ביותר. זוהי הפרעה מתמשכת המתבטאת בחוסר דיוק או איטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות ועוד. בשנים האחרונות התרחב המחקר והידע על הגורמים לה. בזכות ידע זה, פותחו גם שיטות להוראה מותאמת, שתפקידן לסייע לתלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לעקוף את הקשיים ממקור נוירו- התפתחותי, להתמודד עם הלקות ולרכוש מיומנויות קריאה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בבחינת האפשרויות הגלומות בגילויים אלו. המאמר הראשון מציג מטא-אנליזה הבוחנת מחקרים שהשוו בין תלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לבין תלמידים צעירים יותר, בעלי יכולת דומה בתחום הקריאה. המאמר השני בוחן שיטות הוראה שמורות ומורים נוקטים בהן על מנת לסייע לתלמידים עם דיסלקסיה, תוך הדגשת המשוב של המורים על אותן שיטות.

קראו עוד >>

האם וכיצד תכניות התערבות בית ספריות יכולות לתרום להפחתת תחושות לחץ וחרדה בקרב תלמידים?

בתקופות של מתח וחרדה צעירים רבים עלולים לחוש עלייה בתופעות רגשיות כגון לחץ (stress), חרדה ודיכאון. הסקירה היומית בוחנת האם וכיצד בית הספר יכול לסייע לתלמידים בהתמודדות עם תופעות אלו ובהפחתתן? בסקירה זו מובאים שני מחקרים המנסים להשיב על שאלה זו. במחקר הראשון נערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה אשר בחנו 42 מחקרים שונים, ומצאו שתוכניות המכוונות לקשיים נפשיים יכולות להיות יעילות בצמצום תסמיני חרדה ודכאון, אך לגבי צמצום תסמיני לחץ הדבר פחות ברור. המחקר השני ערך מטא-אנליזה של 54 מחקרים שונים, ומצא שבתי ספר עשויים להפחית את רמת הלחץ של תלמידיהם, אך בעיקר באמצעות תוכניות ייעודיות המכוונות לתלמידים מסוימים ולא לכלל התלמידים.

קראו עוד >>

אילו מודלים קיימים לתהליכי שינוי וטיוב של בתי ספר?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, הינו אתגר עמו מתמודדות מערכות חינוך רבות. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא-אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית No Child Left Behind. נמצא שדגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני, מאירלנד, מציג דגם התערבות לשיפור ההישגים בבתי ספר על יסודיים במדד מרכזי אחד: שיעור בוגרי בתי ספר מרקע סוציו-אקונומי נמוך אשר ממשיכים להשכלה גבוהה.

קראו עוד >>

אילו תהליכים עשויים לקדם למידת מורים במקצועות ה-STEM, וכיצד למידה זו משפיעה על הישגי תלמידים?

קידום תלמידים ותלמידים בתחומי STEM (מדעים, מתמטיקה, הנדסה וטכנולוגיה) נתפס על ידי מדינות רבות, ועל ידי ארגון ה-OECD בתור מטרה חשובה של מערכת החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את ההשפעה של תכניות לקידום לימודי ה-STEM על מורות ומורים המשתתפים בהן, באמצעות שני מחקרי מטא-אנליזה: המאמר הראשון עסק בהשפעה של תכניות התערבות בתחום המדעים על מורות ומורים, ובדרך בה ההשפעה על צוות ההוראה מביאה לטיוב של הישגי התלמידים. המאמר השני בחן תכניות פיתוח מקצועי של מורות ומורים בנושאי המדעים וכן את השפעתן של תכניות פיתוח מקצועי אלו על המורות והמורים שהשתלמו בהן.  

קראו עוד >>

מה הם הגורמים התורמים למעורבות הורים בחינוך ילדיהם?

מעורבותם של הורים בחינוך ילדיהם, והקשרים בינם לבין מורות ומורים, משפיעים הן על הישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן על מצבם הרגשי והחברתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת מה הם הגורמים למעורבות הורים ומה הם התנאים המחזקים או מחלישים אותה. המאמר הראשון הוא מטא-אנליזה אשר בוחנת מה הם המאפיינים של תכניות להכשרת פרחי הוראה ותכניות פיתוח מקצועי למורות ומורים אשר תורמים לקידום מעורבות הורים. המאמר השני שנערך בישראל בחן את הקשרים בין היבטים שונים של אמון לבין מעורבות הורית פאסיבית או אקטיבית בחינוך ילדיהם.

קראו עוד >>

מהי תפיסת מסוגלות עצמית של מורים ומהן השלכותיה?

התפיסה העצמית של מורים את יכולותיהם ואת המסוגלות שלהם משפיעה על היבטים רבים, וביניהם הישגי תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתפיסת המסוגלות עצמית (Self Efficacy) של מורים, כיחידים וכצוות, ובהיבטים השונים המושפעים ממנה.
המאמר הראשון ערך ניתוח של 36 מחקרים אשר עוסקים בקשר בין תפיסה עצמית של מסוגלות מורים לבין הישגי תלמידים.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תפיסת תחושת המסוגלות הקולקטיבית של מורים(Collective Teacher Efficacy) , וההערכה שלהם את היכולת של הצוות להתמודד עם אתגרים חינוכיים על הישגי תלמידים.

קראו עוד >>

מה עשויות להיות השלכות של נקיטה בשיטות הוראה הפוכות מהמקובל?

חג פורים הינו חג של שמחה, שינוי ויציאה מהקופסה. לכבוד החג – הסקירה היומית עוסקת בסוגיות פורימיות שונות מזוויות חינוכיות.
המאמר הראשון בוחן את הזווית החינוכית של חג ה"נהפוך הוא" – ומציג סקירה שיטתית שבחנה 107 מחקרים אודות גישת הלמידה ההפוכה (flipped learning).
המאמר השני עוסק בזווית החינוכית של האמרה " משנכנס אדר מרבים בשמחה" – ובחן את הקשר בין סוגי הומור של מורים למעורבות של תלמידים בלמידה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר