נושא 2: מורות ומורים

מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?

בעשורים האחרונים הפכה היצירתיות ליעד של מערכות חינוך בעולם. עם זאת, קיים פער בין מושא הרצון לבין היכולת בפועל לפתח יצירתיות בכיתה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה מאמר ופרק מספר הבוחנים את הגדרת היצירתיות ואת האופן שבו ניתן ליישם אותה בכיתה. המאמר הראשון דן בהגדרות של יצירתיות ומציע הגדרה חדשה שבה היצירתיות אינה תלויה בתוצר שלה אלא בשינוי בתפיסה של היוצר. המאמר השני, שהוא פרק מספר, דן בהרחבה בדרכים שבהן מורים יכולים לתמוך בהתפתחות של יצירתיות בשלוש רמות אותן מגדיר המאמר – "קטנה", "מקצועית" ו"גדולה".

קראו עוד >>

מהי אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) ואילו תנאים שעשויים לתמוך בקידומה?

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה עשויות לסייע לתלמידות ותלמידים עם הפרעת למידה בקריאה (דיסלקסיה)?

דיסלקסיה (dyslexia) היא הפרעת למידה המתבטאת בקריאה ומהווה את לקות הלמידה הנפוצה ביותר. זוהי הפרעה מתמשכת המתבטאת בחוסר דיוק או איטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות ועוד. בשנים האחרונות התרחב המחקר והידע על הגורמים לה. בזכות ידע זה, פותחו גם שיטות להוראה מותאמת, שתפקידן לסייע לתלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לעקוף את הקשיים ממקור נוירו- התפתחותי, להתמודד עם הלקות ולרכוש מיומנויות קריאה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בבחינת האפשרויות הגלומות בגילויים אלו. המאמר הראשון מציג מטא-אנליזה הבוחנת מחקרים שהשוו בין תלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לבין תלמידים צעירים יותר, בעלי יכולת דומה בתחום הקריאה. המאמר השני בוחן שיטות הוראה שמורות ומורים נוקטים בהן על מנת לסייע לתלמידים עם דיסלקסיה, תוך הדגשת המשוב של המורים על אותן שיטות.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה מנהיגוּת ומעורבות מורות ומורים על מדדים חינוכיים מגוונים ועל שביעות רצונם ממקום עבודתם?

מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם ולטייב יישום של הערכה מעצבת בכיתה?

בהערכה מעצבת מודדים ומעריכים את ביצועי התלמידים לאורך תהליך הלמידה, כדי להבין, לפרש ולנקוט פעולות בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. הערכה מעצבת מיועדת להיות חלק משמעותי מתהליך הלמידה, ולתרום לו. על אף שהמושג נדמה בהיר ופשוט, שילוב אפקטיבי של הערכה מעצבת בכיתות הלימוד אינו קל להשגה, ובוודאי אינו נפוץ דיו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים ביישום הלכה למעשה של הערכה מעצבת בכיתה. המאמר הראשון הינו תקציר פרק מספר בו מתוארות תובנות וכלים שפותחו בעקבות שלושים שנים של מחקר ועשייה בהערכה מעצבת בחינוך המתמטי. המאמר השני מציג מחקר שבחן את האפקטיביות של שימוש ביישומון המבקש לתמוך במורות ומורים בשימוש בהערכה מעצבת בתחום האיות.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה תקופת הקורונה על תהליכי למידה והישגים של תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD)?

משבר הקורונה והמעבר הבהול ללמידה מרחוק שיבשו את שנת הלימודים עבור תלמידות ותלמידים רבים. חוקרים העריכו כי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) נמצאו בסיכון גבוה לפגיעה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שבחנו את ההשפעות של תקופת הקורונה על אוכלוסייה זו ואת הכלים שבעזרתם השפעות אלו עשויות להתמתן. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון של לשכת המדענית הראשית, דן בחשיבות של ביסוס "ארגז כלים" של טכניקות הוראה מקוונת בקרב מורות ומורים. המחקר השני, מארה"ב, בחן הישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בשנת הלימודים הראשונה ששובשה בשל מגפת הקורונה להישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בשנה שקדמה לה.

קראו עוד >>

מה היא הקשבה פעילה וכיצד היא עשויה לתרום למורות ומורים?

האקדמיה ללשון העברית מגדירה הקשבה (Listening) כ"שמיעה מכוּונֶת, נכונות לשמוע". היכולת להיות בקשב לדברי הזולת, להבין את המשמעויות והרבדים בדבריו, ולעודד אותו להוסיף ולדבר, נחשבת כאחת היכולות החשובות ביחסים בינאישיים בכלל, ובהוראה בפרט. הקשבה פעילה ואמפתית שכזו דורשת שילוב של יכולות מהתחום ההתנהגותי (למשל – שפת גוף קשובה), הקוגנטיבי (למשל – עיבוד המידע שנמסר) והרגשי (למשל – הבנת הרגש העומד בבסיס דבריו של בן השיח). הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית כוללת שני מאמרים שבחנו הקשבה פעילה מכיוונים שונים. המאמר הראשון מציג המשגה של המושג הקשבה פעילה ואמפתית, ומציג שני מחקרים שבחנו ותיקפו מדד לבחינה של הקשבה מסוג זה. במאמר השני מוצגות תוצאותיו של מחקר, שנערך בישראל, ובחן את השפעותיה של תכנית התערבות לקידום הקשבה פעילה של מורים על תחושת האוטונומיה, הביטחון הפסיכולוגי ומערכות היחסים שלהם בבית הספר.

קראו עוד >>

מה הם הכישורים הנדרשים ממורות ומורים לקידום הערכה לשם למידה?

מערכות חינוך רבות בעולם שמות דגש על הערכה לשם למידה אשר שמה את התלמיד והתלמידה במרכז. על מנת לקיים הערכה מעצבת מסוג זה, נדרשת התאמה של תכנית הלימודים, אופני ההוראה, וכן של הכשרת המורות והמורים והכישורים שהם רוכשים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בכישורים הנדרשים לקידום למידה בה הלומדות והלומדים במרכז. המאמר הראשון מתיג סקירה שיטתית של הספרות המחקרית אודות הכישורים הנדרשים ממורות ומורים לשם שימוש בהערכה מעצבת למידה. המאמר השני מציג סקירת של הספרות אודות הפרקטיקה של למידת עמיתים בקרב תלמידות ותלמידים, ומציע מסגרת תיאורטית לחשיבה על יישום למידה מסוג זה, ועל תפקיד המורה בשלבים השונים שלה.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לעודד שיתופי פעולה בין מורות ומורים ומה היתרונות של שיתוף פעולה מסוג זה?

המחקר העוסק בשיתוף הפעולה בין מורים בתהליכי תכנון ההוראה מראה כי מדובר בשיטת עבודה אטרקטיבית עבור רבים. זאת משום שהיא מגבירה את המוטיבציה של מורות ומורים ואת התפיסה החיובית שלהם לגבי תפקידם בבית הספר, ומשום שיש ביכולתה להעצים את הפיתוח המקצועי של מורים בצוות. עם זאת, יצירת שיתופי פעולה כאלו אינה מובנת מאליה, ומן הראוי להקדיש מחשבה לתנאים הנדרשים ליצירתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים היבטים שונים של עידוד שיתופי פעולה בין מורים. המאמר הראשון הוא מאמר סקירה שבוחן את כלי הנטוורקינג (רישות מקצועי) ככלי לשיתוף פעולה בין מורים; המאמר השני מציג מחקר על הגורמים שיכולים לעזור למורים שפועלים יחד או לחילופין להפריע להם.

קראו עוד >>

אילו מאפיינים תורמים להצלחתם של קורסים מקוונים לפיתוח מקצועי של מורות ומורים?

פיתוח מקצועי של מורות ומורים הוא אחת הדרכים המרכזיות לשמירה על כוח הוראה איכותי, המעודכן בידע מדעי עדכני (הן לגבי תחומי התוכן, הן לגבי הפדגוגיה ודרכי ההוראה). בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה המאפשרת להעביר קורסים כאלה באופן מקוון. העברה מקוונת מציבה אתגרים, אך גם יתרונות רבים: היא מאפשרת נגישות גבוהה יותר, גמישות גבוהה יותר ועלויות נמוכות יותר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בקורסי פיתוח מקצועי מקוונים למורות ומורים. המאמר הראשון הוא סקירה של ספרות אמפירית בנושא קורסי פיתוח מקצועי מקוונים לצוותי הוראה; המאמר השני מציג תוכנית לפיתוח מקצועי מקוון ואת המחקר שבחן את האפקטיביות שלה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר