אילו שיטות הוראה לקידום לומד עצמאי משפיעות על הישגים?

המעבר המהיר ללמידה מקוונת אגב המגפה העולמית, הדגיש את חשיבות הלמידה העצמאית (Self-Regulated Learning, SRL). בין היתר, תלמידים נאלצו להתמודד באופן עצמאי עם רגשות כגון חרדה ובדידות, דבר שהדגיש את הקשר בין התמודדות רגשית עצמאית לבין תהליכי למידה. לדעת החוקרים, העובדה שלמידה מקוונת ולמידה משולבת הפכו לשכיחות יותר בעקבות המגפה, מחייבת פיתוח של יכולת למידה עצמאית בקנה מידה נרחב.

ללמידה עצמאית כמה הגדרות מקובלות במחקר. חלקן מדגישות את היכולת של הלומד להפנות משאבים קוגניטיביים ורגשיים לתהליך הלמידה. הגדרה נוספת מדגישה את הצבת המטרות ללמידה על ידי הפרט ואת יכולת הבקרה על השגת מטרות אלו. הגדרות אחרות עוסקות במוטיבציה ללמידה ובטיפוחה לצד היכולת להקצות לה קשב ועוד.

לצורך סקירה זו אותרו 149 מאמרים שתיעדו 163 מחקרים שונים על עידוד למידה עצמאית של תלמידים בסביבות למידה מקוונות או משולבות. לצורך הסקירה נבחרו מחקרים שניתן היה להסיק מהם לגבי מאפייני הלמידה העצמאית וכן תועדו בהם הישגיהם הלימודיים של המשתתפים.

המאמרים שנסקרו העידו על קיומן של אסטרטגיות רבות לעידוד ולקידום בפועל של למידה עצמאית. אסטרטגיות אלו הופעלו בשלבים שונים של הלמידה – שלב הלמידה המקדימה, שלב ביצוע מטלה ושלב ההערכה העצמית. למידה עצמאית נמצאה שכיחה במיוחד בשלב ביצוע מטלה לימודית. האמצעי הנפוץ ביותר לעידוד למידה עצמאית היה שאלון מקוון שכלל שאלות אינטרוספקטיביות על תהליך הלמידה של התלמיד ועודד התבוננות עצמית( Online Self-regulated Learning Questionnaire, OSLQ). אמצע נפוץ נוסף היה פרוטוקול ללמידה עצמאית שכלל רשימה של פעולות לביצוע. אמצעי נפוץ פחות אך נוכח היה הערכה עצמית של הלמידה.

תוכניות הלימודים שלוו במחקרים אלו, שילבו בדרך כלל זרזים ללמידה עצמאית, לעיתים בדרך משחקית של רמזים או על ידי אתגרי למידה עצמאית.

ב־63% מהמחקרים תועדה השפעה חיובית על ההישגים הלימודיים. באף לא אחד מהם תוארה השפעה שלילית על הישגים לימודיים. עם זאת, נמצא כי שיטות מסוימות השפיעו אחרת על כישורי למידה שונים. לדוגמה, באחד המחקרים שעסק בעידוד תובנה מטא־קוגניטיבית בקרב התלמידים, כלומר בחינה של האופן שבו נוצר הידע, תועד שיפור בקליטת מידע, אך לא בהכרח בהפיכתו לזכיר כעבור זמן.