review-class: אוטונומיה

מה הם המאפיינים שתורמים לקידום יזמות בבית הספר?

תהליך יזמות הנובע מהמורה עשוי להניב פירות חינוכיים מגוונים וחדשניים ולהשפיע על כלל סביבת בית הספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים מהונג קונג העוסקים בטיפוח יזמות חינוכית אצל מורים. המחקר הראשון מגדיר ומאפיין את תכונות היזמות החינוכית בקרב מורים על בסיס ניתוח ההתנהגות של מורים שהובילו מיזמי חינוך חדשניים בבתי ספר בהונג קונג. המחקר השני בחן ואפיין את תפקיד המנהל ואת הדרכים בהן הוא יכול לתרום לקידום תרבות יזמית חינוכית בקרב מורות ומורים בצוות בית הספר.

קראו עוד >>

כיצד יכולים מנהלי בתי ספר להשתמש ולהתבסס על נתונים בתהליכי קבלת החלטות?

מערכות חינוך מאז ומעולם מייצרות כמות גדולה של נתונים, אולם סוג הנתונים והשימוש בהם אינם תואמים תמיד את הצרכים בשטח. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו שימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות של מנהלי ומנהלות בתי ספר. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי שמציע מודל ספירלי לקידום קבלת החלטות מבוססות נתונים. המאמר השני מציג סקירה מקיפה של כ-100 מאמרים שבחנו את השימוש של מנהלי ומנהלות בתי ספר בנתונים לצורך קבלת החלטות.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם שותפות ומעורבות של מורים בתכנון ויישום של רפורמות?

אחת התובנות החשובות בחקר מדיניות החינוך היא כי למורות ולמורים תפקיד של ממש בתכנון של רפורמה חינוכית. הן אלו המיישמות בפועל כל רפורמה, ולידע המקצועי שלהן ישנה חשיבות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו פרקטיקות לשיתוף מורות ומורים בתהליכי תכנון ויישום רפורמות. המאמר הראשון מציג תובנות לגבי השינויים בתפיסת תפקיד המורות והמורים ביישום רפורמות ב-20 השנים האחרונות. נכללות בו גם עצות מעשיות כיצד לגייס מורות ומורים לצורך תכנון רפורמות בחינוך, יישומן והערכתן. המאמר השני בחן שני מקרים של קבוצות תכנון המורכבות ממורות ומורים בהולנד, ומסיק מסקנות לגבי הדרכים בהן ניתן לקדם וליישם מומחיות של צוותי מורות ומורים בתכנון רפורמות.

קראו עוד >>

מה גורם למורים לעזוב את מקצוע ההוראה?

עזיבה של מורות ומורים את מקצוע ההוראה מהווה אתגר מורכב למערכות חינוך, אשר לו היבטים כלכליים וחינוכיים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את השאלה האם ניתן לזהות ולאפיין את הגורמים המובילים לעזיבת מקצוע ההוראה.
המחקר הראשון שנערך במכון אננברג באוניברסיטת בראון בחן את הקשר בין דיווח של מורים לגבי כוונה לעזוב את מקצוע ההוראה או לעבור בית ספר, לבין מימוש כוונות אלה בפועל. נמצא כי ישנו קשר חזק בין כוונות למתרחש בפועל, אך כי קשר זה הינו מורכב, ומושפע מגורמים שונים ומתחושות של מורים לגבי רמת התמיכה והשייכות שלהם למקצוע ולבית הספר.
המאמר השני בחן בעזרת ראיונות ושאלונים את הגורמים לעזיבתם של מורים במדינת יוטה בארצות הברית. ממצאי המחקר מצביעים על שישה גורמים מרכזיים שזוהו כמשמעותיים בתהליך העזיבה: עומס עבודה, מידת הלחץ, תפיסת התפקיד, תחושת המקצועיות, מערכות יחסים עם עמיתים, ורגשות שליליים ביחס למקצוע.

קראו עוד >>

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה בחירה , במסגרת הלמידה, על תלמידים ועל תהליכי הלמידה שלהם?

היכולת לבחור בתוך תהליכי למידה עשויה לתרום להגברת המוטיבציה והמעורבות של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד משפיעה בחירה על תהליכי הלמידה והישגי הלומדים?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה בחירה הקשורה בחומר הלימוד עצמו ובחירה הניתנת בהיבטים אחרים של תהליך הלמידה, על תוצאות התהליך. נמצא כי תלמידים שלהם ניתנה בחירה, הגיעו בממוצע להישגים גבוהים יותר ודיווחו על תחושות גבוהות יותר של אוטונומיה ומוטיבציה.
המחקר השני בחן את ההשפעה של סוג הפעילות המתקיימת בשיעור, וסוג הבחירה הניתנת לתלמידים, על רמת המעורבות של התלמידים בלמידה. נמצא כי מידת הבחירה השפיעה לטובה על מעורבות התלמידים, וכי ככל שהבחירה הייתה רחבה יותר, ונגעה לא רק בתוכן הנלמד אלא גם במאפיינים אחרים של סביבת הלמידה, הייתה לה השפעה חיובית יותר על מעורבות התלמידים.

קראו עוד >>

כיצד מערכות חינוך תומכות במנהלים של מוסדות חינוך?

בעשורים האחרונים ישנה מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם של הרחבת האוטונומיה למנהלי ומנהלות בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד עשויה וצריכה מערכת חינוך לתמוך במנהלי בתי ספר במילוי תפקידם, אשר התרחב והשתנה?
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית של למעלה מ-60 מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, ובחנו את תפקידם של מחוזות בתמיכה וליווי של מנהלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות גבוהה לליווי (Mentoring) של מנהלים, וכי במחוזות שתופסים את המנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, עלה הסיכוי להצלחתם בתפקיד.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו מגמות השינוי בתפקיד המנהל על תפיסת הפיקוח ותפקיד הרשות המפקחת בגרמניה. נמצא כי ישנו צורך בחשיבה והגדרה מחודשת של תפקיד הפיקוח, והפיכתו לכזה שמייצר תהליכי ליווי משמעותיים, משנה את המבנה ההיררכי שהיה נהוג בעבר, ובונה רשת (Network) מקצועית עם המנהלים.

קראו עוד >>

כיצד משפיע ביזור סמכויות למוסדות חינוך על האוטונומיה של צוות ההוראה?

הענקת אחריות ושיתוף מורים בתהליכי קבלת החלטות בבתי הספר הינה מגמה בולטת במדיניות חינוכית בעשורים האחרונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם מדיניות זו אכן מצליחה להתממש בשטח. המאמר הראשון השווה נתונים מ-33 מדינות אשר נאספו בשנים 2000 ו-2015, ובחן האם ניכר שינוי בחלוקת האחריות בשדה בין הרשויות, המנהלים והמורים. ההשוואה מראה כי בכל המדינות מורים איבדו מסמכותם בזמן שחלף, בעוד שתחומי האחריות של מנהלים ורשויות ממשלתיות התרחבו. המאמר השני בחן האם קיים פער בין תפיסות של מנהלים ומורים ביחס למעורבות ושותפות של מורים בתהליכי קבלת החלטות ב29 מדינות וביניהן ישראל. נמצא כי מנהלים דיווחו כי שיתוף כזה בקבלת ההחלטות בבית הספר מתקיים, בעוד שמורים נטו שלא להסכים, והתקיים קשר בין פער בתפיסת השותפים ובין אי שביעות רצון של מורים בעבודתם.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד מהמחקר על אודות המאמצים לקידום תחום החינוך לגיל הרך?

חשיבותו של החינוך לגיל הרך ושל ההשקעה באיכותו ידועה זה מכבר, אך נשאלת השאלה כיצד יש לפעול לקידומו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים באיכות ההוראה בגיל הרך וכיצד ניתן לשפר ולטייב אותה.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה הכשרה יעודית ארוכת טווח על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך, ומצא כי זו השפיעה לחיוב על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך ועל התמקצעותן.
המאמר השני בחן בניתוח היסטורי את מושג האיכות שהוצב כמטרה עבור מערכת החינוך לגיל הרך בבריטניה, ומצא כי הצבת מושג האיכות כמטרה שהגדרתה עמומה הובילה הלכה למעשה לירידה במספר מדדי איכות המקובלים בשדה החינוך.

קראו עוד >>

האם יש גם יתרונות למעבר ללמידה והוראה מקוונת בתקופת הקורונה?

תקופת הקורונה הובילה לסגירת בתי הספר ברחבי העולם ומעבר ללמידה מרחוק. תקופה זו הובילה לקשיים לימודיים, חברתיים ורגשיים רבים בקרב התלמידים. אל מול תחושת החירום שהביאה איתה תקופת המגיפה, הנתונים שמתחילים להתפרסם בחודשים האחרונים על תקופת הפוסט-קורונה משקפים תמונה מורכבת. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את המורכבות וטווח ההשפעה של תקופת הקורונה על מצבם הלימודי והרגשי-חברתי של התלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של למידה מרחוק על תחושת התלמידים שהם משמעותיים לאחרים, ומצא שהיא אכן פחותה בלמידה מרחוק.
המאמר השני בחן את השפעות המגיפה על ההישגים הלימודיים והרווחה הנפשית של התלמידים, ומצא תמונה מורכבת בה ניכר כי חלק מההשפעות אינן ארוכות טווח, וכי חלק מהתלמידים הושפעו לרעה בעוד שחלק דווקא הושפעו לטובה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר