מה הם הכישורים הנדרשים ממורות ומורים לקידום הערכה לשם למידה?

הרעיון העומד מאחורי גישת ההערכה המעצבת הוא פשוט: יש לאסוף מידע על התלמידים תוך כדי תהליך הלמידה שלהם ולהשתמש במידע זה כדי להנחות את תהליך הלמידה באפקטיביות. רעיון זה נשמע כמעט מובן מאליו, ואכן הגישה נוסתה במקרים שונים והביאה לתוצאות חיוביות. עם זאת, מחקרים שבחנו באופן אמפירי את התוצאות של השימוש בהערכה מעצבת במגוון הקשרים הגיעו לתוצאות מעורבות. הסבר אפשרי לכך לפי שילדקאמפ ושותפיו לכתיבת המאמר הנוכחי הוא היעדר כישורים מתאימים אצל המורים במה שקשור לאיסוף המידע ולשימוש אפקטיבי בו לשיפור הלמידה. לכן, המאמר מבקש לבחון אילו כישורים נמצאו במחקרים אמפיריים כדרושים למורים לצורך שימוש יעיל בהערכה מעצבת.   

כרקע לסקירה זו שילדקאמפ ועמיתיו מציינים כי קיימות הגדרות שונות להערכה מעצבת המדגישות אספקטים שונים שלה. על פי החוקרים, שתי ההגדרות הנפוצות ביותר הן:

1. קבלת החלטות מבוססת מידע והערכה לצורך למידה. קבלת החלטות מבוססת מידע מתמקדת בניתוח שיטתי של מידע ממקורות קיימים בתוך בית הספר וביישום של תוצאות הניתוח בעת בניית תוכניות הלימודים, וזאת תוך כדי הערכה מתמדת של השינויים המיושמים ושל תוצאותיהם.
2. הערכה לצורך למידה – המיקוד הוא באיכות התהליך הלימודי יותר מאשר בתוצאותיו. אלמנט מרכזי בגישה זו הוא אינטראקציה פתוחה בין הלומדים למורים במטרה להיענות לצורכי הלומדים.

כדי לאתר את אותם כישורים שנמצאו אמפירית כאלו הדרושים להערכה לצורך למידה ולקבלת החלטות מבוססת מידע, ערכו שילדקאמפ ועמיתיו סקירה שיטתית של הספרות האקדמית בנושא. הסקירה כללה מאמרים שעברו ביקורת עמיתים ושפורסמו בכתבי עת אקדמיים וכן עבודות דוקטורט. מאמרים אלו דיווחו על תוצאות מחקרים אמפיריים, עסקו בתלמידים בבית הספר והתמקדו בתפקיד המורים בביצוע הערכה מעצבת למידה. מכל מאמר נאסף מידע על מערך המחקר (כולל שאלות המחקר), המדגם, סוג ההערכה המעצבת, תוצאות המחקר וקריטריונים הקשורים לאיכותו. בסך הכול נכללו בסקירה 54 מחקרים, מתוכם 29 עסקו בקבלת החלטות מבוססת מידע, ו־25 – בהערכה לצורך למידה.

ממצאי הסקירה העלו שקיימים ארבעה תחומים שונים של כישורים הנדרשים ממורים לצורך ביצוע אפקטיבי של הערכה מעצבת למידה:

1. אוריינות מידע – תחום זה כולל מספר יכולות הדרושות כדי לאסוף מידע על התלמידים ולנתחו. בתוך היכולות הללו ניתן למנות אוריינות הערכה, יכולת לקבוע מטרות ולמדוד את השגתן (כך שיאפשרו שיפור של הלמידה), יכולת להעניק משוב בצורה אפקטיבית, יכולת לייצר דיון בכיתה, יכולת ארגון של המידע והבנתו וכישורי מחשוב (הדרושים לאחסון המידע, לארגונו ולהבנתו).
2. ידע תוכן פדגוגי (Pedagogical Content Knowledge – PCK) – הכוונה כאן היא לידע מקיף על התכנים הנלמדים בתחום הדעת, וכן לידע ולהבנה של הפדגוגיה של תחום דעת זה, כלומר מה מתוך התכנים הנלמדים מרכזי וחשוב ביותר להבנת תחום הדעת ומהן הדרכים האפקטיביות ביותר להנחלתו לתלמידים. בעזרת כישורים אלה המורים יכולים להבין (מהמידע שנאסף) היכן התלמידים מתקשים, כיצד לשנות את ההוראה כדי לשפר את מצבם, וכיצד להעניק להם משוב אפקטיבי.
3. גורמים חברתיים וכישורים חברתיים – גורמים אלו כוללים שיתופי פעולה בין המורה למורות ומורים אחרים בניסוח מטרות ההוראה (ברמת בית הספר, הכיתה או ברמת התלמיד היחיד), בניתוח המידע ובפיתוח של תוכניות פעולה. כמו כן, בתחום זה כלולה גם היכולת לעורר אצל התלמידים תחושות של מעורבות בתהליך הלמידה ואחריות לו.
4. גורמים פסיכולוגיים ואמונות – אלו כוללים את אמונות המורה לגבי חשיבותה של ההערכה המעצבת ובעקבותיה של התאמת תהליך הלמידה לצורכי התלמיד וכן לתחושות כמו עצמאות ואוטונומיה בהוראה. מהכיוון השני, תחושה של לחץ מצד הרמה הממונה לעמוד בציפיות (אחריותיות) עשויה לפגוע ביכולתם של מורים לאמץ הערכה מעצבת באופן אפקטיבי.