review-country: ישראל

חשיבה מיחשובית (computational thinking) הינה מיומנות הנוגעת ליכולת לפתור בעיות מתחומי דעת שונים, ברמות מורכבות שונות. מיומנות זו תורמת ליכולת של היחיד לפעול להשגה של מטרות, ועשויה לתרום לתלמידות ותלמידים במגוון רחב של בעיות ואתגרים בחיי היום יום. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בחשיבה מיחשובית ורכישתה. המאמר הראשון, מתאר מחקר שנערך בישראל, בחן את הקשר בין יצירתיות וחשיבה מיחשובית. במחקר נבחנה התערבות לפיתוח חשיבה יצירתית, ונמצא כי ההתערבות תרמה גם להישגיהם של התלמידים בתחום החשיבה המיחשובית. המאמר השני ערך סקירה מקיפה של מחקרים שבחנו את הדרכים בהן מקנים מיומנות חשיבה מיחשובית לתלמידים. על בסיס הסקירה, החוקרים ממליצים מספר המלצות מעשיות לקידום מיומנות זו בקרב תלמידים.

מוכוונות עצמית בלמידה (Self Regulated Learning – SRL) נחשבת מיומנות חיונית לתלמידים ולבוגרים במאה ה-21. אחת הדרכים לקידום ופיתוח מוכוונות עצמית בלמידה הינה שימוש בלמידה משולבת או מקוונת. הסקירה היומית של לשכת המדעניתה ראשית מציגה היום שני מאמרים שהתמקדו בקשר שבין פלטפורמות למידה מקוונות לבין פיתוח מוכוונות עצמית בלמידה.
המאמר הראשון בחן קורס מקוון בכימיה שתוכנן ומועבר בקרב תלמידי תיכון בישראל, שאחת ממטרותיו הינה קידום מוכוונות עצמית ללמידה בקרב משתתפי הקורס. המאמר מתאר מספר עקרונות יסוד לקידום מוכוונות עצמית ללמידה עליהם מבוסס הקורס.
המאמר השני מציג סקירה שיטתית של מחקרים שעסקו בלמידה עצמאית מקוונת, ובחנו מה הן הדרכים שנמצאו כיעילות במחקר לקידום למידה עצמאית מקוונת מוצלחת.

השימוש ההולך וגובר בהוראה מקוונת ומשולבת מביא עימו צורך ביצירת תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי איכותיים לצוותי החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את תפקידה של הכשרה מסוג זה, ואת התנאים הדרושים להצלחה. המחקר הראשון שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי בחן את הקשרים בין פיתוח מקצועי להוראה מקוונת, לבין אימוץ של טכנולוגיה חינוכית על ידי מורות ומורים. המאמר השני ערך סקירה של הספרות המחקרית על מנת לאפיין את המרכיבים היעילים של תהליפי פיתוח מקצועי העוסקים בהוראה מקוונת או משולבת.

ככל שהחברה המודרנית מסתמכת על מידע ונתונים, כך חיוני יותר ללמוד כיצד להבין אותם. בפיתוח אוריינות מידע, קיימים יתרונות להסתמכות על נתונים ועל מידע אותנטיים – כאלו שנאספים אודות תופעות בעולם האמיתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים הבוחנים את היתרונות הללו. המאמר הראשון דן, באופן תיאורטי, ביתרונות שבשימוש במידע מדעי אמיתי לצורכי הוראה של מקצועות המדעים בבית הספר. המאמר השני מישראל, מתאר גישה להקניית אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית המתבססת על שימוש בנתונים אמיתיים ללימודי ביולוגיה, ואת המקורות התיאורטיים עליהם התבססו מפתחי הגישה.

מעורבותם של הורים בחינוך ילדיהם, והקשרים בינם לבין מורות ומורים, משפיעים הן על הישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן על מצבם הרגשי והחברתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת מה הם הגורמים למעורבות הורים ומה הם התנאים המחזקים או מחלישים אותה. המאמר הראשון הוא מטא-אנליזה אשר בוחנת מה הם המאפיינים של תכניות להכשרת פרחי הוראה ותכניות פיתוח מקצועי למורות ומורים אשר תורמים לקידום מעורבות הורים. המאמר השני שנערך בישראל בחן את הקשרים בין היבטים שונים של אמון לבין מעורבות הורית פאסיבית או אקטיבית בחינוך ילדיהם.

למידת עמיתים בקהילות מורים מקצועיות מהווה כלי חשוב ומשמעותי שתורם לטיוב מיומנויות ההוראה. יחד עם זאת, ההבנה כי ללמידת עמיתים יש ערך מציפה שאלות מורכבות כגון: כיצד באים לידי ביטוי פערי ותק, ניסיון ומקצועיות בקרב מורים וכיצד אלו תורמים או מקשים על תהליכי למידת עמיתים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים איכותניים שביקשו לשפוך אור על סוגיות אלו. המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תהליכי עבודה משותפים של צוות מורות המורכב ממורות ותיקות וחדשות, ומצא כי תהליך תכנון שיעורים משותף עשוי לאפשר למידה משותפת מיטבית. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן את עבודתו של צוות מורים המורכב ממורים ותיקים וחדשים, וזיהה את הדרכים שבהן מורה ותיק עשוי לתרום להתנהלות שיוויונית בקבוצה ולתוצרי עבודה פוריים.