משרד החינוך
תפריט
לשכת המדען הראשי
משרד החינוך
תפריט
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
המגמה הבולטת במדיניות החינוכית ברחבי העולם היא ביזור סמכויות. מדיניות זו מטרתה להעביר את קבלת ההחלטות ממוסדות ממשלתיים, מרכוזיים, לידיהם של אנשי החינוך בשטח. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים המעידים, כל אחד בדרכו, שמטרה זו אינה בהכרח קלה להשגה ומימוש. המחקר הראשון משווה נתונים שנאספו במדינות ה-OECD בשנת 2000 עם נתונים שנאספו בשנת 2015, ומגלה כי מורים איבדו תחומי סמכות ואחריות לטובת מנהלי בתי ספר ורשויות ממשלתיות, בניגוד למגמה המוצהרת. המחקר השני בחן תשובותיהם של עשרות אלפי מורים ומנהלים ב-29 מדינות לגבי מידת השיתוף של מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר. מסתבר שבעוד המנהלים הצהירו על שיתוף רב, המורים דיווחו על מידה מועטה יותר של שיתוף.
מאז שנות ה-90' של המאה הקודמת, קיים קול הבולט בשיח אודות מדיניות חינוכית הקורא לביזור סמכויות חינוכיות ומתן אוטונומיה חינוכית למורים. הישגיה של פינלנד במבחני PISA העניקו לקריאה זו ביסוס, שכן מערכת החינוך של פינלנד נחשבת למבוזרת ולמבוססת על אמון רב במורים.
מחקר שהתפרסם בשנת 2018 בכתב עת לחקר ההתפתחות החינוכית, בחן עד כמה קריאה זו מומשה הלכה למעשה במדינות המפותחות המשולבות בארגון ה-OECD. המחקר נעשה על בסיס נתונים שנאספו במסגרת מבחני PISA של הארגון, ומבוסס על שאלונים שמילאו 4,849 מנהלי בתי ספר ב-33 מדינות בשנת 2000, אשר הושוו לשאלונים שמילאו 6,090 מנהלי בתי ספר מאותן מדינות ב-2015. בשאלונים, התבקשו המנהלים להגיד ביחס לכ-12 תחומים מי מקבל את ההחלטה ביחס לאותו תחום: המורה, המנהל או רשות ממשלתית (לרבות ממשלה אזורית או שלטון מקומי). האחריות עשויה הייתה להיות חופפת (כלומר, שמנהל עשוי היה לרשום שבתחום מסוים אחראים גם המורים, גם המנהל וגם הרשות הממשלתית, או כל חלוקה אחרת).
ההשוואה מלמדת שב-33 המדינות שנבחנו, מורים איבדו מאחריותם וסמכותם, בין השנים 2000 ו-2015. מנהלים קיבלו יותר סמכויות במהלך תקופה זו, ועוד יותר מהם, רשויות ממשלתיות הרחיבו את תחומי קבלת ההחלטות שלהם.שינוי זה, אשר הרחיב את הסמכויות הממשלתיות וריכז אותן, שונה באופן מהותי מהנרטיב המקובל – כך מציינים החוקרים – אודות רפורמות מתמשכות לביזור סמכויות (אוטונומיה) במערכות החינוך במדינות ה-OECD.
על פי המחקר, המגמה של גריעת סמכויות המורים התרחשה גם בתחומים מינהליים, כגון השפעה על איוש תפקידים ותקציב, אך גם בתחומים לימודיים מובהקים כמו תכני הלימוד ואופני הלימוד. החוקרים מציינים כי גריעת הסמכות והאחריות של המורים מתחומים מקצועיים פוגעת במקצועיותם של המורים, ומביאה גם לפגיעה בהישגיהם של התלמידים. החוקרים מציינים בנוסף לכך, כי מנהלים במדינות שנבחנו ב-2015 היו בעלי סיכוי רב יותר להסכים עם האמירה כי מחסור במורים הוביל לפגיעה בלימודים במהלך שנת הלימודים, לעומת המנהלים באותן מדינות בשנת 2000. יתכן, כך מציין המחקר, שהמחסור במורים קשור אף הוא לגריעת הסמכויות המקצועיות מהמורים.
חוקרים ומובילי דעה קוראים מזה מספר עשורים להעצמת שיתופם של מורים בתהליכי קבלת ההחלטות בבתי הספר. גם ארגונים בינלאומיים, כמו ה-OECD, הצטרפו לקריאה להעצים את חלקם של מורים בקבלת ההחלטות ברמה הבית ספרית. אולם, צעד שכזה תלוי ברצונם, כוונותיהם ויכולותיהם של מנהלי בתי הספר. לעתים, מציינים כותבי המחקר, מנהלים שמצהירים על רצונם לשתף מורים לא מצליחים ליצור את הסביבה הפתוחה ומעודדת השיח המאפשרת שיתוף זה.
מחקר זה, שהתפרסם בשנת 2020 בכתב עת לסוגיות של מנהיגות חינוכית, בחן האם ישנו פער באופן שבו מנהלים ומורים תופסים את מעורבותם של המורים בתהליכי קבלת ההחלטות? והאם ניתן למצוא קשר בין פער זה, ככל שהוא מתקיים, ובין שביעות רצונם של המורים בעבודה.
המחקר עשה שימוש במידע שנאסף במסגרת הסקר הבינלאומי של ארגון ה-OECD על דרכי הוראה ולמידה, הנקרא TALIS (Teching and Learning International Survey), משנת 2013. מסד הנתונים הנרחב איפשר לבחון תפיסותיהם של 48,791 מורים ומנהלים מ-29 מדינות. פילוח הנתונים איפשר להשוות תשובותיהם של מורים ומנהלים באותו בית הספר, ביחס לשיתוף בקבלת ההחלטות, ולבחון האם המנהל תפס את רמת השיתוף באופן שונה מהמורים שלו.
פערים משמעותיים בין תפיסות המנהלים והמורים התגלו בכל 29 המדינות שנבחנו. מנהלים נטו להסכים הרבה יותר עם ההיגד כי המורים הם שותפים בתהליכי קבלת ההחלטות בבית הספר מאשר המורים עצמם. הפער בין התשובות היה עקבי ומשמעותי. ב-20 מ-29 המדינות שנבחנו נמצא מתאם מובהק בין קיומו של פער בתפיסת השותפות בקבלת ההחלטות ובין מידת אי השביעות של מורים בעבודתם.
החוקרים מציינים כי הממצא שמרבית המנהלים, בכל 29 המדינות, הצהירו על שותפות עם המורים שלהם בקבלת ההחלטות, מעידה על הפנמה של הרעיון ששותפות שכזו היא חשובה. אולם הפער בין התפיסות של המנהלים והמורים מצביע על כך שהדרך להגשמת רעיון זה, טרם נסללה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר